"הוא רצה אותי רק למיטה. אני הרגשתי כמו אונס"

"אני סיגל והסיפור שלי הוא מסר, אנסה לתמצת.

"עוד כשהיינו חברים הקשר בינינו לא היה טוב, ובכל זאת התחתנו. אני הייתי אז בת 25 עם הערכה עצמית ברצפה. הרגשתי לא אטרקטיבית. קצת נמוכה, קצת מלאה. לא החתיכה האולטימטיבית. הוא לעומתי היה גבר ממולח, מבוגר ממני בעשור ויודע לדבר ולשכנע. איש מכירות מבריק.

"לא הלך לי עם גברים והוא ממש רצה אותי. זה היה בסיס הקשר. הוא חיזר, פינק, הראה רצינות. ידעתי שלא משנה מה יהיה וכמה באמת אוהב אותו, איתו אני מתחתנת. חלמתי על משפחה משלי וידעתי שזה או כרגע איתו או כלום. ככה הרגשתי ומהמקום הזה התחתנתי. תוך שנייה נכנסתי להיריון ושנה אחרי זה לעוד היריון. החיים איתו הם סיוט. מה לא עברתי איתו. קללות, צעקות ברחוב, השפלות ליד כולם. מתייחס אליי כמו לזבל. לא רואה אותי. אני לא מעניינת אותו וגם הילדות לא בראש מעייניו. הוא עף על עצמו. יוצא בערבים, נפגש עם חברים. חי כמו רווק. לא עושה לי חשבון.

"מידי פעם שוכבים רק כי הוא חרמן ואני תמיד זמינה לזה למרות שאני לא רוצה אותו מינית. אפילו נגעלת. כמו אונס.

"האווירה בבית מתוחה רק כשהוא נמצא. גם הילדות שלנו שהן היום כבר בנות עשר, לא אוהבות שאבא בבית ולא פעם הפצירו בי להעיף אותו. להתגרש ממנו. גם הן סובלות מנוכחותו. אדם לא נעים כשהוא בבית. עם חברים ובחורות הוא הכי צ'ארמי בעולם. לשון חלקלקה. הוא בגד בי עשרות פעמים, אני יודעת בוודאות ושתקתי.

"אני כבר בת 40 ואני מטופלת כבר חצי שנה. זה הציל אותי, אני לומדת לראות את המציאות בלי קישוטים מרככים. אני לומדת את עצמי, את המקום שלי האמיתי בכל העסקה. וכן, לא תמיד זה מחמיא וכיף.

"במבט לאחור אני רואה איזה קורבן הייתי. לא עבדתי מעולם והוא היה המפרנס והוא הרשה לעצמו לרדות בי, גם כלכלית. הייתי שבויה בידיו. כנועה. אוויר. הסכמתי להכול. פחדתי ממנו. הוא היה בטוח שאני לא אזוז.

"עכשיו אני מבינה הכול. מתחזקת ויוצאת לדרך חדשה. יעל הראתה לי איך החיים שלי הם רק באחריותי, ואיך קרו הדברים בשיתוף פעולה מלא שלי.

"אמנם בעלי מקשה ולא רוצה להיפרד. הוא נלחם עליי, מבטיח לי הבטחות ומתנהג אלינו כמו פפי. אבל זה מעט מדי, ומאוחר מדי. הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אני משתחררת. התחלתי לעבוד ולהרוויח כסף ואפילו ליהנות. אני ובנותיי הרבה יותר מאושרות. גם הן מעריכות אותי יותר, ובעיקר אני מעריכה את עצמי יותר. לא ידעתי שיש בי כוחות לעשות מעשה משנה חיים. שכרתי דירה קרוב לבית הספר ובקרוב אנחנו עוברות לדירה".

לקחת אחריות

סיגל, אותו לא ננתח בסיפור הזה כי הוא כבר לא רלוונטי. מי שבמרכז עכשיו זו את. כל השנים ויתרת על עצמך. חשבת שאת כלום ולכן גם הוא לא העריך אותך. הכול מתחיל אצלנו פנימה. הוא שלט בך והסכמת להכול. בגדת בעצמך. הפחדים שלך ניהלו את האירועים. את לא היית שם.

בגדת בעצמך. הפחדים שלך ניהלו את האירועים. את לא היית שם

עכשיו כולך כאן על מלא – העתיד לפנייך והוא נראה מזהיר. בכלל לא משנה מה תהיה הדרמה הבאה בחייך, מה שמשנה זה איך תתמודדי איתה. ועם כל התובנות הללו בנית לך ארגז כלים מפואר. רכשת ניסיון, יש לך את עצמך. זו לא קלישאה, זו מציאות, וכל אחד יכול.

את הסיפור הזה חשוב להפיץ לטובת כל האנשים, גברים ונשים, שנמצאים בסיטואציות אלימות, משפילות ובמערכות יחסים רעילות ומזיקות. הכול מתנקז אצלנו פנימה. קורבנות היא מצב תודעתי, וההיפך מקורבן הוא זה שלוקח אחריות על מה שקורה בחייו שלו.

אל תחפשו אשמים ואל תציפו עצמכם בכעסים מיותרים. הנה אתם רואים, השינוי בר השגה. בקרוב אצלכם.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת