"כשפגשתי את ארז הייתי גרושה טריה עם ילד קטן והוא היה רווק המבוגר ממני בעשור. הוא מאד רצה כבר להקים משפחה. הוא התחבר לילד שלי ובכלל למשפחתיות שאני רוקחת סביבי. ארוחות, ישיבה ביחד בסלון, פיקניקים משפחתיים חיי משפחה.

"הזוגיות היתה פחות מזהירה. לא היתה חמימות. הוא אף פעם לא עף עלי. אף פעם לא אמר לי מילות אהבה ורומנטיקה. הוא היה אומר לי שאני אמא נפלאה אבל לא יותר מזה. תמיד הרגשתי שהוא לא מאד נמשך אלי. זה הביא למשברים וכבר עמדנו בפני פרידה לפני כמה שנים אבל אז הוא החליט פתאום שמתחתנים. חשבתי שהוא אוהב אותי ולא רוצה לותר עלי. כך היה לי נעים לחשוב. גם אני מאד רציתי עוד ילדים ומשפחה אז האמנתי שיהיה טוב והתחתנו.

"מיד נכנסתי להריון וארז היה בעננים. הוא טיפל בי ובילד שלי כל תקופת ההריון, הוא דאג להכל וכל הזמן היה סביבי. היה מאושר. בלידה הוא היה שותף מלא. זרחנו מאושר. הבאנו הביתה תינוק מהמם. בשנה הראשונה הכל היה תקין, האמנתי שעם ארז אזדקן. בנינו משפחה ואיזה כיף לנו. הילדים מילאו את עולמינו אבל ביננו הכל הלך ודעך.

"ארז חזר להיות מה שהיה פעם. אדיש, עסוק בעבודה ובעצמו ולא שם עלי. סקס הוא כבר לא רצה, אני התחלתי ליזום והוא דחה אותי. בילויים משותפים כבר לא היו, ארז יוצא לבד עם חברים. אני תקועה בבית, חשדנית, חלשה וכנועה. והוא.. בכלל לא איכפת לו. חי כמו מלך. יש לו מיטה חמה, בית מצוחצח, אוכל טוב, שירותי כביסה וילד. והוא חי את חייו מחוץ לבית. מרוכז בעצמו ולא מעניין אותו כלום. אני ממש מיותרת לו. כך אני מרגישה.

"אתמול העליתי את המילה גירושים. חשבתי שהוא יזדעזע מזה וטעיתי. הוא קפץ על המציאה ואמר שזה מה שהוא רוצה".

מספיק אחד לפרידה

יקירה,

ארז רוצה להיפרד כבר זמן מה ואת רואה זאת בבירור. את לא דיברת ולו לא היה האומץ לומר זאת ולכן הוא דחק אותך לפינה עד שתוציאי סוף סוף את המילה הזאת מהפה שלך. אז הוא יצא האיש הטוב ואת תקחי עליך את האחריות לפרידה. יותר מתאים לו שזה יבוא ממך. זה חוסך לו את רגשות האשם ומנקה לו את המצפון.

את יודעת טוב ממני שארז התחתן איתך לא מתוך אהבה והערכה אלא במתוך הרצון העז שלו להקים משפחה. את נראית לו ספקית מצויינת לסחורה שחיפש. את נחמדה, חיובית, אמא טובה ומנהלת משק בית למופת. אהבה? לא בנמצא. הכל היה שכלתני מידי. גם את זרמת ליחסים מתוך רצון להיאחז בקשר ולא מתוך יחסים שראויים למיסוד. ראית את הכשלים כבר אז ובכל זאת בחרת להיתעלם מהם ולהמשיך עם ארז. לא אמרת את שעל ליבך, לא סימנת את הגבולות שלך, לא עצרת הכל ולא עזבת. המשכת וקיוית שיהיה בסדר. אבל דברים לא מסתדרים מעצמם ואם לא מטפלים מה שלא עבד יהיה רק יותר גרוע.

מריבה בין בני זוג. אילוסטרציה
אם זה הופך לכאב וסבל אז עדיף בלי | צילום: shutterstock |andriano.cz

דווקא בשתיקתך המאסת את עצמך יותר. הוא היה אדיש ושתקת. הוא חי חיים נפרדים ואת שתקת, הוא יוצא ובא מתי שבא לו ולא אמרת מילה. הפכת לאנדרדוג. מבוהלת ולא מעניינת. תפקדת בעבודות הבית וגידול הילדים ולא היית קיימת. לא היה שם את מי לאהוב. היית ברלה בתוך קונכיה. "לא מריחה ולא מסריחה". משעממת. לא אמרת את דעותייך בשום נושא, לא העזת לפתוח את הבעיות. להציף את הרע. פחדת שזה יוביל למשבר. וכמובן הפחד הוא זה שהוביל אותך ישר לתוך המשבר.

יתכן מאד שפרידה היא הפיתרון עכשיו. זה מה שארז רוצה ונכפה עליך. כי לטנגו צריך שניים ולפרידה מספיק אחד שלא רוצה. שחררי אותו. אל תילחמי ואל תתחנפי. אל תיזמי סקס וגם לא פינוקים אחרים. תתרחקי ותעסיקי עצמך בעבודה בילדים ובתחביב שעושה לך טוב.

חיים משותפים אמורים להסב אושר אחד לשניה ואם זה הופך לסבל וכאב אז עדיף בלי. לא המסגרת היא החשובה אלא התוכן שיש בה ולכם לא היה תוכן. מה שהחזיק אתכם יחד היה הסטטוס והפחד משינוי ואלה סיבות לא מספיק חזקות על מנת לקיים בית טוב.

אף אחד בעולם נשים וגברים לא צריכים להיות במקום שבו הם מרגישים בו לא רצויים, לא מוערכים ולא אהודים. לפעמים יש מקום לתיקון, לשיפור אבל זה תלוי רק ברצון שני הצדדים להילחם על הקשר ולהישאר ביחד. במקרה שלך אין לך פרטנר לצאת למלחמה הזאת ולכן את צריכה לקחת צעד אחורה ולהתחיל ולדמיין את חייך בלעדיו. תתפלאי, אבל אולי זו תחילתה של תקופה טובה יותר. זה לא קשה, כי כל מצב אחר יהיה טוב יותר מהיכן שאת היום.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?

 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת