"אני רודפת אחריו בטירוף, מתחננת על נפשי, והוא כבר לא עונה לי"

"אני ואורי זוג צעיר. שנתיים ביחד. רק לפני שנה איחדנו כתובות. אני מאוד רוצה להתחתן איתו. אני בת 29 ואני בשלה ומתה להתחתן. כל החברות סביבי כבר נשואות עם תינוק או שניים. אורי לא בעניין. גם הוא בן 29 ולא לחוץ כמוני. זה כבר הפך לאישיו. כל שיחה איתו המילה אירוסין מופיעה. אני רומזת רמזים עבים על כך שאני ממתינה לטבעת, אבל דממה. כלום לא קורה. הוא מתחמק. לא רוצה לדבר על זה. מעביר נושא.

"אני כבר מתוסכלת מהמצב. הפכתי לנודניקית אבל אני לא שולטת בזה. כל כולי על זה. לא משחררת. אני מרגישה שהקשר בינינו מדרדר. לאורי כבר אין סבלנות אליי. אני מעצבנת אותו ברמה יומית. מצבי הרוח, דרמות, עלבונות. אין לו כבר חשק לזה. נהייתי אובססיבית על חתונה. כל שיחה הופכת למריבה ודיון על עתידנו כזוג.

"לאחרונה הוא מרוחק, שותק כל ערב, מכונס. משהו לא תקין, אין לו חשק לסקס איתי, ואצלו זה הכי חשוב, אז ברור שמשהו מתרחש בליבו. אני מרגישה מתח. אווירה לא טובה בינינו. אני מנסה להיות קולית. לשתוק. לא להעלות את הנושא, זה כבר סדין אדום, ואני הולכת על ביצים. מפחדת לשאול שאלות שאני חוששת מהתשובות. אני מפחדת שהוא רוצה ללכת. אהיה עצובה. ניסיתי לעשות הכול, הפכתי לפיה. הכול רק לא לחוות את הפרידה ממנו.

"הוא יזם שיחה. רעדתי כולי. אמר לי בלי לעפעף: 'לא טוב לי, אני לא מאושר איתך. הכי מגיע לך מישהו שרוצה, כי את נהדרת. אבל אני לא רוצה להתחתן. אני משחרר אותך. אני מרגיש שאני אוהב פחות'.

"מאז עברו שבועיים, אני גמורה. נטרפה דעתי ואני רודפת אחריו בטירוף. מתחננת על נפשי. אני מסמסת לו ים הודעות. התנצלויות, מתנות ליד הדלת שלו. רוצה שנחזור והוא לא רוצה, כבר לא עונה לי. הוא עבר הלאה, עכשיו אני צריכה להכיר מישהו אחר ואני יודעת שאין גברים כמותו".

הפחד שמשתק

הפונה היקרה, נלחמת על המקום שלך? חפרת את הבור. זה לא עובד בכוח ובלחץ – זה רק מרחיק.

בטיפול שלך אורי כבר לא רלוונטי. רק הבנה שלך את המקום שהיה לך בקשר, ורק חלקך ביחסים הוא העיקר. מבט מלמעלה על הכול. גם בדיעבד זו חוכמה.

פרידה היא חוויה מטלטלת, מעליבה, מחלישה ופוגעת. אף אחד לא נהנה להיות דחוי. אני מבינה את הרגשתך. אבל יש מה לעשות במקום להיות קורבן ולרחם על עצמך. תקופות משבר הן הזדמנות לשינוי, להתקדמות, להתפתחות. לא הכול שחור. זו תקופה חשובה ועצובה והיא תחלוף. זה זמן כואב אבל זה חלק מלרכוש ניסיון בחיים. בזמן הזה לומדים שיעור על עצמך. מסתכלים פנימה הרבה יותר מבזמני שגרה שהכול לכאורה בסדר. כשזה יעבור תביני כמה למדת על עצמך וכמה התקדמת. ועוד יבואו ימים טובים ומשופרים ואהבה חדשה טובה יותר.

השיעור שלך ללא הנחות וקישוטים: תכלס, הקשר ביניכם לא היה טוב ולקה בתקלת תקשורת ישירה. אתם במקומות ובשלבים אחרים. את חמה על משפחה והוא עוד חולם בהקיץ. הוא לא גבר שלילי והוא פשוט לא שם איתך. הוא נאמן לעצמו ולא נגרר. עייפת אותו, נדחפת למקום לא לך. ראית שהיחסים עקומים ומתסכלים ולא הבנת את המפה. נחלשת מולו. הפחד מפרידה שלט בך. הפחד שלך מובן וברור, כולנו מפחדים לחוות אובדן. אבל לפעמים יותר מפחיד להישאר במקום לא חם ואוהב ולחוות דחייה צורבת מאשר ללכת בראש מורם. פחדת מהלבד, מחיפוש אהבה חדשה, מכישלון, וממה יגידו עכשיו.

לפעמים יותר מפחיד להישאר במקום לא חם ואוהב ולחוות דחייה צורבת מאשר ללכת בראש מורם

הפחד גרם לך להבליג, לספוג, להתחנן, לדרוש, לנדנד. נתת לעצמך להיחלש. האווירה הייתה קשה ולא הסקת מסקנות. נדבקת. המאסת את עצמך, ומלכתחילה הוא לא היה סגור על הקשר. עם הזמן הוא הלך והתרחק. ראית ולא הצפת.

החלטה להינשא היא החלטה זוגית משותפת ושלמה, ולא בלחץ על הוורידים. הרצון המוצדק לגמרי שלך להתחתן דחק את אורי לפינה. אם היית את זו שעוזבת והיו לך סיבות טובות לכך, היית מרגישה הרבה יותר חזקה למרות הכאב. ההערכה שלך לעצמך הייתה מתעצמת. אותה סיטואציה בדיוק, אבל את היוזמת ולא המתחננת. רצית חתונה? ראית שהוא לא? עבר זמן ואין התקדמות? הולכת לדרכך. לא מתרפסת ונדבקת. את זה תיישמי עם החבר החדש.

עכשיו את נאלצת להתמודד. לקבל החלטות. אוספת את עצמך ויוצאת לדרך. וכמובן לא יוצרת שום קשר עם אורי. כלום.

את המרכז. משקיעה בעצמך, מטפלת בעצמך, מטפחת. יוצאת בבוקר מהבית מלכת היופי. נצמדת לשגרה. סדר יום ועיסוקים הם גלגל הצלה.

כשאורי עולה לך בראש את מיד נזכרת כמה רע היה לך ולא כיף. כמה פעמים נעלבת ממנו, בכית בגללו, הוזנחת. נזכרת בחולשה, באובססיה. ונזכרת שהוא לא רוצה להתחתן. מוחקת את הפנטזיה עליו. אורי היה פרק חשוב בחייך ותפקידו הסתיים. הגבר הבא שלך אוהב אותך, מעריך אותך, רוצה איתך שותפות ומשפחה.

תעשי ספורט. כל יום. בלי ויתורים. זה יהיה הציפרלקס שלך. נוגד דכדוכים ודאונים.

תני לעצמך להחלים, יש לך זמן. האהבה הבאה שלך תגיע בשקט בלי לחץ. צאי לבלות עם חברים. סעי לטיול. התנתקי לזמן מה. תעשי משהו שאת אוהבת. חפשי תחביב ממלא נפש.

והכי חשוב: קחי את השיעור הזה הכי חזק, קחי את התובנות החשובות. אלה כלים לכל החיים. זה בונה חוסן. זכרי תמיד שכל דלת שנסגרת, כנראה צריכה להיסגר, ונפתחת דלת חדשה, שונה ומרעננת. ותמיד יש נקודות אור לשאוף אליהן.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת