אישה יושבת על מיטה מכוסה בשמיכה
הכל נעלם | אילוסטרציה: autri taheri, unsplash

"שנינו בני 37 ויש לנו 2 ילדים", דנה מספרת.

"10 שנים אנחנו נשואים. לא באושר רב אך גם לא רע. יחסים רגילים כמו אצל כולם. שיגרה. בית, עבודה, ילדים. התקשורת בבית מינורית. בעיקר טכנית/פרקטית. אין  שיחות נפש. בעלי שתקן. סגור. אני יותר חברותית וחייכנית. אנחנו יוצאים מעט. מבלים מעט. עובדים הרבה שעות ובערב עייפים. לא הרגשתי שאני אוהבת אותו מאד אבל גם לא חשבתי על אופציה נוספת חוץ מלהישאר נשואה לו.

"עד שהכרתי את דורון. גם הוא נשוי שנים רבות. הוא הרבה פחות חתיך מבעלי, הרבה יותר מבוגר והרבה יותר עשיר. הוא נראה לי דמות מושלמת. גבר! היחסים עם דורון מילאו לי את כל הזמן הפנוי והראש לא הפסיק לחשוב עליו יום וליל. זה השתלט על כולי. כלום לא עניין אותי. איבדתי את הראש. בתקופה הזאת לא רציתי את בעלי. הוא היה מכשול בדרך שלי אל האושר. גם לילדים לא היה לי כוח וסבלנות. כל כולי הייתי מאוהבת. מרוגשת. נראיתי נהדר. רזיתי, עסקתי בספורט כמו משוגעת. הייתי חזק בטיפוח החן והיופי. זרחתי.

"גם דורון עף עלי. כל היום סימוסי אהבה וטלפונים סודיים. אמנם הוא הבהיר לי שלעולם לא יעזוב את אישתו אבל בשלב הזה לא התיחסתי לאמירות. הייתי עמוק בריגושים. הרגשתי שאנחנו זוג לתפארת. האידאל. חלום. שלמות.

"וכל הכיף הזה תחת לחץ נפשי וחיים רוויי שקרים והסתרות. יום אחד פשוט נמאס לי מהמצב וברגע של פזיזות וכנות מתפרצת סיפרתי לבעלי הכל. אין לי מושג מה חשבתי לעצמי ולמה היה בי צורך לספר אבל מאז חיי בבלגן. בעלי כועס עלי מאד, שבור. זועם עלי. ברוגז איתי  ונוטף ממנו ריח חריף של נקם. הוא בירר מי המאהב שלי וסיפר הכל לאישתו. 

"גם אני נשברתי. הכל הפך לברדק. דורון נעלם לי ולא רוצה לשמוע עלי. אני מחוקה. בעלי כועס. יצאתי דפוקה מכל הכיוונים. האגו התרסק לי. חשבתי שדורון איתי, שהוא לא יוותר עלי, וטעיתי בגדול. חיי נחרבו. מאיפה מתחילים? איך מתאוששים?".

להתגרש אפשר גם בעוד שנה

לזמן שעובר יש משמעות רבה. את הנעשה אין להשיב אך יש לך ללמוד הרבה על עצמך. וזה השיעור.

זה סיפור בגידה קלאסי עם טוויסט בעלילה. זוג עם תקשורת בעייתית, שחוקים, לא קרובים אחד לשניה. הכל על אוטומט. אין שום ברק. הכל שיגרתי. ואז שהקרקע פוריה ופנויה לריגוש זה קורה ואי אפשר לעמוד בזה. הפנטזיה של הרומן מחוץ לנישואים כאשר הכל רומנטי, סטרילי, בלתי אפשרי וסודי אז הרגשות מועצמים וזה משתלט על כל החיים. המחשבה הנאיבית שכך זה יהיה גם אם נהפוך לזוג רגיל מעוורת וגורמת ליחסים בבית להחוויר עוד יותר מול הכיף הגדול והסוחף עם האחר. בסיפור שלך יש תפנית והיא הצורך שלך לפתוח הכל מול בעלך ותמות נפשך עם פלישתים.

עצם הבגידה שיקפה לך והאירה לך את המצב בבית וזה לופ ללא מוצא. יש את הצד ששומר על המסגרת שנלחם בצד הצמא לריגוש. ובנתיים זה נשאר ככה. שתי מערכות יחסים בו זמנית הופכות מהר מאד לסבל וללחץ הרבה  יותר מהנאה. את לא עד הסוף פה ולא עד הסוף שם.

את אפילו לא יודעת למה סיפרת. מה גרם לך לחשוב שזה יהיה טוב יותר? מה רצית להשיג? מה המטרה? פעלת מתוך דחף לא מודע. את רצית לזעזע, להרעיד את האדמה. לבדוק האם דורון באמת איתך גם בזה, אולי למצוא פתח מילוט מהיחסים עם בעלך. היתה בך זעקה לחופש. נחנקת מרוב לחץ. ורגע אחד אימפולסיבי טרף את הקלפים וחשף את הסוד.

דורון נעלם. החלום התפוצץ לך ברגע. קיבלת תמונה אמיתית על הרצונות של דורון ומה חשוב לו יותר, וזה לא מה שחשבת שיהיה. זה כואב, מאכזב ומחליש.

ולעומת זאת בבית כבר שום דבר לא בטוח. הכל על חוט השערה. ואת על כס הנאשמים 24/7.

ריב בני זוג (אילוסטרציה)
אולי תגלו שאתם צומחים מחדש | צילום: shutterstock | Dmytro Zinkevych

הדבר האינסטינקטיבי הראשון שלך לעשות הוא להחזיר את השיגרה שכל כך נימאסה עליך, שעכשיו היא יקרה לך מפז. להחזיר את הבית שלך לנורמה. למזער את הדרמה. בעלך כעוס ובצדק ומובן שהוא פגוע מאד. איבדת את הקרדיט שלך אצלו ועכשיו את צריכה להיות פיה טובה.  להכיל את הכעס. לתת לו לשאול שאלות, להיות סבלנית אין קץ לקריזות שלו, לספוג את הגידופים והאשמות שלו כלפיך ולהיות נחמדה ומתנצלת. בזמן הזה גם למחוק מהלב את דורון ולחשוב מה את באמת רוצה. זה לא קל. זה בדיוק הזמן ללכת לשיחות עם מטפל ולקחת כמה תובנות חיים. להבין את השיעור שיש לך כאן. לקחת החלטה ממקום של עוצמה ולא רק מהפחד.

זו תקופת משבר שממנה רק צומחים ומתפתחים. אלה הימים שבהם אדם מתפרק ובונה עצמו מחדש בגירסה טובה ומשופרת. עם יותר חוכמה וניסיון חיים. תקופה של חשבון נפש. מי שלא חווה כלום לא לומד כלום. יש בכל רע גם משהו טוב. את עוד תראי את זה בעתיד. וזה תולי הרבה בך ובבחירות שלך.

לא בהכרח מתגרשים אחרי דרמה כזאת. תתפלאו לדעת שבהרבה מקרים זה אפילו תורם לקשר ומחזק אותו לטווח הארוך. החיים הם לא סביבה סטרילית ודברים קורים ויש להם סיבה. שעוברים מכשול כזה ביחד וממשיכים הלאה מסומן לכם וי גדול ביומן היחסים. אבל כן יש כאלה שבחרו להיפרד ולא יכלו לשאת את הבגידה וגם בסיטואציה שכזאת החיים לא הסתיימו ויש אור בקצה המנהרה.  

להיתגרש אפשר גם עוד שנה. לשפר את הקשר בינכם יש הזדמנות אחת. עכשיו.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת