כמה פעמים בחיים שלכם שמעתם את ההצהרות הבאות:

"אם אתפוס את אישתי בוגדת בי, אני מעיף אותה מיד ובלי כלום. שתחזור לאמא שלה".

"אם אדע שבעלי בוגד בי אני זורקת אותו מהבית לאלתר. מחליפה מנעול".

"אין מחילה על בגידה".

"זה הכי גרוע בעולם".

"אין מצב להמשיך את הנישואים".

"לא אוכל לשכב איתו/ה לעולם יותר".

ועוד ועוד ועוד הצהרות גבורה ואגו שלא מתממשות ברגע האמת. לבגידה פנים רבות. תמיד זה כואב ולא נעים. ותמיד זה משבר אישי וזוגי. אמנם יש הבדל בין סטוץ קטן לסיפור אהבה אך השקרים והסודות בבית הורסים כל חלקה טובה.

פגשתי בחיי הרבה מאד זוגות  במשבר בגידה. רובם הגדול צלחו אותו ואפילו שיפרו עמדות.

אחרי שצברתם שנים ביחד, רכוש, כסף, ילדים, אולי כבר נכדים, חוויות חיים, תמכתם אחד בשניה בבריאות ובחולי בעושר ובעוני וחייתם חיים שיגרתיים ושאננים כמו כולם. לא חלמתם על משבר מטלטל ובטח לא על גירושים. ופתאום אתם מגלים שאתם נבגדים כבר תקופה. כן שמתם לב לשינויים אבל התעלמתם. פחדתם לחטט וחלילה גם למצוא, ואז מה? במקום להיות חזקים כמו שהצהרתם שתיהיו התמוטטתם וחיפשתם מזור לכאב ולהשפלה.

זה מה שקרה לתמי.

תמי ושלומי גרים במרכז הארץ. הם תכף בני 50. הילדים שלהם גדלו עזבו את הבית והם חיים בשיגרה. עובדים ומשקיעים הרבה במשפחתיות. בארוחות שישי, מסורת חגים. הכל נורמטיבי ומוכן להיתבגרות משותפת ושלווה ביחד. לא עבר לתמי בראש שיכול להיות מצב אחר ממה שהיא חווה. רק המוות יפריד ביננו, כך היא תמיד האמינה.

כבר חצי שנה שהיא יודעת שלבעלה יש רומן. היא ראתה מיסרונים לוהטים, היא ראתה שהוא משקיע בטיפוח עצמו ושמה לב שבשעות מוזרות הוא נעלם ולא עונה בנייד. חצי שנה שהיא שותקת. זרקה פה ושם כמה מילים אבל הוא צחק על זה ונשבע שאין לו כלום והיא "בלעה" את זה. רצתה לבלוע את את זה.

"אבל לפני כמה ימים חברה טובה שלי צלצלה אלי", תמי מספרת לי. "אמרה שראתה את שלומי בעלי יוצא מצימר עם אישה נאה. אמרה לי: 'תמי, תתעוררי. בעלך בוגד בך'. קיבלתי בום! כמו היכה בי ברק. הרי אני כבר יודעת הרבה זמן. אבל עכשיו זה מוחשי. אני כבר לא יכולה לברוח מזה. עדיין לא פתחתי את הנושא עם בעלי ואני מתנהגת רגיל. מעירה לו ועוקצת בקטנה אבל לא ממש מתעמתת איתו.

"אני אוכלת את עצמי ולא יודעת מה לעשות. להיתגרש אני לא מסוגלת. ונראה לי שגם הוא לא בעניין לפרק. הוא אוהב את הבית ודואג להכל. אין לי טענות אליו כבעל".

שתיקה היא הסכמה

תמי יקרה,

כל כך הרבה אנשים נמצאים בסיטואציה דומה. ואף שהצהירו את הצהרות הגבורה שהזכרתי בראש הטור ברגע האמת הם לא רצו לפרק ואפילו חיפשו פתרון לאיחוד.

השתיקה שלך היא אישור והסכמה למצב. זה הכי גרוע ומחטיא את המטרה. זה לחיות בשקר על שקר. כמו לבגוד בעצמך. זה רק מדכא אותך יותר, מטריד ומחליש וזו לא הדרך. את חייבת להתעמת איתו ולתת לו להבין שזה לא מקובל עליך. תתעלמי ממהכחשות שלו כי הוא לנצח יכחיש. תקשי עליו. צאי מהמקום החלוש והמובן מאליו. אם בתוכך את רותחת ומתוסכלת תוציאי את הרתיחה והתסכול החוצה בלי חשבון ובלי פחד מהתוצאות.

 דבר ראשון תיידעי אותו שהתחלת ללכת לטיפול על מנת להתחזק. זה כבר איום שלא יתן לו מנוח. ואת המילה גירושים תעלי בשיחות. תכניסי את היחסים למשבר. תתרחקי. צאי עם חברות, שני את מצב הצבירה. הוא נינוח ורגיל שאת שותקת ובכך מקלה עמו ומעתה זה יתהפך. אבל קחי בחשבון כל תרחיש רק כך מנצחים.

חברות משוחחות
צאי עם חברות. שני את מצב הצבירה | צילום: Mangostar, shutterstock

לפי דבריך גם בעלך לא רוצה בפרידה. היא נהנה לו מהריגוש עם המאהבת ויש לו גם את המשפחתיות הנעימה. הוא משפר לעצמו את האגו ונהנה משני העולמות. את מצידך עד היום איפשרת את זה ומעתה נגמרו לו החיים הטובים.

המצב החדש שלך ישרת אותך לעילא ולעילא. את תעריכי ותאהבי את עצמך יותר ולא תהיי עוד האישה הקטנה והשותקת. לא תהיי זאת שבולעת צפרדעים ומפחדת מהחיים, תהיי עם עמוד שידרה, זקופה וחזקה והרבה יותר אטרקטיבית ויש סיכוי סביר שגם בעלך יגלה בך יותר עניין ואפילו יחזר. כבר לא תהיה לו הנוחיות והחופש ברומן והוא יהיה תחת זכוכית מגדלת ואישה בבית שמדברת, קיימת, בועטת ועושה עינינים. הוא יהיה בלחץ חזק ולנהל רומן זה כבר יהיה מבחינתו לסכן את כל מה שבנה. הוא יצטרך להיתאמץ והרומן ידעך.

הצ'אנס שאת לוקחת הוא שבעלך רוצה להיתגרש ויקפוץ על עגלת הגירושים שהצעת ויפיל את " התיק" עליך כאילו את זאת שמפרקת. וגם במקרה כזה את מנצחת כי אין טעם לחיות עם מי שרוצה ללכת ורק מחכה להיזדמנות.