"שני הבעלים שלי בגדו, ואני מבריחה את השלישי"

“שני בעלים היו לי ושניהם בגדו בי. עכשיו אני עם בן זוג שלישי, ואני שוב עושה טעויות.

"לבעלי הראשון הייתי נשואה שנתיים ללא ילדים. הייתי צעירה שחלמה על חתונה, ובגיל 19 כבר התחתנו. אהבתי אותו כמו ילדה קטנה שלא מבינה כלום על החיים. הוא בגד בי נון-סטופ עם כל מה שזז. הייתי פתי. תמימה, להכל האמנתי. עד שתפסתי אותו על חם אצלי במיטה עם השכנה החתיכה והנשואה, וזה היה סוף הנישואים. יצאתי פצועה בלב, פגועה מאוד ועם משבר אמון עמוק בגברים.

"אחרי זמן לא ארוך, כשאני רק בת 23 התחתנתי עם יורם, בעלי השני. גבר יציב - כך לפחות חשבתי. איש משפחה, נעים הליכות, שמפנק ויודע לאהוב. איתו היה לי סקס טוב לראשונה בחיי והכל נראה לי מבטיח. חשבתי שעתיד טוב לפניי. נולדו לנו שני ילדים והכל היה בסדר במשך 15 שנה. זוג רגיל, שגרה, כמו אצל כולם.

"דבר אחד הציק ליורם כל השנים  - התקפי הקנאה שלי וחוסר האמון שלי גם בו. הוא ידע מה עברתי לפניו. הוא ידע שאני בחולשה ושקשה לי להאמין. נכון, שאלתי המון שאלות, חקרתי, כל בחורה יפה שראינו ברחוב ערערה אותי, ישר חשבתי שהוא רוצה אותה, שהיא מגרה אותו, כל חופשה או בילוי היו 'קרייסס', תמיד נראה לי שהוא נועץ מבטים בנשים. הוא אמר לי אלף פעם שאני קרציה, חונקת, שאני חופרת, שאין לו כבר כוח אליי, שנמאס לו להיות חשוד כל הזמן. נשבע לי שאין לו כלום מחוץ לבית. נשבע בילדים. האמנתי. החיים המשיכו אבל בכל זאת משהו ניקר בי. החלטתי לחטט בנייד. אוי מה שמצאתי. התכתבות עם אישה גרושה, אהבה מטורפת, תשוקה מתפרצת, וים של הודעות אהבה  משנת 2021. נשברתי לחתיכות קטנות, העולם חרב עליי. כל מה שהכי הפחיד אותי קרה לי. הוא הודה שהוא מאוהב ועזב.

"לקח לי זמן להתאושש מהטראומה, ואחרי כמה חודשים פגשתי את עמית. גבר נחמד, בן 45 גרוש פלוס 3. התאהבנו. ההתחלה הייתה קסומה. הכל זרם. המשפחות התאימו, הילדים הסתדרו ביניהם. היה נעים. עד שהשד יצא ממני שוב. היינו באירוע והוא רקד עם מישהי לידי. מפה התחילה הסאגה. איבדתי אמון גם בו והתחלתי לחנוק ולחפש אותו ולשאול שאלות ולחקור בלילות. סצנות קנאה כל יום. לא נתתי לו מנוחה. הרגשתי שהוא מאבד סבלנות ולא מבין מאיפה נפלתי עליו. כבר נפרדנו וחזרנו כמה פעמים בגלל ההתקפים שלי והצעקות. אני מרגישה שאני מאבדת אותו אבל לא מצליחה להתגבר על הקנאה בכל אישה שנושמת לידו. מבחינתי כל אחת היא פוטנציאל לבגידה.

"מה אני צריכה לעשות כדי לא לחרב את הקשר הזה?"

הרדיפה והחקירות שלך הרחיקו את בני הזוג שלך 

את בטראומה ובחרדת נטישה שלא טופלו. עכשיו בשבילך כל גבר מועד לפורענות. כולם שקרנים בוגדניים. זו הנחת היסוד שלך ולכן כל הקשרים שלך יתפוררו, זה בידיים שלך.

את בוחרת להתמקד בך כקורבן שנעשה לו עוול במקום להביט פנימה. את עסוקה בהאשמות של הגברים בחייך ולא עוצרת לרגע להבין איפה מקומך בעניין. האם גם לך יש אחריות על מה שקרה? בוודאי שכן. המאסת את עצמך ולא הרפית. הקשר גווע מבלי ששמת לב אפילו. התעלמת מהכל, כל האנרגיה שלך בוזבזה על דבר אחד – חשדות. התשאול המתמשך על איפה הוא היה ולמה זה לקח לו רבע שעה יותר ממה שצריך הרג את הקשר. התשת אותו.

איבדת את האמון הרבה לפני שהיתה לך סיבה. הדבר שהכי פחדת ממנו הגיע לפתח דלתך, ולא סתם. את במו ידייך הרסת את הקשר. ממאהבת חביבה הפכת לפקעת תסכול וזעם. התגובות שלך לכל מצב הפכו לקיצוניות וללא פתרון, הרדיפה האינסופית שלך אחרי בני הזוג שלך והחקירות שהעברת אותם גרמו להם להתרחק, להפסיק לרצות את חברתך, ואפילו לשקר לך כדי לא להתמודד עם טירוף הקנאה המוגזם שלך. שברת את האהבה והרומנטיקה והקשר הפך לסבל מתמשך עם פיקים קטנים של טוב. כנראה שעברת את הגבול ובני זוגך מצאו "נחמה" וחום במקום אחר.

אני לא מאשימה ולא מצדיקה, חוויית בגידה היא טראומתית וקשה ומשפיעה מאוד על הביטחון שממילא רעוע, על הדימוי העצמי שתמיד היה נמוך, על דימוי הגוף. היא גם מכניסה לחרדות ומורידה את מצב הרוח. אך את באת עם כל זה כבר מהבית, עוד לפני שבאמת קרה משהו את כבר חשדת.

תתמקדי רק בך. בבעיה שאצלך. תעשי את התיקון המתבקש. לפני הכל אלה החיים שלך. הגעת למערכות יחסים כמי שלא מחשיבה את עצמה כשווה וכל אישה ברחוב היא איום על קיומך. כל אחת נראתה לך שווה יותר ממך ותכף הוא ירצה אותה ויעזוב אותך. זה שיתק אותך. החליש אותך ושאב לך את הברק והקסם.

טיפול שיוציא אותך מהטראומה לא יקרה פה, בכמה מילים. אבל קחי את זה כחומר למחשבה, ומשם תתחילי את התהליך. תהליך התחזקות והעלאת הדימוי העצמי. כשאת תעריכי את עצמך זה יבוא בטבעיות גם ממנו וגם מכל האחרים. החליפי את המחשבות, בטלי את הישנות והכניסי חדשות. השינו יתחיל מבפנים וימשיך החוצה. בהחלטה מושכלת תפסיקי לשאול שאלות מגמתיות וחשדניות. תני לו קרדיט ושחררי לו את הקולר.

ההבנה היא שיש לך קשר לפרידות מבני זוגך. שניהם מאסו בקשר איתך. רוקנת את היחסים מתוכן וכולך היית רק במתח ובחרדה. אי אפשר להיות בקשר כזה לאורך זמן. זה מתפורר, מעייף ומוביל בסופו של דבר להתרסקות, וזו בדיוק הסיטואציה שממנה את כל כך מפחדת ובורחת. עכשיו הפסוק – "אשר יגורתי בא לי" ברור יותר מתמיד.   

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת