"15 שנים אני נשואה. בשנים האחרונות חל אצלי שינוי ביחס לבעלי. הפסקתי לאהוב אותו. זה היה תהליך מהיר ואכזרי. הוא הפסיק לעניין אותי, נראה לי פתטי, חלש, לא סקסי. לא רציתי להתגרש. פחדתי. לא רציתי לחשוב על פירוק. יש לנו ילדים ורכוש וגירושים נראה לי כמו חלום בלהות. אז זייפתי. שיכנעתי את עצמי שאני אוהבת והאמנתי בזה. ניסיתי לחבב אותו. עשיתי, השתדלתי. .אבל זה לא יצא ממני. הזלזול פרץ ממני.

"חיפשתי עניין במקום אחר. הרגשתי שיעמום מהחיים שלי. תסכול. העבודה שלי נחמדה, לא יותר מזה, אחר כך ילדים וענייני הבית. אלו היו חיי. צרים. ידעתי שאני מועדת לפורענות. אני נראית לא רע והתחלתי לפלרטט עם גברים. מצאתי נחמה. זה הלך לא רע. גילו בי עניין ואני בהם. הרגשתי פופולרית, שווה. חשבתי שמצאתי פיתרון – נוסחת קסם איך להישאר נשואה לא לפרק את המסגרת ולהינות מנשנושים אפלטונית בחוץ. עד שפגשתי את אייל. בום! התאהבנו בטירוף. גם הוא נשוי אבל בכיוון החוצה. סיפר לי שהוא על הקשקש, חצי דקה והוא גרוש.  בחיים לא אהבתי ככה. זה כמו ברק. מחשמל. שנינו עפים מאושר. מצאתי את האחד.

"עכשיו תורי להיתגרש. זה פתח לי את התיאבון. אני לא אסבול מצב שאייל פנוי ואני כלואה. זהו אני על זה. רציתי לדעת מה את חושבת על זה. האם אני עושה טעות?".

זוג בים
איך זה ייראה בלי הריגוש?

קחי אחריות

יקירה,

מי אני שאחליט בשבילך האם זאת טעות או הדבר הכי טוב שעשית. רק ימים יגידו.

נשמע לי שאת סגורה עם עצמך על המהלך הזה. את רק רוצה שמישהו יגיד לך שזה בסדר, ויחזק אותך שאת עושה את הדבר הנכון. והמישהו הזה זה העתיד והיופי שבלא נודע.

לא אשבית לך את השמחה אך אשים לך כמה תמרורי אזהרה. אני חושבת שאדם שחווה סבל בבית לא אמור להישאר בו בכל מחיר. גירושים זה לא מוות ולא אסון נוראי אך זהו צעד משמעותי בחיים ולא רצוי להיות אימפולסיביים בפירוק משפחה. אחרי חשיבה עמוקה וניסיון לתקן לעיתים מגיעים לרבנות למרות הכל. ולא מן הנמנע אלא לפרק. מה שהתאים בגיל 28 לא תמיד מתאים ל-40. אנשים מתפתחים, משתנים ולא תמיד זה קורה ביחד.

אם את בטוחה שכלו כל הקיצים ומקומך לא עם בעלך אאחל לך דרך צלחה. אך שימי לב: בתקופה כזאת שהבית כבר לא בראש שלך וכל האנרגיה מופנית לאהבה החדשה ולחיים העתידיים יש נטיה להזניח את הילדים ולא לשים לב אליהם. לתת להם הרגשה שהם גורם מפריע ולא רצוי. כולך מלאה וגדושה ואין לך מקום להכיל את ילדייך.  אז לא רק שהם עוברים משבר הורים נפרדים גם אין להם אימא. צאי מגידרך בשבילם. הם לא צריכים לשלם את מחיר החופש שלך. אל תוותרי עליהם אפילו לא לרגע. הכל יכול להיות זמני בחיים. הילדים הם לנצח ומגיע להם להרגיש טוב. קחי אחריות.

הגרוש שלך – הוא עובר עכשיו טלטלה קשה וטראומתית. הוא לא רצה את המצב הזה. הכל נכפה עליו. כמובן שיש לו חלק בשחיקה שלכם כזוג אבל הוא הנבגד הפצוע שזקוק לנחמה ולא למלחמה. הוא במצב של אין ברירה והוא מתמודד עם קושי עצום. תקלי עליו. תהיי ותרנית ונעימה. כשפנייך לפשרות.

בן זוגך החדש – אף אחד לא מבטיח לך חיים טובים איתו. הקשר בינכם עד היום היה סודי, גנוב ומחטפי. עוד לא הוכח במבחן המציאות. עוד לא חייתם את השיגרה ואת ענייני היום יום, טרם חיברתם את המשפחות המורחבות ועוד לא הפגשתם את הילדים. מה שאתם יודעים בנוי בקונסטלציה מסויימת והיא חומר בערה מושלם לריגוש. אל לכם לחשוב שמה שחוויתם עד היום ימשיך להיות גם אחרי שנים ביחד. אתם תהפכו לזוג מן המניין שישן וקם ביחד וזה לא דומה לתחושתכם הבוערת כמו עד היום.

מאד טיבעי לחשוב שהאהבה הענקית שהופכת לכם עכשיו את הבטן ומרגשת אותכם עד השמיים תישמר גם אחרי האיחוד "החוקי" בינכם. טעות. להיות אורח שונה בתכלית מלהיות תושב קבע. חישבי גם על זה. ואל תחיי באשליות. יתכן שאייל הוא באמת הגבר שלך אבל יתכן גם שממש לא.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון
 
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת