"אני ורוני (בן 40) נפגשנו בעבודה", מספרת לי טלי, רווקה בת 29. "אני התקבלתי לעבודה בהייטק והוא זה שלימד אותי על התוכנה בימים הראשונים שלי במשרד. היינו צמודים כמה שבועות מהבוקר עד הערב. בהתחלה זה היה מקצועי נטו. לאט לאט  התחיל ביננו מתח מיני. משיכה ותשוקה בלתי נשלטת.

"רוני נשוי עם שלושה ילדים ולא רציתי להיכנס לזה. ממש נלחמתי וסירבתי להיסחף איתו. אני צעירה, מה אני צריכה להיסתבך עם נשוי. אבל המשיכה ביננו היתה חזקה מכל היגיון וזרמנו למיטה. אש פרצה ביננו. התאהבנו קשות. כל היום היינו צמודים וזה רק הלך והיסתבך. לא יכולנו לחיות אחד בלי השניה. נפש תאומה שלי.

"רוני התחיל לדבר על גירושים, על הטירוף שלו עלי ועל כך שהוא חייב לחיות איתי. שלוש שנים היינו ביחד בסתר, על תקן רומן מהצד ואני רק חיכיתי שהבטחותיו לעזוב את הבית ולחבור אלי התממשו. אכן קרו דברים והתקדמנו בקשר. הוא באמת עזב את הבית ועברנו לגור ביחד אך עדיין אנחנו לא מפרסמים את אהבתינו, ואישתו לא יודעת על קיומי. אני לא רוצה שיקראו לי "הורסת משפחות" או "זונה" ורוני לא רוצה לפגוע באשתו וילדיו. אז כולם יודעים ומדברים עלינו ואנחנו מכחישים. 

"רוני לא גרוש עדייו וגם לא עושה סימנים של מתקדם עם הגירושים. ההיפך. הוא קרוב לאישתו ונמצא איתה ביחסים טובים מאד ואין שום רמז שהוא בדרך לרבנות. הוא נוסע עם אישתו לחופשות עם הילדים, הוא מדבר איתה על בסיס קבוע כל יום ולי אסור לומר על כך מילה. אם אני אומרת משהו זה מיד הופך לפיצוץ אדיר, טריקת דלתות וריב ענק. אחכ כמובן פיוס עוצר נשימה. וכך הלאה. אין שבוע בלי פיצוצים ופיוסים.

"אני מאד מבולבלת. מצד אחד הוא ממש איתי ומפנטז איתי על עתיד, משפחה, חתונה וילדים ובמציאות כלום לא זז. ככה זה כבר הרבה זמן והסבלנות שלי פוקעת. אני מציקה לו ולוחצת ויש ביננו ריבים קשים רק על זה, בכי, צעקות ולפעמים גם קללות איומות, כמעט אלימות. אחר כך פיוס נפלא עם סקס, מתנות, פרחים וריגוש מטורף. אני מרגישה תקועה. הזמן עובר השנים רצות ואני עמוק באמונתי להבטחות".

מכורים לריגושים

טלי,

את ורוני מנהלים יחסים על מתח גבוה. הכל על אש בוערת וריגושים מטורפים. זה ריטואל של מריבות על המקום שלך בקשר, על מעמדך כבת זוגו, על חוסר הביטחון שלך ועל האדמה הרועדת תחתיך ועל פיוסים מיניים ומרגשים מלאים ברומנטיקה ואירוטיקה ופרחים ומתנות. הכל בטורים גבוהים. זה טיב הקשר. אתם מכורים לאדרנלין שהקשר מייצר לכם ולא יכולים להפסיק. אתם בלופ.

את אמנם רוצה יציבות וביטחון אבל בפועל את מנהלת קשר רב שנים שמבוסס על טירוף ולא על ביטחון. עצם היותו נשוי עדיין משאיר את הקשר בינכם באויר ולא נותן לך את המנוחה שאת כל כך מיחלת לה כביכול. אבל זאת גם הסיבה שהכל כל כך גועש. אין עדיין שיגרה, אין רגע דל. אני אומרת כביכול  כי אדם נבחן במעשיו ולא במחשבותיו. אז במעשייך את עדיין שם ובגדול. את בשיא של קשר עם חוסר וודאות וזה הדלק שמניע את השגעת שלכם. אני לא בטוחה שאם וכאשר תהיו זוג רגיל האהבה בינכם תישרוד את השיגרה. גם אתם כמו כל נרקומן חושבים שעוד רגע הכל יהיה בסדר ולא אומרים לעצמכם את האמת. כי האמת לא ישימה כרגע אז עדיף לכם לטאטא אותה מתחת לשטיח.

האמת שרוני עדיין לא בשל למהלך. הוא עשה צעד, אבל לא חד משמעי. הוא משאיר הכל בידיו. מחזיק מקל בשתי קצותעו. הוא מרוויח זמן . לא כי הוא נוכל שמרמה אותך בזדון אלא כי הוא לא יכול כרגע להיות כולו שלך. לאישתו יש עדיין תפקיד בחייו. הוא לא משוגע עליה ורוצה לשכב איתה לאור ירח כל לילה אבל הוא כן קשור אליה כאם ילדיו וכאישתו המשפחתית. היא הצלע מצלעו, בתפיסתו ,היא המשפחה שלו.

זאת אהבה אחרת לגמרי ממה שיש לו איתך. את הלונה פארק שלו, הריגוש, הפצצת מין המרטיטה, את ספקית הסם (אדרנלין) בלעדייך זה קריז, כל הגוף כואב. את זה החיים הסוערים ותפקידך מאד משמעותי אך את לא ממלאה את מקומה של אישתו. ולכן הוא זקוק לשתיכן. הוא לא סוגר את הסיפור עם אישתו וגם לא נפרד ממך. שני הדברים אינם ישימים לו ולכן הוא מושך זמן.

רכבת הרים
האהבה תשרוד את השגרה? | צילום: אינסטגרם\cedarpoint

לא תוכלי להאיץ בו. אם תאיצי ותחלצי תקבלי תוצאה הפוכה ממה שתרצי. את צריכה להחליט כמה זמן את נותנת לזה ומה באמת את רוצה. את צריכה להבין לעומק את התקיעות שלו וחוסר המסוגלות שלו ואין לך מה לכעוס עליו. אדם לא יכול לפעול בניגוד לרצון האמיתי שלו. אין לך מה להאשים אותו. הוא זה הוא וזכותו לנהל את חייו כפי שהוא רואה לנכון. את יכולה לקחת אחריות רק על חייך שלך ולשנות את גורלך. ההחלטה היא רק בידיך. אם את מבינה שזה סוג הקשר וממשיכה להינות מהריגוש ומהטירוף תוך הבנה שהבכי והמריבות הם חלק מזה וזה המחיר כי ריגוש כולל בתוכו עליות ונפילות זה טיבו של ריגוש. רכבת הרים. או שאת למרות הקושי והקריז הצפוי לך חותכת איתו ומחפשת חתן כמו שרצית. כשר, פנוי, רק שלך, שיגרתי, ומובן.

לעולם אל תגידי שבגללו ביזבזת שנים. כי גורלך בידייך בלבד. תעשי מה שטוב לך. כי את זאת שבוחרת. אף אחד לא קשר אותך באזיקים. "הכלוב אינו נעול".

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון
 
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת