"אשתי בוגדת בי עם כמה גברים במקביל"

"אני גיא. עוד רגע בן 40. אף פעם לא הייתי בטיפול. הרגשתי שאני שולט בחיים שלי והכל בסדר. לא התעמקתי בנפש. חייתי ככה יום אחרי יום בלי לחפור.

בגיל 30 התחתנתי עם שירי, היא הייתה אז בת 33 ומאוד רצתה ילדים. מיד אחרי החתונה נכנסה להריון. בארבע שנים נולדו לנו שלושה ילדים. מרווק מתהולל לאב משפחה ברוכת ילדים. נהניתי מהמשפחתיות ומאשתי, היא מקסימה וגם אמא טובה, הכל היה נראה תקין. לא מושלם אבל סביר.

אנחנו נשואים עשר שנים ומה שמצאתי לאחרונה זעזע אותי כל כך שהחלטתי לטפל בעצמי, לחטט בנפשי, להבין ולתקן. 

זה כבר כמה חודשים שאני ושירי לא ישנים באותה מיטה בתירוץ שלה שאני נוחר וזה נורא מפריע לה. עברתי חדר, למרות שזה היה לי מוזר. לא עשיתי עניין. התחלתי להרגיש ריחוק ממנה ושינוי בהתנהגותה והחלטתי לבדוק מה קורה.

אחרי מעקב קצר גיליתי - היא בוגדת בי. ולא עם גבר אחד אלא עם כמה. היא אפילו לא טרחה למחוק את ההודעות המסגירות. זלזלה בי, חיללה אותי. ההודעות מסגירות את הקשרים המיניים שיש לה עם גברים כולל תמונות ארוטיות. נחנקתי. מאז אני בדאון. כל מה שחשבתי על החיים התפוצץ עליי. הביטחון העצמי התרסק, הכל התבהר פתאום. אני חי עם אישה שלא מחויבת אליי, ובקושי לבית. היא פורקת עול. היא עושה מה שבא לה, בעוד אני בעבודה מתאמץ לפרנס היא שוכבת עם אחרים.

עוברים הימים ועוד לא אמרתי לה כלום. לא יודע איך לבוא מולה עם זה. אני יודע שהיא תכחיש ויהיו צעקות ומריבות. אני חושש שזה יצא משליטה. אני לא רוצה להתגרש. אני אוהב אותה ואת המסגרת שלנו ולא רוצה לפרק. אני רוצה שנתחיל תהליך טיפול, ואולי יש סיכוי להבריא את הקשר. רק בשביל הילדים. הם יתרסקו אם נפרד. אני חושש ממה שיקרה להם אם נגיע לזה".

"יתכן גם שאשתך לא רוצה לשפר, וכן רוצה להיפרד, ואולי חיכתה להיתפס ולפתוח הכל. אולי היא מחכה שמשהו ישחרר אותה"

"תן לה להסביר ואל תיתן לה להכחיש"

גיא

לא תמיד בגידה מובילה ישר לרבנות, לפעמים זה צלצול השכמה. אתה לא רוצה להתגרש וזה לא בגלל הילדים. הילדים הם חלק מהשיקול ולא העיקר - כמו שאתה מספר לעצמך. זה אומנם מאוד הירואי להפיל את הפחדים שלך על הילדים אך זה לא מדויק ולא אמת צרופה. אדם ראשון אצל עצמו. עיקר העניין הוא הפחד שלך ממה יהיה ואיך יהיה. לפרק משפחה זה לא צחוק, זה שינוי גדול וקשה, ומצד שני לא בכל מחיר נשארים.

אתה עוד לא אמרת מילה בבית.

אתה כנראה עוד לא בשל לכל התרחישים האפשריים, ולכן נזהרת מלהעלות את הנושא. כדי להיות חזק ולבוא עם עוצמה לשיחת הבירור צריך להיות מוכן להכל, ששום תרחיש לא ימנע ממך ללכת עם האמת שלך עד הסוף ולכל כיוון. לא בריא להחזיק בבטן אירוע כל כך מטלטל ומשמעותי, כזה שמשנה חיים. אתה חייב לפתוח ולדבר. להבין מה קרה לאשתך שהלכה בדרך הזו, ואיפה אתה בכל הסרט הזה.

תן לה להסביר ואל תיתן לה להכחיש. זאת תהיה שיחה של "יחסינו לאן". מכאן מתחילים או את התיקון או את הפרידה. דבר כזה לא קורה סתם ככה, ולא ביום אחד הכל התהפך, זה תהליך שקרה כבר זמן מה מול עיניך העצומות. היחסים ביניכם התדרדרו והתרחקתם ואתה המשכת לשתוק כאילו כלום, מתעלם מנורות אדומות וחושב שזה יעלם והכל יסתדר. לא ביררת דבר כי ברחת מבשורה. הרי בתוכך ובמבט לאחור קצת ידעת שמשהו השתבש ובכל זאת לא עשית דבר. וייתכן שכך ניהלת את הקשר מאז ומתמיד. חוסר תשומת לב לבית, אדישות, תחושת מובן מאליו והזנחה. הזנחת את שניכם. כמובן שאתה לא האשם בבגידה אבל כן יש לך חלק בזה. ואת זה תברר בשיחה איתה, ומה היתה התפנית בעלילה שממנה הכל השתנה. רק אחרי השיחה תוכל לדעת את הכיוון ואת המניע למעשים שלה. יכולים להיות תרחישים שונים וכדאי שתהיה ערוך להכל, גם לפרידה.

אם יש רצון משני הצדדים לטפל ולשפר אז יש מה לעשות ולאן להתקדם. ייתכן גם שאשתך לא רוצה לשפר, וכן רוצה להיפרד, ואולי חיכתה להיתפס ולפתוח הכל. אולי היא מחכה שמשהו ישחרר אותה. קח הכל בחשבון. יש מצב שהיא כבר מזמן לא איתך ורק המילה גירושים לא יוצאת לה מהפה מסיבות שונות, מהפחדים שלה שבכלל לא קשורות לאהבה אליך שאולי מזמן כבר לא נמצאת.

אתה ישנת, לא רצית להתמודד. נתת להכל לעבור מעל ראשך. הטור הוא רק מנה קטנה על קצה המזלג. אבל מעכשיו לא עוד. התעוררת עם פטיש בראש, ומעכשיו אתה כבר לא יכול לברוח. אתה מתחיל תהליך של היכרות עם עצמך שאולי לא היה קורה בלי הזעזוע. לכל טלטול/משבר יש תפקיד.

היום זה בדיוק הזמן לריסטרט של החיים שלך. ולעיתים "מעז יוצא מתוק".