"אני עדיין העלוב הזה מישוב שכוח אל בדרום"

"אני עופר. גדלתי בישוב קטן בדרום. משפחה קשת יום מרובת ילדים. לא היו לי הרבה הזדמנויות להתפתח. בגיל צעיר עזבתי את הלימודים ועזרתי בבית. אבא מובטל ואמא שעובדת בפרך. בית אלים ולא נעים. הורים פרימיטיביים שלא זזו הרבה בחייהם. תקועים בבית קטן עם תשעה ילדים ותקציב זעום.

"הסתובבתי עם חברים מפוקפקים. לא היה מי שיגן עליי והייתי חייב לשרוד ברחוב האלים. הייתי פושטק. ערס צעצוע. בפנים רגיש כמו חמאה. חלש. מפוחד.

"כשהגעתי לתל אביב נפתחו עיניי. אבל הרגשתי נחות. לא מפותח. עם מנטליות של מערה עתיקה. יצאתי עם בנות לא טובות. התאהבתי בכל מי שרצתה אותי. עד שהכרתי את עינב. היא יפה, אינטליגנטית. מסיימת לימודי רפואה, בלונדינית אשכנזייה, הורים אמידים מלומדים. לא האמנתי שאחת כזאת תרצה אותי. חלום שלי. יהלום. אנחנו מאוד רחוקים מנטלית. והיא רוצה. הלם.

"התחלנו לצאת וזה המשיך ונהיה רציני. הייתי בן 30 והיא בת 34. די מהר היא לחצה על חתונה, מיד הצעתי. היא אמרה לי כן.

"אנחנו כבר שלוש שנים נשואים ואני כל יום צובט את עצמי. אבל ברגעי שקט עם עצמי האמת מכה בי. אני לא באמת מאושר. אני עדיין העלוב הזה מישוב שכוח אל בדרום.

"אמנם אשתי 'מושלמת' והילדה שלנו מושלמת, יש משהו שהוא לא אמיתי. מכני.

"אני החלש בבית, זה ברור לי. היא קובעת הכול. יש לה עליונות של ממש עליי. אני מין פסל אקטיבי ללא דעה משלו. היא יודעת הכול יותר טוב. זה נרטיב שנקבע על הוואן. היא מעירה לי המון הערות, היא לא באמת מקבלת אותי עם כל מה שיש בי. היא אוהבת שאני נראה טוב וגברי וזה כלפי חוץ מתאים לה, בבית אני הטיפש התמים הגולם.

"למרות הכול אנחנו לא מוותרים על הנישואים, ששנינו יודעים בלב שזה לא זה. אני נשאר כי יש כבר ילדה ועוד אחת בדרך. בניתי משפחה, לא יכול לעזוב את זה. והיא נשארת איתי כי אני אבא טוב ובעל שימושי. הזוגיות לא מתרוממת. היא שוכבת איתי רק כשהיא רוצה הריון, הו אז היא מלכת הסקס, חרמנית כל יום. אחרי לידה היא יבשה צנונית. לא נותנת לי להתקרב.

"אני יודע את כל זה ובכל זאת אני עומד דום כשהיא מדברת. כמו דברי אלוהים חיים. גם כשהיא טועה אני אומר שהיא צודקת. אחרת זה חפירה כל הלילה עם ירידות והשפלות על העבר העלוב שלי.

"היא מתנשאת עליי. היום היא כבר רופאה ואני עובד לא בכיר בחברת תקשורת. מרגיש נפל.

"פעם אמרתי בפה מלא שאני אוהב אותה – גם היא אמרה לי מילות אהבה. היום אני כבר לא יודע מה זאת אהבה".

ניצחון מדומה

עופר, אדם מביא על עצמו כמעט את כל מה שקורה לו.

החיבורים שאנו קוראים להם אהבה מגיעים מצרכים שונים. מי יכול להגדיר אהבה? כמה זמן היא מחזיקה? מה ההבדל בין ריגוש לאהבה? ומי בכלל מחליט מה זה מה. אהבה? נסתרות דרכיה.

