"הוא אמר שהוא לא רוצה מטורפת כמוני, וחזר לאקסית שלו"

"אני נויה, בת 40, רווקה. לפני שלוש שנים נפרדתי מבן זוג עקב אלימות מצדו. רציתי להתחתן איתו. רציתי הריון וילדים כמו כולם. ידעתי שהוא בעייתי אבל כבר הייתי מוכנה להתפשר על הכל. הרגשתי שאני אוהבת אותו. היום אני יודעת שלא.

"הייתי בודדה תקופה. שבורה. לקח לי זמן לצאת מזה, ולמזלי, ממש בנס, הכרתי את עופר. גם חתיך גם משכיל. מבוגר ממני ורווק. כמו תמיד, גם איתו הכל הלך קשה. יצאנו תקופה ונלחמתי בדם שנעבור לגור ביחד, שנתקדם בקשר, כיוונתי לילד ובניית משפחה. וכל זה למרות שראיתי הרבה נורות אדומות. הוא התנגד למחויבות איתי, אבל הנורה הכי אדומה זו האקסית המיתולוגית שלו, דפני. הם היו לפני חמש שנים זוג והיא זאת שעזבה. הוא היה משוגע עליה ונשבר לו הלב ממנה, הוא אף פעם לא באמת ויתר עליה וגם לא עבר הלאה. הוא תקוע עליה, אני מרגישה את זה חזק. הם נשארו בקשר וכל פעם שהיא יוצרת קשר הוא כולו מתרגש. מזיע מריגוש, כולו רועד. ואם היא רוצה להיפגש הוא קופץ כנשוך נחש ורץ אליה. אולי הם גם שוכבים, היא מעניינת אותו, מרגשת אותו הרבה יותר ממני.

"הרגשתי שאם לא אדחוף אותנו למעלה לא יקרה כלום, והתחלתי ללחוץ לכיוון רציני יותר, חתונה וילדים. ירקתי דם. אני עושה הכל בשבילו ורק שלא יחשוב על פרידה ממני. לפני שבוע דפני צלצלה ורצתה לראות אותו, תיכננו לצאת למסעדה והוא ביטל איתי בשנייה. היא רוצה שיחה איתו בארבע עיניים והוא עומד דום, זורק אותי הצידה וטס.

"ביקשתי שלא ילך. התחננתי, נשברתי, צעקתי, יצאתי משליטה. והוא בלי להסתכל לאחור לקח את המפתחות ונסע אליה. התרסקתי. רצתי אחריו במדרגות, קוראת לו בשמו, צורחת, והוא רק הביט בי בזלזול.

"בארבע בבוקר חזר. התעורר בצהריים ואמר לי שהוא לא רוצה אותי יותר. האשים אותי בהתנהגותי הפרועה והמוטרפת ואמר שאישה כמוני הוא ממש לא רוצה. ארז את חפציו והלך.

"אני יודעת שהוא לא טוב לי אבל אני בכל זאת רוצה אותו. אוהבת. מוכנה להכל, אפילו שימשיך עם האקסית ברקע. רק שיחזור. אני אסלח".

שקופה ונעלמת

נויה,

לא סיפרת הרבה פרטים אבל הצלחת להעביר את העיקר, והמהות מובנת.

מי שכל הזמן מפחד מפרידה הופך לשקוף ומזמין אותה.

את מתארת יחסים שלא מסבים רוגע ושקט נפשי, ובמקום השלווה את במתח ללא הפסקה, צריכה להיות דרוכה 24/7 שמא ילך לאחרת. את חיה כל הזמן בפחד שאולי הוא תכף ילך אליה. הכל נפיץ והכל בידי דפני ורצונותיה לגבי עופר. בעצם היא זו שמחליטה מה יהיה עתידכם.

לחצת אותו להתקדם מתוך הלחץ שלך, ובגיל 40 הלחץ מובן לגמרי, אך לחץ הוא אף פעם לא הפתרון. הוא תמיד הבעיה.

אני לגמרי מבינה כמה את רוצה את כל "החבילה", העיקר שיהיה כבר חתן וילדים. את מאוד רוצה כבר וזה לגיטימי, אבל זו גם הסיבה שאת כל כך מובנת מאליה בשבילו. נתפסת כחלשה. את הרוצה, בלי תנאי כמעט. הוא בטוח שלא תזוזי לשום מקום ולכן הוא מרשה לעצמו לעבור את כל הגבולות, ועוד בסוף להאשים אותך שאת חשדנית ולא בוטחת ושאת מגיבה כמו משוגעת. זה גזלייטינג.

לא אקדיש הרבה מילים עליו כי הוא לא הפוינט, אבל דעי שיש שם להתנהלות כזו. יש לך "חבר" מתעלל ואלים רגשית. כזה שלא סופר את רגשותיך ולא שם על מצוקותיך. לא רואה אותך, הוא מרוכז בעצמו ואת פשוט תמיד שם. לא מאתגרת, לא קיימת, דעתך לא נחשבת. בשבילך הוא לא צריך להתאמץ. הוא מתרגש ממי שלא רוצה אותו, הלא מושגת, זאת שהעיזה לעזוב. היא מבחינתו חזקה, עוצמתית, מושכת, סקסית. בשביל שעה איתה הוא מוכן לנסוע קילומטרים.

גם את יודעת עמוק בלב שהוא לא הגבר שיישא אותך על כפיים. שאת ברירת המחדל שלו, שליבו אולי במקום אחר, והוא לא מהסס לפגוע בך כשמדובר בה.

להמשיך ולהכיל זוגיות פוגענית ולשתוק זה כמו לתת לו אישור שזה בסדר, מתקבל.

עכשיו הכל תלוי בך ובהערכתך לעצמך. מתוך החלטה שכלית, מבלי להתייחס למצב כמו הוראה שמקבלים מגבוה ולא שואלים שאלות, פשוט מבצעים.

אל תהיי עם מי שמתלבט לגבייך ולא סגור עם עצמו שאת הכי טובה

מעכשיו תחליטי שסיימת להיות קורבן. עכשיו תור זקיפות הקומה, חוסן ולקיחת אחריות. זה רק השיעור הראשון.

אל תיצרי איתו שום קשר, גם אם את מתפוצצת מבפנים וגם אם את בוכה את חייך בכרית. אל תרדפי אחריו כי זה לא יביא את התוצאה שאת רוצה, ההיפך, זה יעשה נזק. זה רק מרגיע אותו שאת עדיין אופציה פתוחה אם משהו במקרה ישתבש לו בדרך.

תחליטי בשכל ישר שאת לא מטרה להתעללות, גם במחיר פרידה וכאב. דעתך תישמע והיא חשובה לא פחות ממישהו אחר. הפסקת להיות שקופה.

קשר כמו שאת מתארת עם השנים רק ילך וידרדר עוד יותר. עם הגבר הזה לעולם לא תהיי מאושרת ולא תקבלי מה שאת מרגישה שאת צריכה לקבל. את עוד תגידי תודה שהלך.

אל תהיי עם מי שמתלבט לגבייך ולא סגור עם עצמו שאת הכי טובה. תחזיקי מעצמך וזה אוטומטית יגרום לאחרים להעריך אותך.

אין ספק שפרידה זה קשה וזה לא נרפא ברגע. זה זמן לא נעים ועצוב, אך גם מלמד ומפתח. חוויה מתמשכת של הקטנה והחלשה, של אלימות מכל סוג, בגידה, התעללות נפשית, דחייה וזלזול היא קשה יותר מהכל.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת