אנחנו בני 41 . אנחנו זה אני בעלי ואהובי. נולדנו באותו שנתון.

יש לי בעל וילדים ויש לי רומן כבר שנה. לא הייתי פונה אליך במצב רגיל. אני אוהבת את החיים שלי. יש לי הכל. בית, עבודה טובה, בעל טוב, ילדים זהב. וגם אהבה גדולה עם גבר נשוי.

אני מצליחה לנתב בין שני העולמות. אנחנו נפגשים המון ושוכבים המון והכל מאד מרגש בינינו. אין לי כל כוונה לעזוב את בעלי וגם לו אין כוונה לעזוב את אשתו.

לפני שבועיים הגענו למצב מטורף. קורונה. לא יוצאים הרבה מהבית, לא נפגשים, פחות מילות אהבה, הרבה יותר לחץ ודרישות שלי לאהבה. אני פקעת עצבים. הכל מלחיץ מסביב ויותר מכל אני ממש חרדה לעתיד היחסים שלי עם אהובי.

אני כל היום אתו בוואטסאפ., בעלי כבר שואל שאלות, לילדים אין לי סבלנות. אני לא נעימה לבני הבית. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני מוכנה להתאבד על זה ולמרות הפחד ממחלה אני רוצה להיות איתו, לא מעניין אותי כלום. עיוורת.  הוא זה שלא מוכן כרגע שנפגש. הוא מפחד עליו ועל בני ביתו. זה בעצם אומר לי שהם חשובים יותר ממני. אני עומדת להתחרפן.

מה עושים?

"הסמים" מעל הכל

יקירתי המאוהבת,

את מציגה את הדברים מאד בקצרה ואני מבינה מה בוער בך. אני לא במקום לשפוט את צעדייך אלא מקום בו תראי את הדברים יותר בבהירות. אני לא מתכוונת לכבס את המילים ולא הכל יהיה לך קל לעיכול ובטח שלא הכל ישים בין רגע.

קודם כל לרצות משהו שלא ניתן להשגה זה התסכול בהתגלמותו. זה נכון לגבי כל דבר ובעיקר אם אני "נרקומן". מכור.

את מכורה והראש עובד לא בהיגיון אלא מתוך דחף, אימפולס, יצר. השכל שלך לא מעורב פה.

זה הזמן לשינוי. נגזר עליך ועל כל העולם לשנות את אורח החיים מעכשיו ועד הודעה חדשה שאינה ידועה . העניין הוא חיים או מוות ולא עוד משחק ילדים. זה כבר לא מצב שתתפסי ברומן ותתגרשי , זה התרחיש הטוב לעומת המצב של היום. יש מצב בו תדבקי בווירוס וימותו אנשים יקרים לך ואולי אפילו את בעצמך. ואז באמת תפסידי הכל. טוב שחבר שלך הוא המבוגר האחראי.

את התמכרת לריגוש ולכן את הולכת לאיבוד בלי "החומר". אין לי את החומר לספק לך ואני לא קוסמת שתעלים לך את התחושות. אבל כן אוכל לומר לך שיש לך הזדמנות להכיר באובססיה ולאזן אותה.

תארי לך שאין יותר ייצור של סיגריות בעולם. מה יעשו כל המעשנים הכבדים? יהיה קשה בהתחלה ויהיו כאלה שממש ירגישו לא טוב נפשית ופיזית אבל אין להשיג. בדם ויזע זה נכון, אך מאות אלפים פשוט יגמלו.

המשבר הזה זו הזדמנות חייך לצאת לחופשי. לא להיות מכורה ואובססיבית. לחיות חיים שקטים יותר ולהבין שיש לשים את הילדים שלך במקום הראשון

עכשיו אהובך לא איתך עד להודעה חדשה. המשבר הזה זו הזדמנות חייך לצאת לחופשי. לא להיות מכורה ואובססיבית. לחיות חיים שקטים יותר ולהבין שיש לשים את הילדים שלך במקום הראשון הרבה לפני האהוב הסודי. מה גם שהוא כבר הפנים והלך למשפחתו. אז כרגע אין לך פרטנר. זה יעזור לך.

התחושה שהוא ויתר ואת תקועה הורסת אותך.

משפחה שמחה על הספה
תשמחי איתם | צילום: shutterstock| DGLimages

אני מבינה כמה אדרנלין ,דופמין ואוקסיטוצין ממכרים. לא פחות מהרואין. זו הרגשה עילאית לאהוב ולחשוק ולכן זה קורה כל כך הרבה. עכשיו יש מציאות חדשה ועליך להתאים עצמך לחיים האחרים. זה לא יקרה לך מחר בבוקר כי יעל אמרה אבל כמו בדיאטה אם מתמידים משיגים תוצאות. הפעם "מישהו מלמעלה" מחליט בשבילך.

את לא רוצה להתגרש. זה אומר שיש לך מה להפסיד. אז זה הזמן שלך לחזור הביתה. צריכים אותך שם לא רק פיזית גם רוחנית ונפשית. תהיי עם הילדים, תנשכי שפתיים ותהיי חביבה ומכילה. תני לבעלך תשומת לב ותשרי אוירה טובה בבית. הם צמאים לזה תמיד ובמיוחד עכשיו שכולנו ברמת חרדה גבוהה מהרגיל.

הכניסי את עצמך למעגל של אהבה עצמית. במובן הכי טוב של המילה. תהיי אמא נעימה יהיו לך פחות רגשות אשם, תהיי נעימה לבעלך והיו לך פחות נקיפות מצפון, את תחיי עם תחושה שאת טובה ולא בוגדת. את תקבלי פידבקים מיידים של חום שיעטוף אותך ויזכיר לך מה באמת הכי חשוב.

ואל תשכחי לשים בבית מוסיקה ולהזיז את הגוף. אולי כולם יצטרפו אליך. את תרוויחי אווירה של שמחה, חיטוב הגוף וכימיה משופרת במוח.

בריאות לכולנו – בעדיפות ראשונה.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון
 
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת