"ניסיתי להיפרד ממנו 200 פעמים, תמיד חזרתי"

"אני ליטל, בת 41, גרושה ואמא לילדה בת 12.

"אני בזוגיות ארבע שנים. הוא מבוגר ממני, מזדקן, מיליונר. חלום של כל אישה. עם כל זה אני לא מאושרת. אני ממש בחששות שאאבד אותו, אבל לא כיף לי איתו. החיים איתו קשים.

"הוא גבר מאוד נאה, חולה על עצמו, בליין, מרוכז בעצמו. לא מעניין אותו כלום. לא רואה אף אחד ממטר. הבעיה המרכזית שהוא לא סובל ילדים סביבו והבת שלי לא באה לו טוב. בימים שהיא אצלי הוא לא רוצה לבוא. גם לילדים שלו עצמו הוא לא ממש חמים. הם צריכים אותו בשביל כסף.

"עוד עניין שמרגיז אותי, שאני תמיד משלמת חצי. הוא תמיד מתחשבן. קמצן. והעניין האחרון הוא שהוא תמיד מחליט כמה ולמה נפגש. כל מפגש זה גם סקס. אין בלי.

"ניסיתי להיפרד ממנו 200 פעמים, תמיד חזרתי. אני זו שפייסה. לא החזקתי מעמד. נשברתי אחרי כמה ימים ובאתי עם זנב בין הרגליים. אני עושה כל מה שהוא רוצה. לא רוצה ליצור חיכוך, לא רוצה להיפרד ממנו. אני סובלת בלעדיו אבל גם איתו אני יודעת שזה לא להיט.

"הוא יודע שאני רק נובחת בלי לנשוך. מאיימת וחוזרת. הוא כבר צוחק עליי. מזלזל. אני מבינה בראש שזה קשר לא טוב ולא מסוגלת לזוז משם. מרגישה טיפשה ומטומטמת.

"החלטתי לבוא לטיפול. אני רוצה להבין מה קורה איתי. למה אני כל כך מפחדת להיפרד".

נובחת בלי לנשוך

ליטל, אני לא אגיד לך מה לעשות ולא אשפוט אותך על פחדייך. רק אראה לך איפה החולשה שלך. איפה ובמה צריך לטפל. המקום שלך מייסר אותך כי שם לא מקומך. מקום של זלזול ודחייה רק מחליש אותך ומקטין אותך.

את עסוקה רק במלחמה על המקום שלך, מתלוננת, סובלת, מושפלת. הוא לא האיש שלך, זה ברור כשמש. גבר שלא אוהב, שמזלזל, שלא סובל ילדים. זה מה שאת מאחלת לך? ועוד נוסף, עשיר וקמצן. הוא לא מתנהג אליך בחום וברוך ובלי טיפת אהבה. אבל זה הוא והוא לא הנושא.

את נמצאת שם כי זה מה שבחרת בינתיים ואין לך למי לבוא בטענות. כל יום שאת שם את סופגת מצבים שלא באמת מתאימים לך, ושתקת. מוכה. חבולה. בוגדת בעצמך. בשבילו את המובן מאליו בהגדרה. את סופגת וממשיכה ללקק כאילו כלום. זה בדיוק הדפוס החוזר ונשנה שבקשר שלכם. ככה בניתם את היחסים, זה "ההסכם" ביניכם. ואת משתפת פעולה. מסכימה לקבל ממנו פירורון. זכרי, כל עוד את שם, ממשיכה כרגיל, שום דבר לא הולך להשתנות. זה מה שיצרתם. קשר רעיל וקר. ויש לך דרך לפנייך. דבר ראשון, להבין שאת לא קורבן והכל בידייך.

את סופגת וממשיכה ללקק כאילו כלום. זה בדיוק הדפוס החוזר ונשנה שבקשר שלכם

זה מתחיל אי שם בילדות. זה עמוק. זה אצלך בדימוי העצמי השלילי שלך. אף שאת יפה ומשכילה והבאת הרבה קבלות על כך, עדיין לא שכנעת את עצמך שאת באמת שווה. את תקועה על הצורך בזוגיות, בגב כלכלי, ולא משנה לך מי הוא ומה הוא. להיות בזוג, זה החשוב מבחינתך. זוגיות זה מאסט. גרושה זה מסכנות מבחינתך, זה מה ששידרו לך בבית. ופה מתחילות הבעיות, הפחדים והחולשות. הפחד מסטטוס ג', הפחד מלהיות לבד, הפחד שלא תמצאי זוגיות אחרת. כל אלה מביאים אותך לבלוע צפרדעים מלאי ארס.

את מרצה ומרצה ולא משיגה דבר ממה שאת רוצה. הפרק הזה בחייך רצוי שיגיע לסיום. שום תועלת לא תבוא לך מהגבר הזה אלא רק הידרדרויות נוספות ובזבוז זמן יקר.

השיעור שלך זה ללמוד מי את, להעריך את עצמך ולהפסיק לזייף. להקשיב לליבך ולאינטואיציה שלך. "לעלות כיתה".

זה קורה בתהליך, בטיפול, בשיחות. זה יקרה אם תתחייבי לשינוי, ובעיקר לעצמך.

אז במקום להיות קפואה, קחי אחריות לחיים שלך, קומי ממרבצך ותתחילי לעשות. אל תצפי לשינוי ממנו, זה לא יקרה. קבלי החלטה. תבחרי. תהי מוכנה לשלם את המחיר. אבל אל תפסיקי לטפל בעצמך ותתחילי לפעול מתוך מודעות ואהבה לעצמך.

כאב הפרידה ממנו רק יעצים אותך. תסמני לך עוד ניצחון.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com