"אני לא רוצה סקס עם בעלי כבר שנתיים, ולא בא לי לזייף"

ריקי, בת 40 ונשואה, מספרת שכבר שנתיים היא לא רוצה סקס עם בעלה. הילדים גדלו, הבית מסודר, אבל המיניות נעלמה והמתח עולה.

"אני לא רוצה סקס עם בעלי. כבר שנתיים זה ככה. שכבנו פעמים ספורות, וגם זה כמחווה ליום נישואים או יום הולדת. פעם, כשהיינו חברים, היה קצת יותר, וכשרציתי ילדים הייתה מלכת הסקס. אז נולדו לנו שני ילדים, והיום הם כבר בני עשרה.

"אנחנו בסך הכל בני 40. החיים שלנו רגילים, פשוטים ואפילו די טובים, אבל בפנים משהו מקולקל. עצוב. קנינו דירה, אנחנו מתפרנסים נחמד. באמת לא חסר לנו כלום. אני יכולה לחיות ככה בלי מגע, אבל בעלי כועס, רוטן, עצבני עלי. הוא עוד לא התייאש ומנסה ליזום, ומקבל דחייה ותירוצים. אני כל הזמן תחת מתקפת מין. כל תנועה שלי הוא רואה כרמז.

"כבר מזמן ראיתי שיש לנו בעיה בנושא. הוא רוצה הרבה וחזק, עם משחקי מין ואורות אדומים בחדר. אין אצלו קוויקי, ואותי זה מתיש. אני ממש לא שם. אני לא כזאת מינית, ובטח לא מין פראי. זה אפילו קצת דוחה אותי. הוא לא מבין אותי. הוא לא מבין את הצרכים שלי. והאמת, שלא אמרתי על זה כלום.

"תחושת התסכול לא מרפה ממני כי אני לא מספקת את הסחורה, והוא מבואס כי הוא נשאר רעב. זה יצר בינינו ריחוק וניתוק. אני בכלל לא נוגעת בו, שלא יקבל רעיונות או רמז לסקס. אני מרוחקת ומקרינה DON'T.

"הגענו למצב של ריבים על כל דבר. האווירה בבית מתוחה, גם הילדים מרגישים. לא כיף לי שבעלי עצוב ומדוכא, אבל עוד יותר לא בא לי מין ולא בא לי לשחק אותה ולזייף.

"חשבתי שאולי אני כן מינית, אבל לא איתו. אני מהרהרת עם עצמי אם יש מישהו שמושך אותי, שאולי כן הייתי רוצה, וזה לא נותן לי מנוח.

"יש לנו עוד הרבה שנים קדימה, ואני בכלל לא רוצה להתגרש. אני גם לא מסכימה שילך לאחרות לפרוק. סיכמנו על פשרה, מין אוראלי פעם בחודש. אבל גם מזה אני מתחמקת בכל מיני תירוצים. אפשר להמשיך ככה? אפשר לתקן?".

למה המין הפך לאויב

ריקי, לא תאמיני כמה אנשים חיים כך. מדובר בסוגיה מורכבת שכמובן אי אפשר לפתור כאן בהתכתבות.

ברור לגמרי שכל מקרה לגופו. יש סיבות שונות ומגוונות למה המיניות בחיי נישואים נעלמה. לעתים הסיבה הורמונלית, וזה ניתן לבדיקה ולתיקון, אז רצוי לשלול. נראה לי שכאן זה לא המקרה.

שינוי ותיקון זה קודם כל עניין של רצון משותף והדדי להציל את הקשר. אתם צעירים מדי מכדי להפסיק סקס, וסקס הוא חלק חשוב בקשר זוגי. אתם כמו גרושים בעודכם נשואים. החיים הפכו לעכורים. גם החוויות שאמורות להיות נעימות כבר לא נקיות. עננת החוסר והריחוק תמיד מעליכם.

הדבר הראשון המתבקש זה לדבר על זה בגלוי. לשתף בתחושות בלי להתגונן, ובפשטות. לא להפוך את עניין המין לפיל בחדר. השיחה תפתח ערוץ תקשורת. הפתיחות מבהירה ומפוגגת את המסתורין והמתח. ועושים תיאום ציפיות, בכנות. קשה? היעזרו בליווי מקצועי.

ולך, ריקי, כדאי להבין מה קרה לך ולמה את מתרחקת. למה המין הפך לאויב. בתוכך את אולי יודעת, ועל זה המוקד. האם את באה מבית דתי או שמרני שבו מין זה הס מלהזכיר ומיועד רק לילודה? האם חווית הטרדה בעברך? האם הפסקת לגמרי להימשך לבעלך? התשוקה מתה? האם הקשר הכעוס בבית מרחיק אותך ואתם כבר בלולאה הזו? האם כבר לשכב איתו נראה לך מאולץ ולא מחובר למצב? או אולי השנים והשגרה שחקו את החשק.

עוד לא נולד המטפל שיחזיר לך את התשוקה אם היא כבר מתה. אבל גסיסה עוד אפשר להבריא

חשוב לדעת שהתרגשות מינית בתחילת הקשר משתנה ומתאזנת עם השנים. המניע משתנה עם הגיל ועם הזמן, הביחד שלכם השתנה. טרדות היום-יום, המשקעים שנוצרו, הם יכולים להיות החסם. אפשר, ניתן ורצוי לשפר. התמדה בשיחות עשויה לסייע.

יש הרבה מאוד זוגות שחיים כך כל החיים, וחבל. אלה חיי תסכול, כאב, חוסר סיפוק, מתח וכעס, ולעתים גם בגידות ושקרים. ובכל זאת זוגות לא נפרדו, ובעיקר בגלל הפחדים לפרק. ישנם אלה שנפרדו כי לא הצליחו לגשר על הפערים. וישנם אלה שעשו מעשה ועלו על דרך, וזו המשאלה שלך.

זה עניין של בחירה איך תחיו את 50 השנים הבאות. ריקי, תביאי בחשבון שלכל מעשה, או אי-מעשה, יש השלכות על כל תחומי החיים. זה הבית שלכם, החיים שלכם, המשפחה שלכם, וזה בידיים שלכם. קבלו אחריות.

>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com