"מה שאני צריכה זה שיהיה ממין זכר ועם כסף - זה הכל!"

זה סיפורה של מירי. אישה בת 45 נאה מאוד, גבוהה ומרשימה, אינטליגנטית ורהוטה, לבושה בטוב טעם, קלאסית. מאוד מצליחה בתחומה (רופאת שיניים) - אחת כזאת שאפשר להרגיש גאווה ללכת איתה ולהציג אותה למשפחה ולחברים.

היא גרושה כבר 10 שנים ויש לה 2 ילדים בוגרים. גירושים שהקפיצו אותה כלכלית.

כל עיסוקה מלבד העבודה זה חיפוש אובססיבי אחרי זוגיות. היא לא יכולה להיות לבד. להיות בלי חבר נראה לה כמו נכות, מסכנות, עצב ואומללות.

כל כמה חודשים יש לה מישהו לתקופה קצרה. היא כבר בונה עליו חתונה והוא נעלם אחרי חודשיים. היא מיד מתעשתת, לא מזילה דמעה וממשיכה במסע איתור החתן. יוצאת לדייטים כל ערב, ומכל מי שהיא מכירה מבקשת עזרה במציאת בן זוג. "תכירו לי... תכירו לי... יש לך מישהו להכיר לי?..."

לפני הכל הוא חייב להיות מצליח, אמיד. הגיל שלו וכל השאר כבר לא חובה. שיהיה ממין זכר ועם כסף! היא יוצאת רק עם עשירים. עובד שכיר בורגני זה מחוץ לתחום בשבילה, זה לא גבר.

אבל לא זו הבעיה. הבעיה זה הזיוף והרצון להרשים. היא לא מכירה את עצמה. היא התרגלה לדבר בשפת הרולקס והמרצדס.

למירי הייתה ילדות לא קלה, היא נזרקה למוסדות ופנימיות, הוריה לא יכלו לטפל בילדים. היא לא חוותה אהבה הורית והיא לא מבינה מה זה אהבה. היא משחקת את הפתוחה הליברלית אבל בתוכה היא שמרנית וביקורתית. היא מציגה דמות קלילה וזורמת ובאמת שלה היא בחרדה קיומית מתמדת (למרות שאין לה באמת סיבה לכך). היא כאילו פתוחה וחברותית אבל באמת ליבה נעול בכספת, אהבה אצלה מתורגמת רק לכסף, לכמות היהלומים שקיבלה ממנו ומתנות יקרות שהוא הביא לה.

היא לא כזאת רדודה כמו שמשתמע, היא אישה מעניינת והסיפור שלה מרתק, היא מדברת בשפה גבוהה ומיד ניכר שהיא לא טיפשה. אבל להגיע לסיפור צריך לחצוב בסלע. רק מולי יצאו המילים והדמעות.

היא לעולם לא נחשפת ולא מעיזה לשתף על האמת של חייה. היא לא מביאה את עצמה למפגשים אלא את הדמות שהיא הייתה רוצה להיות. היא מעריצה מותגים וסמלי סטטוס ואת זה היא מציגה בגאווה. זה מרשים בדיוק ליומיים.

הגבר מהר מאוד מזהה את הכיוון ומשתעמם. לא נוצר חיבור, כי אין הרבה תוכן חוץ ממסעדות מפוארות ואירועים נוצצים. היא לא בשלה לשיח פתוח ומעניין, לעומקים היא לא מרשה לגשת.

סיפור אחר לגמרי

כשהיא הגיעה אליי היא לא ידעה את כל זה. היא סיפרה על עצמה סיפור אחר לגמרי. לא כי היא שיקרה לי, כי זה מה שהיא סיפרה לעצמה כל השנים. היא מעולם לא דיברה עם עצמה בכנות עד הסוף, היא ברחה מזה, פחדה מזה, חשבה שמה שהיא זה לא מספיק טוב. היא השתמשה באינטליגנציה שלה על מנת לשרוד את החיים הקשים, היא הייתה עסוקה בהסתתרות, התביישה והדחיקה. החליפה את האמת עם מותגים יקרים ואובססיה לזוהר וכסף ו... הרבה שופניות.

היא השתמשה באינטליגנציה שלה על מנת לשרוד את החיים הקשים, היא הייתה עסוקה בהסתתרות, התביישה והדחיקה

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי אחרי מסע תגליות שלה על עצמה והיכולת להכיר ולחבק את מה שהיא ואת כל מה שעברה, ההבנה שרק חשיפה מייצרת קשר וחיבור, התחושה שלהיות פתוחה זה הרבה פחות פגיע מאשר סגורה, הזיוף מכוער והאמת יפה, והאסימון הגדול הוא שאנשים יתאהבו בך כי את שווה ולא כי יש לך יהלומים. כל התובנות האלה והטיפול שלה בעצמה הביאו אותה לשינוי שהביא לחייה אהבה. כבר כמה חודשים הם ביחד, היא מספרת לו הכל, היא מוציאה מעצמה את הרכות והכנות, וכן כן - לא תאמינו... הוא לא עשיר בכסף, הוא עשיר בנתינה וחום. ואולי סוף סוף היא תנוח מהמרוץ המייגע ותתמקד במה שבאמת חשוב.

מסקנה: אם מערכות היחסים שלך נגמרות אחרי תקופה קצרה ואתם לא מבינים למה - תקראו שוב, זו כנראה הסיבה.

כשאין חשיפה ופתיחות (יש הרבה זיוף) - אז גם אין חיבור וקשר חזק. הכנות מדביקה אנשים, הזיוף מרחיק אותם.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת