"אני בהלם מעצמי שעברתי גיל 30 לא נשואה"

"אני טליה. בת 34, עוד מעט 35. רווקה!

"הנה החגים שוב בפתח. בשבילי זה כמו סדין אדום. במקום ליהנות מחופש וממשפחתיות, אני סובלת. זו התקופה הכי קשה בשבילי בשנים האחרונות.

"בחגים מתחדד לי החסר. הלבד. מיליון ארוחות ואירועים - וכולם בזוגיות. רק אני תמיד לבד.

"מגיל 30 נכנסתי למצוקת רווקות. נכנסתי ללחץ. כל השנים בין 20-30 עפתי על החיים ולא עצרתי לרגע. אני נאה ומטופחת, מתחילים איתי, מסתכלים עלי. סמכתי על זה. הכרתי בחורים בלי סוף ועם אף אחד זה לא צלח, אבל הייתי שאננה. היה לי זמן. לא מיהרתי. חשבתי שכשארצה זה יקרה.

"ואני כבר 4 שנים רוצה וזה לא קורה. יוצאת, נפגשת, אבל הם לא רציניים. רובם לא הטעם שלי ואני נעלמת אחרי דייט ראשון. אבל כשיש מי שכן עושה לי את זה, אז דווקא הוא זה שמאבד בי עניין אחרי כמה מפגשים. לא יוצר קשר. נעלם או מסמס לי מילות פרידה קרות ולקוניות. אומר שזה הוא הבעייתי ולכן לא מתאים לו להמשיך.

"אחרי כל קטע כזה אני צונחת, כבויה, לחוצה ונחלשת.

"רק לאחרונה היו שניים כאלה. כשראיתי אותו יושב ברכב ידעתי שזה בדיוק הטעם שלי - חתיך גבוה, עורך דין מצליח, רכב יוקרה. מיד רציתי אותו ולא שלטתי ברגשות. נדבקתי אליו הרבה יותר ממה שהוא רצה להכיל ולא ראיתי את זה. עפתי גבוה וכבר דמיינתי איך אני כלה יפה והוא חתן שאפשר להשוויץ בו. אוטוטו בהריון וכולם מרוצים.

"לא הנחתי לו. רציתי להיפגש כל יום, וכשזה לא קרה הייתי עושה סצנה, בוכה ומעיקה. והיו הרבה כאלה יחסית לכמות המפגשים הכללית. נמאס לו. הלך. ניסיתי לחזור, חיזרתי, הוא לא רצה. בסוף חסם אותי.

"אחריו היה עוד קטע מאוד דומה. ושוב הייתי דביקה וכעבור זמן קצר הוא אמר שלא מתאים לו.

"אני רוצה שזה כבר יקרה לי. אני מתחילה להתייאש. אני מתבגרת - מה עם ילדים? הביציות מזדקנות לי. אני בהלם מעצמי שעברתי גיל 30 לא נשואה. הייתי בטוחה שאהיה הראשונה להינשא. בינתיים כל החברות שלי נשואות ואני תקועה ולחוצה.

"איך יוצאים מהלולאה?".

שביל הבריחה

בין 20-30 לא היית שאננה כפי שנוח לך לחשוב. ברחת מתשובות ושאלות והרגשת שאת עדיין צעירה ולא צריכה להתמודד עם שורש הבעיה. דחית את הקץ. הרגשת שיש לך חסם ודילגת על זה. אבל עניינים שבלב לא נפתרים סתם ככה עם חלוף הזמן - להיפך, הם רק מתקבעים ומעמיקים.

ברור שהכל מתחיל בדימוי העצמי הנמוך. בהעדר חשיבות והערכה עצמית. ועד שלא מטפלים בזה, דפוס ההתנהגות לא ישתנה. את תמשיכי לבוא מלמטה כקבצן שמתדפק על סף הדלת.

את תמשיכי להידלק על גבר רק בזכות המראה שלו והטייטל הנוצץ. את תמשיכי להיות מרוכזת בעצמך ולא קשובה לזה שלידך. את תמשיכי להתפלש בבוץ ולחשוב שזה סוכר. את תמשיכי להיות שם למרות תחושת הדחייה, ותמשיכי לקבור במו ידיך את הקשר שנדמה לך שאת רוצה. וכל זה כי את בעצם במצוקה, אבל עם תחפושת של קולית.

את רוצה גברים שיתאימו "לסידור" שתקוע לך בראש. האישיות והכימיה פחות רלוונטיות. את רוצה מישהו שבזכות היותו נאה וגבוה הוא שווה בעיניך - וכך יחשבו שגם את שווה. הכי חשוב לך שבן זוגך יעלה את ערכך.

את תמשיכי להיות בצילו של הגבר שלך ותלכי לאיבוד רק כי את רוצה להוכיח לעולם שגם לך יש זוגיות ושתפסת וואו של גבר. ומהמקום הזה את יוצאת לדייט.

את נעולה עם המטרה מול עיניך. את זמינה מידי, מרצה. אין מספיק פתיחות ותוכן וזה באמת משעמם מהר מאוד

את לא נותנת עומק. את לא ערה לבן הזוג וצרכיו. את רצה קדימה בלי ברקס. את נעולה עם המטרה מול עיניך. את זמינה מידי, מרצה. אין מספיק פתיחות ותוכן וזה באמת משעמם מהר מאוד.

וזאת הסיבה מאחורי הנטישה שלהם. החולשה שלך קופצת מיד. הלחץ מבצבץ מכל חור. את נותנת יותר ממה שרוצים לקבל. את לא באיזון עם עצמך וזה הולך עקום. כל אחד ירגיש את זה - לא צריך להיות הכי רגיש ומודע. מיד מרגישים שהעגלה כבר הרבה לפני הסוס.

זה טיפול שורשי וזה תהליך מתמשך - ולא עצה קטנה בטור של כמה מילים.

מקור העניין הוא לא הדייטים ולא הגברים שמסביבך, אלא קודם כל התפיסה שלך את עצמך. ומתוך המקום שהקטנת לעצמך יוצאות לך התנהגויות חלשות וכנועות. הראש שלך לא פתוח. את תקועה כבר שנים על מודל זוגיות חד ממדי והכי חשוב לך מה יגידו הרבה יותר ממה שתרגישי.

הטיפול שלך מתמקד בשיפור הערכה עצמית. בהכרות עם המקום שלך, עם האמת שלך, התפתחות ופתיחות. והעיקר - ללמוד את הסיפור האמיתי שלך מילדות ועד היום.

בתהליך את תמצאי את ההקשרים בין מה שעברת בחייך להתנהלותך היום. תכירי את הפחדים והחסמים מקרוב וכך גם תדעי להיפטר מהם. להיות יותר שלמה ונינוחה. ומכאן תצמח לך אהבה.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת