"עזבתי הכול, בית וילדים קטנים עם נני ובעל גרוע. לא עניין אותי כלום"

"שנה אחרי החתונה עזבנו את הארץ. לא הסתדרנו פה, כלכלית היה לא פשוט. ואז גדי, בעלי, ביקש בחברה שהוא עובד בה אם יש מצב לרילוקיישן. הם מיד קפצו עליו. יפן. עזבנו הכול וטסנו לעתיד חדש.

"גדי עבד המון שעות והרוויח מצוין. אני לא עבדתי. נכנסתי להיריון והייתי כולי סביב זה. נולדה ליאור ומילאה את הבית. כל היום גדי בעבודה ואני עם התינוקת הקטנה מתמודדת לבד בארץ זרה. בודדה ועצובה, עברתי תקופה קשה מאוד, ריחוק מהמשפחה, מהחברים, מהארץ, הקושי בטיפול בילדה, מטלות הבית. ועם כל זה נכנסתי להיריון שני. נולד עמית הקטן ואני קורסת. שני זאטוטים ואני נורא לבד. מתוסכלת. מרירה.

"היחסים שלי עם גדי היו נוראיים. קללות וצעקות. הייתי שבר כלי. כלואה בכלוב של זהב ואין לי לאן ללכת. דאון. התחלתי לחפש תחביבים, החלטתי להציל את עצמי. עשיתי המון ספורט, אופניים, שחייה, חוג ציור ועוד. רק רציתי לעוף מהבית. נסעתי המון להורים שלי בארץ, עם הילדים וגם בלעדיהם.

"באחת החופשות הכרתי את שאולי והחיים שלי קיבלו תפנית. התחברנו מיד. היה דבק בינינו, הייתה משיכה חזקה ותשוקה, ובקיצור התאהבנו. הוא חי בארץ והייתי אצלו המון. הייתי מאוהבת בו בטירוף. משוגעת. הוא היה האור. אחרי שנה על קו יפן־ישראל החלטתי לעזוב הכול ולבוא לארץ לחיות איתו, לממש את האהבה.

"עזבתי הכול. בית וילדים קטנים עם נני ובעל גרוע. לא עניין אותי כלום חוץ מהאהוב שלי. ארזתי ונסעתי.

"כשהגעתי הכול התחרבש. שאולי בכלל לא רצה אותי. הוא מיד נלחץ מבואי וניתק מגע. נעלם. לא ענה לשיחות, לא הגיב להודעות. התרסקתי. הכול היה הצגה. הוא לא באמת רוצה לחיות איתי. לא יודעת מה חשבתי לעצמי. הוא רצה כיף ואני רציתי את כולו.

"חיפשתי נחמה. נכנסתי לטינדר, התחלתי לצאת עם גברים, כל יום דייט. הייתי מבולבלת וזרמתי עם כל אחד. אמרו לי מילים יפות ומחמאות – זה קנה אותי. אבל אחרי כמה מפגשים זה התפייד. כל מי שנתן לי כפית קטנה של חום, עפתי עליו.

"עכשיו אני פה. בלי הילדים. כולם כועסים עליי ולא מבינים איך בכלל קרה כל זה, ואני ממש לבד מול כולם. כולם מפנים לי עורף. כולם שופטים אותי על כך שעזבתי הכול, במיוחד את הילדים. מה עושים?".

כמיהה מעוורת

זה סיפור הרבה יותר עמוק ורציני, ופגישה קצרה זה טיפה בים. תשובתי תהיה קצרה מהרגיל, ולא בגלל שהסיפור פשוט אלא כי המצב שבו את כרגע מצריך טיפול מעמיק. תשובה בטור תיתן לך חומר למחשבה ומראה להביט בה.

את בעלך את לא רוצה, ובצדק. את מתארת אומללות והתעללות ואפילו אלימות. טוב שהיה לך הכוח לצאת מקשר חולה, רעיל ואלים.

לאהוב שלך היה תפקיד בחייך והוא הסתיים כאשר הגעת לארץ כתושבת קבע. כל עוד זה היה מרחוק זה התאים לו. את חשבת שהוא יהיה קרקע רכה ליפול עליה. האמנת לכל מילה שלו, למרות שהיו בעיות בדרך ראית ועצמת עיניים, בחרת להתעלם מהן. חלמת חלומות באספמיה ורצית להגשים אותם מבלי לשים לב מי מולך. הבחור שפגשת וכל כך התאהבת בו רצה את הקשר שהיה כאשר את רחוקה עשרות אלפי קילומטרים ממנו ומגיחה מדי פעם. לגור איתך, להיות בן זוג צמוד וקבוע – זה כבר ממש גדול עליו והוא רחוק מזה, הוא לא שם. גם את זה ראית והתעלמת. הוא ברח. את נשארת שבורה, זנוחה, נעלבת ופגועה. אני מבינה מה הרגשת. חלשה, טיפשה, תמימה. עזבת הכול ודחפת את עצמך למקום שלא ממש הוזמנת אליו. זה בדיוק המתכון להתרוקן מאנרגיה ולהרגיש את הקרקעית.

הכול אימפולסיבי. רגע, עצרי! לא חשבת פעמיים ומיד רצת לטינדר לחפש נחמה, מזור לכאב הפרידה. כולך עוד פגועה וחלשה אבל כל כך צמאה לחום ולבן זוג, ודווקא המצב הזה לוקח אותך לרצות כל אחד, והקריטריון – מין זכר שרק נותן לך מבט או מילה טובה. את עכשיו פגיעה יותר, טרף קל. וזה לא מקום טוב להתחלת קשר.

כמיהה עזה לריגוש, לחום ולאהבה היא מסוכנת, מחלישה ומעוורת. זה מה שקרה לך. ההזדקקות שלך חרבה הכול

עכשיו מה שהכי חשוב – הילדים. ילדים זה קודש הקודשים. הילדים שלך משלמים מחיר עצום על החלומות של אמא שלהם. כולם משלמים מחיר גבוה ואת משלמת את הגבוה ביותר. הילדים שלך יכעסו עליך הרבה שנים. את תצטרכי להתמודד עם כל מה שיהיה.

אל תתני לאף אחד לשפוט אותך. תעשי תהליך עם עצמך להבין איך קרה ולמה. כולם גיבורים כשזה לא הם. כשאדם נמצא בחוסר עצום, בחסך, בבדידות עמוקה, במצוקה אישית קשה, יש סיטואציות שבהן אינו יכול להכיל אפילו את ילדיו. הכמיהה שלך לאהובך העבירה אותך על דעתך עד כדי נטישת הילדים, השארת אותם בידי אדם שאמנם הוא אבא שלהם אבל הוא לא חיובי במיוחד לפי דבריך. אלים ותוקפני.

כמיהה עזה לריגוש, לחום ולאהבה היא מסוכנת, מחלישה ומעוורת. זה מה שקרה לך. ההזדקקות שלך חרבה הכול. את בוחרת גברים לא מתאימים, את לא בודקת ולא מפשפשת, את מסתערת. את לא במקום ליצור קשר כרגע. ותדעי חוק – גבר איכותי לא רוצה אישה שעזבה את ילדיה. שאולי היה איתך כי התמסרת לו על מלא, ולא כי הוא היה מאוהב.

הבית שלך בתקופה הקרובה הוא ביפן עם הילדים. תמצאי דירה קרובה, יחד עם הילדים. תחזרי להיות אמא טובה וקשובה. זה ערך. רק כך את תשקמי את עצמך ותקומי מה"סיבוב" שעשית. תפקוד נורמלי יחזק אותך, תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך. וזה מה שירים אותך. תבריאי אותך ואותם.

יש עוד דרך לפניך. תבלעי רוק, תנשמי עמוק ותהיי עם הילדים שלך. יגיע היום שתחליטו איפה לגור ועם מי. אולי עוד תחזרו לארץ. כרגע, למרות הקושי והשברון, מקומך הוא שם. ואנחנו נמשיך להיפגש בזום, שעה, פעם בשבוע.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת