תמיד כשחושבים על בגידה - אנחנו רואים בעיני רוחנו סקס אסור עם אחר/ת. אולם אם נגלה שאהובנו קיים שיחות אינטימיות עם אחרת או ניהל ארוחות צהריים רומנטיות מזדמנות, דומה שנצליח לעכל את זה קצת יותר, ולא נמהר לפרק זוגיות. אבל סקס מחוץ לבית? אבוי. על זה מפרקים הכל – שכן זו הבגידה המלאה והבלתי נסלחת.

האם בגידה רגשית קשה או קלה יותר מפיזית? האם אפשר להבדיל בין השניים? זה כמובן מאוד תלוי באדם, במקרה ובנסיבות. לבגידה פנים רבות ומניעים שונים. לא ניתן להכליל את קבוצת הבוגדים ולנעול אותם תחת כותרת אחת. ישנם אנשים מוסריים ומצפוניים שבגדו והתאהבו ואף עזבו את הבית אחרי שנים רבות של נישואים. יש כאלה שכל החיים מחפשים ריגושים ובגידות אך לעולם לא יעזבו את הקן המשפחתי, ויש את אלה שפעם אחת בגדו, התאהבו והסתבכו. יש כמובן עוד סוגים רבים ושונים, וכל מקרה לגופו. בגידה נתפסת כמענגת, מלאת תשוקה ומהנה אבל בסופו של יום, בגידה יכולה לסבך לך את החיים ולגרום לשברון לב, תחושת פיספוס וכאב עצום שלא מרפה שנים רבות.

בשיחותיי בקליניקה, נתקלתי בסוגים רבים של בוגדים ובוגדות. יש עשרות קטיגוריות ותתי קטיגוריות, ובכל זאת אני יכולה לסמן 4 קווים עיקרים לדמותם של הבוגדים - הן הנשים והן הגברים. בניתוח שלי, אני מתייחסת לשלב של הבוגד עצמו, עוד בטרם גילוי הבגידה – אודות מה מניע אותו לפעולה ומה הוא הולך לעשות עם התיק הזה שיצר לעצמו (או לעצמה כמובן).

*הפנייה מנוסחת בלשון זכר, אך מיועדת לשני המינים.

הבוגד המפחד. מראש מסמן לעצמו שלעולם לא יעזוב את הבית למרות שכבר מזמן היחסים עם הפרטנר גמורים. יש לו קשר כושל עם אישתו אבל גם פחדים שגוברים על הכל. הוא לא יפרק את החבילה. בשקט ינהל מערכות יחסים מחוץ לבית, ישקר לאישתו בלי סוף אבל לא יוותר על העונג שבבגידה, וגם לא  על היציבות שבבית. הוא מנהל קשר עם מאהבת שהעתיד איתה קצר וידוע מראש - כך הוא מפחית מחויבות אליה. הוא לא מוותר על דבר, רוצה ליהנות מכל העולמות. הבעיה היא שההנאה הזאת יכולה בקלות להפוך לסיוט.

הבוגד החרמן. נשוי לחלוטין אבל אף פעם לא שבע. החרמן לא יכול לספור עם כמה נשים הוא שכב. הוא מחפש לכבוש עוד ועוד. אין קשר בין הרצון שלו לסקס לבין היחסים שלו בבית. הוא לא עובד עם הלב. עבורו נישואים הם תבנית קיימת, סטטוס קוו. הוא לא מחשיב עצמו אדם בוגדני, אלא גבר שמחפש חיזוקים לגבריות שלו, הוא בעל דימוי עצמי נמוך ויש לו "חור" בבטן שהוא תמיד צריך לדאוג למלא. הוא לא מספר לעצמו את האמת על רגשותיו שלו. הוא לא בעל שיח פנימי כי הרגש אצלו חסום. הוא פרקטי. הוא רק חושב כל יום איך הוא שוכב עם עוד אחת. הוא סומך על אשתו שגם היא לא תלך לשום מקום. שאנן.

הבוגד המוסרי. הוא הבוגד המתאהב. הוא לא מחפש סקס נטו, אלא חושק בעניין.  לרוב מדובר בגבר חסר ניסיון שפועל לפי הקלישאה של "הסקרנות הרגה את החתול". הוא מלח הארץ, הולך תמיד בתלם. עשה תיכון, היה קצין קרבי בצבא, התחתן עם החברה הראשונה שלו ומעולם לא חווה אהבה גדולה, כזאת שהופכת את הבטן. יש לו זוגיות מגיל 20, איתה הקים משפחה. אבל החיים הם דינמיים והשנים חולפות. הרצון לחיות ולחוות קיים ואפילו מתחדד עם השנים ופתאום יש מישהי בעבודה שמתייחסת אליו ואפילו מפלרטטת וזה נעים ואי אפשר לסרב לזה. הדחף להתרגש קיים בעיצומו, ויש כאן הזדמנות שלא תחזור, לעשות משהו מחוץ לקופסא. וזה דחף גדול מכל שכל אנושי. זו  תשוקה שאי אפשר להשתלט עליה. אתה רוצה את זה  נ ק ו ד ה . רוצה לחוות ריגוש ואהבה אפילו אם מדובר בחצי פירור. את/ה מסכן הכל בשביל 2 רגעי קסם בשבוע.

אישה ליד עמודים (צילום: shutterstock | Kalcutta)
בוגדים, בכל הצורות, מכל המניעים | צילום: shutterstock | Kalcutta

בוגד ועוזב. זוהי קבוצת מיעוט. הטיפוס הטוטאלי. אחד שחיפש טריגר, ניהל רומן, התאהב והחליט ללכת עד הסוף. הוא אולי טיפש או אמיץ אבל לבטח חי את מה שהוא מרגיש. הוא בעצם בשל להתגרש. משועמם בבית כבר תקופה ורק מחכה להזדמנות ליפול על רשת ביטחון. הוא לא מסתכל אחורה והולך אחרי האהבה. הוא לא עסוק בשאלה האם הוא עושה טעות? האם יצטער כל כך? אלא הולך ישר בלי זיגזוג. הלב מוביל אותו. הוא מאלה שמרגישים שהזמן אוזל וצריך לעשות מה שרוצים בלי פחד.

האם כולם יכולים לבגוד? יש להניח. האם פעם בוגד תמיד בוגד? ברוב המקרים כן, אבל מה שבטוח הוא שלא כל הבגידות מבוססות על אופי בוגדני, שקרני ורע. אני לא מצדיקה או קוטלת את המעשה. בגידה היא מעשה פוגע וקשה זה ברור אך היות והוא קורה לרוב בני האדם כדאי לשים אליו לב וללמוד.  ואני שוב מזכירה לכם – שאדם לעצמו ראשון!!

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il

>> לכל הטורים של יעל ברון