החלטה של זוג להתחתן לא בהכרח באה מאהבה רומנטית ופרפורי בטן, אלא משיקולים שלא תמיד אנו מודעים להם, וגם אם כן אנחנו לא מתרגמים אותם וממשיכים לקרוא לזה אהבה.

הכי נעים לחשוב שהתחתנו עם אהבת חיינו. אבל הרבה זוגות נישאו ממקומות אחרים: גיל מתקדם, גזרה חברתית תרבותית, לחץ מהסביבה, כמיהה לילד או למשפחה, ואולי גם פחד שזה המאצ׳ האחרון. אולי גם צרכים מותאמים זו אהבה.

אתה התחתנת עם עינב כי הרגשת שנגעת בשמיים, שהשגת את הטוב ביותר, שזהו חלון הראווה היפה ביותר שאי פעם חלמת שיהיה לך. לא בדקת יותר מדי ואת הכשלים שראית העפת מהראש. לא נתת לשום דבר להפריע בדרך או להדליק לך נורות אדומות. להשיג את עינב מבחינתך היה ניצחון.

אתה, שמרגיש לא שווה, ילד פריפריה, מתחתן עם אישה יפה ועוד רופאה.

היא המלכה, אתה בעצמך הכתרת אותה, נתת ועדיין נותן לאשתך לנהל אותך ולשלוט בחייך ולחסום אותך מלהצליח. במקום לחזק אותך ולהרוויח בעל חזק היא מחלישה אותך ונופלת יחד איתך. אבל האחריות היא עליך. הרכיכה תעלם ובמקומה יצמח עמוד שדרה.

לא קל להיפרד מעופר שאתה כל כך מכיר ולהפוך לעופר אחר, משודרג יותר אבל עם מחשבות אחרות. ניקוי מוח והכנסת סט מחשבות חדש ומעצים

עינב התחתנה איתך ממקום אחר. היא הייתה כבר בגיל שחצוצרות מחצרצות והשחלות רוטטות. אתה גברי ויש לך גנים טובים ואיתך היא עושה ילדים. וברגעים שהצורך הכי חזק מתמלא, הכול מתגמד. גם היא לא בדקה איך זה עובד. היא רצתה כבר טבעת, חופה וילדים. בשלב הזה לא שואלים שאלות על אהבה. פשוט מתחתנים. אחר כך מתמודדים (או שלא) עם כל מה שצף. וכשאין בסיס חזק, צף גם צף.

עכשיו צף לך הקושי. ויש לך סיכוי להינצל.

תתחזק ותתחיל להעריך את עצמך – זה הפתרון. ייתכן שתוכל לצלוח את הקשר עם עינב. אם זה ימשיך ללא שינוי, תאריך התפוגה יתקרב. אם לך לא טוב, אין מצב שעינב מאושרת. גם לה לא טוב, היא אולי לא עושה כרגע את החשבון, אבל הכול כתוב לה בתת המודע או איפשהו במוח.

יש דרך לפניך. לא קל להתנתק מהעבר ולהיבנות מחדש. לא קל להיפרד מעופר שאתה כל כך מכיר ולהפוך לעופר אחר, משודרג יותר אבל עם מחשבות אחרות. ניקוי מוח והכנסת סט מחשבות חדש ומעצים.

אם תיתקע במחשבה שרופאה אשכנזייה זה הטופ, אתה תמצא את עצמך מדשדש במקום הזה שנים. שנים של תסכול, חולשה, רפיסות ודכדוך.

אומרת לך מניסיון של שנים – זה בר השגה. דרוש כוח רצון והבנה עמוקה שכל מה שקורה לך תלוי בך, במחשבות שלך על עצמך. ושהמקום הזה מזיק לך בכל תחומי החיים. ההכרה בכך היא צעד ראשון ענק עצום בתוך התהליך.

הטיפול שלך בשלב הזה הוא אישי, ורק אחרי שינוי הוא יהפוך לטיפול זוגי. אצלי בקליניקה מדברים, אבל אחר כך בחיים עצמם מיישמים.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת