"אני מפנק, אבל האמת שכולן נצלניות, רוצות רק כסף"

"מגיל צעיר מאוד אני עובד קשה. נהנה מהעבודה וגם מרוויח טוב. אני עצמאי שמשקיע הרבה בעסק, והאמת שזה גם נושא פרי. אפשר לומר בלי להתבייש שיש לי הרבה מאוד כסף. הצלחתי בחיים במובן הזה.

"אני גבריאל. היום אני כבר בן 60, אבל הסיפור שלי מתחיל לפני הרבה שנים. אני גרוש עשר שנים ויש לי חמישה ילדים, כולם נשואים, ויש לי מהם 12 נכדים.

"אני לא בנוי לחיות לבד. אני תמיד מחפש אהבה, זוגיות, חיים עם מישהי. ומיד אחרי הגירושים הכרתי בחורה. התאהבתי וחשבתי שגם היא דלוקה עליי. פינקתי אותה בגדול, כולל שכר דירה וכל החשבונות. עזרתי לה המון. קניתי לה מכל הבא ליד. שנתיים היינו זוג, ויום אחד היא פשוט זרקה אותי. אמרה לי שמיצתה את הקשר. ביקשה ממני סכום כסף נכבד שיהיה לה להסתדר. נתתי לה. זה הכול מטוב ליבי. הייתי גמור מכאב. מעלבון. תחושת מנוצל. הצטערתי שנתתי. לא מגיע לה. לא ידעה להעריך את הטוב שבי.

"תקופה קצרה הייתי לבד. יצאתי לדייטים, אבל זה לא התרומם לקשר. גם לבחורה שאני יוצא איתה פעמיים אני קונה מתנה יקרה, בא לאסוף אותה מהבית, מפנק במסעדה יוקרתית ונותן מכל טוב הלב. האמת שכולן נצלניות, רוצות רק כסף.

"לפני חמש שנים הכרתי את שרית. גרושה, יפה וצעירה ממני בכמעט עשור. היתה בינינו כימיה מידית. היתה משיכה חזקה וכיף ביחד. התאהבתי בה. וישר 'שפכתי' עליה טונות כסף ומתנות. הרגשתי שגם היא אוהבת אותי. היתה חמה אליי ואימהית, וזה הקסים אותי. מהר מאוד עברנו לגור ביחד, ולא חשבתי בכלל על הסכם ממון. ברור שהכול עליי. היא עובדת בחברת סלולר עם משכורת לא גדולה. זכתה בי. אני גבר טוב.

"בבית שלנו היה הכול. שפע. אירחנו חברים ואת המשפחות, וחשבתי שהגעתי למנוחה ולנחלה. נסענו המון לטייל, והכול חמישה כוכבים פלוס פלוס. רציתי שהיא תהיה מרוצה ומאושרת.

"אבל לה היו תוכניות אחרות. לפני שנתיים בערך התחלתי להרגיש ממנה קור וריחוק. התנהגה אליי בחוסר סבלנות והיתה זורקת באוויר שנמאסתי עליה, ושאני דביק ונודניק. כבר לא רצתה לשכב איתי, והקשר הלך ודעך. לא ידעתי מה לעשות, מאוד חששתי שניפרד. חשבתי שאני צריך להביא לה יותר פינוקים, אולי זה ישכנע אותה לאהוב אותי כמו פעם. אבל כלום לא עזר. מה לא עשיתי. אני אדם עם לב טוב. נתינה עצומה. מה עוד חסר לה?

"לא עזר כלום. ככל שרדפתי אחריה יותר, כך היא התרחקה יותר והפכה להיות ממש רעה אליי.

"נפרדנו. עכשיו גם היא רוצה ממני כסף, על חמש השנים ביחד. התייעצה עם עורך דין ויצאה נגדי.

"מה לא בסדר איתי? למה אחרי כל הדבש שנתתי היא לא רוצה, ועכשיו נוקמת? אני עדיין רודף, מחזר, שולח לבבות וזרים, והיא בכלל לא עונה לי".

כספומט רגשי

גבריאל, תפסיק לאלתר לשלוח לה מתנות ולבבות. כלום. תבכה בבית, אבל אל תעז ליצור איתה קשר. זה כלל ברזל.

בפנייה שלך אני שומעת מילים שחוזרות על עצמן, והן המרכז של כל המלל. כסף כסף כסף. מתנות, חמישה כוכבים, זהב ויהלומים, כסף. והשני, טוב לב. אני אדם טוב לב. מטוב ליבי נתתי. ניצלה את טוב ליבי.

זוהי מהות הקשר. אז בוא נעשה סדר. וזה ממש לא קשור לשרית, כי זה יקרה שוב ושוב ושוב עם כל אישה. ואם לא תשנה משהו בהערכה שלך לעצמך, זה תמיד ייפול על אותו מקום. כל אחד רוצה לחשוב על עצמו כאדם טוב לב. אבל יש הבדל גדול בין טוב לב לבין מעשה מתוך ריצוי ופיצוי. ואין זה אומר שליבך לא טוב, בטוח טוב, אבל לא משם יצאה הנתינה לשרית.

לא לשכוח שכולנו פועלים מתוך אינטרסים, גם נתינה, ואפילו שזה מתן בסתר. אם לא נתוגמל מהמעשה, פשוט לא נעשה אותו.

אתה התרגלת שמה ש"מדבר" לנשים זה כסף. וזה לדעתך הצד החזק שלך, אתה שולף את ה"אס" הזה בשנייה הראשונה. זה עושה את העבודה לקלה יותר. נשים נמשכות למשאב הכלכלי, ואתה שמת אותו בחזית. הצפת במתנות ובקצפת מבלי בכלל לבדוק מה אתה מקבל בחזרה. ספגת ושתקת. והמשכת להתחנף במתנות. כי אתה מאמין בכל ליבך שבלי זה אתה לא מספיק שווה, וסתם גבריאל זה לא סחורה. וזה המקום המדויק שמפיל אותך כל פעם מחדש. כי בעצם העברת לה מסר, מבלי לשים לב, שבלי הכסף אתה כלום.

אי אפשר לנצל את מי שלא רוצה לתת או מודד מה הוא נותן. אפשר לנצל רק את מי שמוכן לכך שוב ושוב. הסכמת לתת, לא לקחו ממך בכוח. שרית היא לא האשמה פה. לא נוצלת. הסכמת. נתת.

לא עצרת לבדוק מה מניע אותך "לשמן" את שרית מבוקר עד לילה ולספוג ממנה דחייה בסוף היום. לא בררת עם עצמך אופציה שאולי היא כבר לא אוהבת. הלכת עצום עיניים. אינסטינקטיבית שלפת כל פעם מחדש את הקלף החזק שלך, כסף. ושכנעת את עצמך שזה מטוב הלב.

הטיפול שלך מתמקד בשיפוץ הדימוי העצמי שלך. גבריאל בחזית, ולא החומר שבידו.

עשית כסף וזה נפלא, אבל הכול במינון ובאיזון. אם התקדמת לקשר מחייב עם אישה, תתייעץ עם עורך דין על הזכויות שלך ושלה במידה ואין הסכם כתוב. רצוי שתעשה הסכם. תיתן ממך הרבה, אבל אל תהיה שה תמים. אל תיתן לכמיהה שלך לקשר ולפחד מבדידות לסרס ולעוור אותך ולתת הכול מהכול. לאט לאט.

דבר עם עצמך בכנות, ואל תייפה את המציאות. האמת כמו שהיא. זה קו הזינוק לשינוי.

זה לא שפעלת מטוב לב. נתת מתוך אינטרס לשמר את שרית. ביטלת את עצמך, חשבת שכסף יחזיק הכול. התעלמת ממיליון סימנים מובהקים שהיא כבר לא שם. נחלשת. הפכת להרבה פחות אטרקטיבי. שעממת. לא היית אתה. לא באת לידי ביטוי. לא באמת היית, הסכמת בהכרה מלאה להיות כספומט. נמחקת. שנתיים ולא זזת, היא איבדה עניין, ומה שנשאר לה ממך זה רק הכסף שאיתו גם באת מלכתחילה.

כל ההישגים ופריצות הדרך התחילו מצעד אחד קטן. מתחילים היום.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת