"הוא חוסם אותי ונעלם, אבל אני לא מסוגלת לעזוב"
גילי יחד עם נדב כבר שלוש שנים, אבל בחצי שנה האחרונה הוא הפך לאלים ומתעלל. הוא מקלל, מעליב ומתכתב עם בחורות אחרות. כשהיא מעירה הוא נעלם לימים. היא אוהבת אותו למרות הכל ומפחדת להיפרד. יעל ברון מסבירה לה שכשהפחד מפרידה חזק מהפחד מהתעללות, זה הזמן להתעורר


"אני גילי, בת 24 ונדב הוא חבר שלי. 3 שנים אנחנו יחד. אני לא מכירה משהו אחר. איתו עשיתי הכל, כל החוויות הכי כיפיות זה היה איתו. הוא לימד אותי הרבה על יחסים ועל סקס. אנחנו לא נפגשים כל יום. הוא מכתיב את המינון. עד לא מזמן הוא היה מלאך, הוא חיזר כמו גבר אלפא, פינק אותי בנדיבות, אמא שלי התאהבה בו מההתחלה, הוא יודע איך למצוא חן. התאהבנו. היינו מודל.
"כבר חצי שנה שאני רואה שינוי אצלו. הוא "לא קיים", לא שם עלי. השיחות שלנו מועטות ועל כלום, סקס במשורה, לא מרגישה ממנו וייב של אהבה. אני חושדת בו. חיטטתי לו בנייד ומצאתי תכתובות עם בחורות זולות, ערומות.
"ימים שתקתי ואכלתי את עצמי עד שיצא והחלטתי לפתוח, רק אמרתי לו שנגעתי לו בטלפון. הוא התפוצץ עלי בצעקות משפילות ולא רצה לשמוע אותי. יצא מהבית בטריקה. רדפתי אחריו ברחוב והוא נכנס לרכב ונסע לי מול הפנים. חייגתי אליו, רציתי לומר לו שאפשר לדבר, לא ענה. חסם אותי. נעלם.
"הייתי גמורה, שבורה. לא תפקדתי, לא הלכתי לעבודה, שבר כלי. בכיתי כל היום. אחרי כמה ימים הוא הופיע כאילו כלום, דיבר רגיל אז גם אני עניתי רגיל. לא רציתי לשבש אותנו שוב, לא הזכרתי דבר על מה שהיה והמשכנו רגיל. אבל זה לא נגמר שם. זה התחיל להיות קטע קבוע. רבים, או שאני אומרת משהו שלא מתאים לו, הוא הולך חוסם אותי ונעלם לכמה ימים.
"למשל, היינו במסיבה, הוא רקד עם כל הבנות ועלי אפילו לא הביט, עף על עצמו. הערתי לו וחטפתי מטר. העלה אותי על מונית והמשיך לחגוג. לא דיבר איתי שבוע, לא ענה להודעות. ושוב חזר והמשכנו. הוא מתרגז עלי על איזה שטות, מקלל אותי, יורד נמוך ומעיף אותי לזמן מה.
"אני אוהבת אותו למרות הכל, אני יודעת בתוכי שמשהו לא טוב איתו אבל אני לא מסוגלת לעזוב אותו".

כאב מתמשך שלא נגמר
בהכי פשוט - לעזוב אותו לאלתר.
שום דבר טוב לא יצא לך איתו. BAD NEWS
זה הטייפ של אישה מוכה. את צעירה ועוד אפשר להציל את המצב.
הבחור הזה שאת קוראת לו חבר הבין מהר מאוד שאת מוכנה לספוג הכל ואת אצלו בכיס הקטן ולכן הוא מרשה לעצמו להתייחס אליך איך שבא לו בלי שום חשש שתעזבי. את מגישה לו את זה על מגש זהב. הוא מכה ואת חוזרת בלי לומר מילה, העיקר שחזר אליך (עד המכה הבאה). את כל כך מפחדת מפרידה שאת מוכנה לחטוף הכל רק לא פרידה, עצב ושברון לב. פיתחת אובססיה לגבר מתעלל.
התמכרת להתרגשויות השליליות שהוא מכניס לקשר, יחסים לא יציבים בלי שום ביטחון אפילו לא לטווח הקצר. הוא מתעסק עם בנות אחרות ואת גם על זה שותקת. התרגלת לפיקים שהוא מייצר, יום אחד הוא אוהב ותוך שניה מתהפך ונעלם. יש לך עסק עם גבר חלש, לא ישר, לא טוב, לא כזה שמתחתנים איתו ואפילו אפשר לומר אלים ומתעלל. לכל זה את סוגדת ואומרת I DO.
שתיקות לימים ארוכים וחסימה מכל ערוצי מדיה זו אלימות לכל דבר - פסיב אגרסיב.
קללות והשפלות זו כבר אלימות לא פסיב. אלים זה לא רק מכה פיזית. לאלימות פנים רבות וכל צורותיה קשות ולא מתקבלות. יש לך תמרור אזהרה מובהק. אבל מה שצריך לעניין אותך זה למה את שם. למה את מסכימה להיות, כי לכל גבר אלים יש שיתוף פעולה עם האישה שנמצאת שם ומוכנה לקבל את זה ובעצם היותה היא אומרת על זה כן והאחריות גם עליה. החבר שלך זיהה מזמן שאפשר לטלטל אותך ולגרום לך צער ועלבון ולהמשיך אחרי זה בקלות.
אין לך הרבה ניסיון ואולי יש לך תחושה שהוא הגבר היחיד בעולם שיהיה איתך שירצה אותך ואת אותו. ממקומך את לא רואה מספיק טוב את הטיפוס השלילי שנמצא איתך. (הוא צריך לטפל בעצמו.) אבל זאת בעיה שלו. את תתמקדי בבעיה שלך והמקור שלה הוא הדימוי העצמי הנמוך שלך.
דבר ראשון הוא צריך לקבל ממך ברקס. והשלב הבא זה תהליך ההתחזקות שלך והאמונה וההערכה שלך בעצמך. את הרי יודעת שאת סופגת פגיעות והשפלות, את מרגישה שזה מקום עלוב, ואת ממשיכה לרדוף ולספוג. את מתעלמת רק כי את מפחדת שתיפרדו אם תביעי את דעתך או תגיבי בעוצמה, את בחרדה משתקת. אך את מביאה על עצמך את הפרידה.
הלכת לאיבוד בתוך הזוגיות, את כבר לא מעניינת, את בובה על חוט. מפחדת שיעלם לך וזה כל מה שמנחה אותך. הוא גם מבין את החולשה שלך ומנצל אותה בגדול. הוא יודע שאת שלו בכל מחיר, הוא מכיר את החולשות ולכן הוא מרשה לעצמו ובעיקר את מרשה לו להתעלל בך. את זאת שמאפשרת לו לנהוג בך כאילו רכש אותך. כחפץ. ואת ממשיכה לרצות אותו. את זה את חייבת להבין לעומק ומכאן לגלוש לטיפול במקור.
פנית אלי, אז החלטת לטפל בסוגיה ועל כך מגיעה לך הערכה. פנית כי את בתוך תוכך יודעת את האמת ומה את צריכה לעשות. האינטואיציה שלך מדויקת. את מבינה שאת "מסכימה" לו התנהגויות שאת לא באמת מסכימה להן. את שם כי היום שאחרי כלל לא מוכר לך. מבהיל, זה שינוי שמלחיץ אותך אין לך מושג מה יהיה ביום שאחרי, איתו זה המקום הרע אבל המוכר.
את זאת שמאפשרת לו לנהוג בך כאילו רכש אותך. כחפץ
אני לא יודעת מי שכנע אותך שאת לא מספיק שווה וראויה לאהבה אבל אין ספק שזה "שק" שאת סוחבת עוד מילדות. אי שם בבית הורייך, כנראה השתכנעת שאת לא מספיק טובה ולכן את מסתפקת בפירורים רקובים.
את צריכה להתחיל לסמן לך מה נעים ומה פוגע ומהם גבולותייך. אל תתני לעבור את הקו שסימנת גם אם זה כרוך בפרידה. פרידה כואבת זמן מה ועוברים אותה. יחסים כמו שלך זה כאב מתמשך שלא נגמר. את חיה כאילו נדב הוא היחיד ובלעדיו יהיה סיוט. תתחילי להאמין שמגיע לך לחוות חום ואהבה ושאחריו יהיה הרבה יותר טוב וחופשי.
את צעירה והכל עוד לפניך. נדב הוא רק אפיזודה שלמדת בה המון והגיע הזמן לתפנית בעלילה. הגיע הזמן שנדב יהיה רק פרק עבר בספר חייך. כרגע מה שמפריד בינכם זו שיחת אחת ממך. הוא לא חולם שזה יבוא ממך. אז זה בדיוק הזמן שלך לפעול. יש לך את כל הסיבות לעזוב אותו. הרי אם תישארי הוא ימשיך להחליש אותך ללא רחם, כמו תמיד.
שינויים לא באים ביום. זהו תהליך עמוק, אבל בינתיים סמני לעצמך באדום כהה ובוהק שזו משימתך החשובה ביותר.
הודעה לבנות יקרות: גבר אלים תמיד יחפש את האישה החלשה, כזאת שמוכנה לספוג הכל. בעלת הערכה עצמית נמוכה.
אם את נמצאת בקשר כזה שמרגיש לך אלים, משתלט, מקלל, מכה, מבודד חברתית, מתעלל כלכלית, ואפילו משתמש בשתיקות ארוכות והיעלמויות, תעשי מעשה. תתייעצי. תתחזקי, טפלי בעצמך עד שתגמלי מהרעל הזה. חייך בידייך. תמיד תזכרי שאם יש נורות אדומות בשלב החברות כשתתחתנו זה רק יחמיר מאוד וכשתביאו ילדים זה אפילו עוד יותר ידרדר אתכם.
דברים לא משתפרים מעצמם.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת