פעם, לפני שנים, היו מתחתנים כעסקת חליפין. אתה תדאג לאוכל והגנה, אני אגדל את הילדים. הכל היה פשוט וברור. בלי ציפיות ובלי אכזבות. נשים וגברים היו מתחברים, עושים ילדים וחולקים את העול. לא חשבו על כימיה וחיבור נפשי, או על אהבה גדולה וסוחפת.
אבל השתכללנו עם הזמן ועכשיו זה משהו אחר. חלוקת התפקידים כבר פחות ברורה וסטריאוטיפית. לכולנו יש ציפיות גבוהות יותר מהחיים והרצונות התרחבו לתחומים נוספים: נפש, הגשמה, חיבור בין אישי ואהבה. מושגים שהיוו מותרות במאות הקודמות הפכו לשאיפות לגיטימיות עבור כל אדם. רמת המודעות שלנו עלתה ואיתה עלו הדילמות על משמעות החיים. החיים השתנו ואיתם קיבלו גם מערכות היחסים מימד אחר.
הפכנו לחומרניים יותר, אך גם הצורך הרוחני וההתייחסות ליחסים עצמם התעצם. עסקת החליפין הבסיסית כבר לא מספקת אותנו. אנחנו רוצים להתרגש, לאהוב ולחשוק. כאן התחילו הצרות.
פגשנו את בן הזוג הראוי לנו. כך לפחות חשבנו. אנחנו מאוהבים ומחליטים להתחתן. רק שיש מלכוד קטן - ההורמונים שזרמו לנו בדם נחלשים עם הזמן והריגוש מפנה מקומו לשגרת המטלות היומיומיות. האהבה והתשוקה מתפוגגים. אנחנו מתרחקים, צוברים כעסים, דעותינו חלוקות וכמעט ולא מדברים. אבל אין זה אומר שצריך להישאר ככה.
אם תתנו תקבלו
כשבאתי לכתוב את עשרת הדיברות לנישואים טובים, מעין חוקי עשה ואל תעשה, הבנתי שאין באמת דבר כזה, כי עלינו קודם כל להיות נאמנים לעשרת הדיברות שלנו עצמנו. לא יועילו עצות אינסטנט כמו "רגשו אחד את השני", "בחרו יום לרומנטיקה", "סעו לצימר פעם ברבעון", וכו'. כל העצות הפרקטיות האלה נשמעות כמו רשימת מטלות מכניות שיעשו מהראש ולא מהלב.
הכלב קבור בתשומת הלב שלכם לעצמכם. לא רק לאודם וללק, לא רק למייק-אפ ולפודרה כי אם ללב, לרצונות ולצרכים האמיתיים שלכם. שימו לב האם אתם מעריכים ואוהבים את עצמכם? האם אתם מסמנים את גבולותיכם ולא רק מרצים? אם יש בכם היכולת לדבר בכנות עם עצמכם? האם אתם לוקחים אחריות על מה שקורה לכם, או מחפשים את מי להאשים? שימו לב ליחסיכם עם הילדים, לסבלנות, לקבלה, לפתיחות, לחום. תעצרו וחשבו איזה בן אדם אתם? כמה מקום בלב יש לכם לתת, לתת משהו מכם למישהו אחר.
זה לא קורה ביום. זהו תהליך ארוך: להבין, להוריד ציפיות. לתת את הכל מהצד שלך, להבין את הצד השני, לחמול, לתת אהבה. זה יעבוד רק אם זה יבוא מהלב. זיוף יעלה את היחסים על שרטון. התחזקות פנימית ממזערת את הפחדים. האגו מפנה מקום לכנות וכנות מאפשרת לנו להודות בטעויות ולתקן.
אז כן יש לי עשרת דיברות, אולם הם כאלה שינחו אתכם לחיים, ולא רק לזוגיות:
1. היו אמפתיים. כל זוגיות מורכבת מאנשים שונים, עם רצונות ומאוויים שונים. כבדו האחד את השני, תלמדו אחד את השני ונסו להבין את הצד השני בכל סיטואציה. לכל מעשה יש מניע, גלוי או נסתר.
2. אהבו את עצמכם. זה נשמע אגואיסטי? נכון. אנחנו יצורים אגואיסטים וטוב שכך. אולי תתפלאו, אבל זוגיות טובה וגם הורות נכונה מתחילים באהבה שלנו לעצמנו. פתיחות והקשבה חשובים, אך חשובה מאוד האותנטיות. קבלו את עצמכם. הביטו בהישגים שלכם. הם הקבלות הטובות ביותר המוכיחות לכם שאתם טובים, יפים וחכמים מספיק כדי להצליח.
3. תנו הרבה אהבה. גודל כלי הקיבול שנכון לתת אהבה בדיוק כגודלו של זה המקבל אהבה. קצת נותן גם קצת מקבל. תנו יותר, קבלו יותר. ביחסים קיימת סימטריה מסויימת. כנות מצידכם מעודדת כנות גם מבן זוגכם. זיוף מביא זיוף. אהבה מביאה אהבה. אל תתקמצנו. השקיעו, היו קשובים לעצמכם לבן או בת זוגכם, לילדכם ולסובבים. לא תאמינו כמה תלמדו מהם. סגלו לעצמכם שפת שיחה אינטימית בשמות חיבה, והשתמשו בה תמיד, בעיתות שלום ובמלחמה. חיבה תמיד מרככת.
4. דברו על הכל. אל תשמרו בבטן. רוב המריבות הגדולות הן תוצאה של הצטברות משקעים מן העבר שטריגר קטן מאוד ואולי לא משמעותי, פוצץ אותם כמו רימון קטלני שמעיף רסיסיו לכל עבר ללא פרופורציות למקרה. כשיש שיח פתוח ומדברים על הדברים שקורים, עוברים את המכשולים הקטנים בקלות ומתחזקים מההתמודדות עימם.
5. שמרו על איזון. זוגיות היא ריקוד משותף. אל תדרכו אחד לשני על הרגל. כיף להידבק אחד לשנייה אך גם נעים לתת מרחב מחייה. נעים לאהוב ולתת בלי סוף אך שימו לב לאיזון החוזר. בדקו את שביעות רצונכם האמיתית. אולי אתם מרעיפים ומטביעים ברגשות את האדם מולכם רק בגלל הצורך שלכם לרצות ולהתחנף כדי שהכל יהיה בסדר. היזהרו לבל תעברו גבולות וכוונות טובות יהפכו למעיקות.
6. הקטינו ציפיות. ציפיות, כידוע הן כיסוי לכריות. נכון, אי אפשר בלי ציפיות, אבל חיי נישואים הם לא רק שושנים אלא גם קוצים. זה המכלול, הטוב והפחות טוב. אין ולא יהיה מושלם. גם לא אתם ולא בן זוגכם. למדו לחיות ולקבל, לחמול ולסלוח ולעולם לא לבקר בקור ובשיפוטיות.
7. קחו אחריות. אנו אוהבים לזקוף לזכותנו הישגים והצלחות ומייחסים כשלונות ותקלות לגורמים אחרים. נישואים הם דואט. כל צד שר את הבית שלו. אם השיר לא הפך ללהיט, לשניכם יש אחריות על תוצאה זו. תשאלו את עצמכם איפה לכם יש מה לשפר. כל אחד ישאל עצמו מה מקומו והשפעתו על המצב, במקום להאשים לנקות את עצמו.
8. גבר ואישה שונים זה מזו. אמנם זה עידן של שיוויון זכויות אך גבר ואישה לנצח יהיו שונים. יחסי ההורמונים שונים בגברים ובנשים. לגבר יש יותר טסטוסטרון ולאישה – יותר אסטרוגן ופרוגסטרון. אנחנו בנויים אחרת. לכל אחד יש תפקידים טבעיים שהטבע כיוון. תנו לטבע לסדר לכם את התפקיד הטבעי. לרוב הוא לא טועה.
9. תנו לילדים שלכם מודל לחיים. לא הכל מושלם ולא יהיה לעולם. למדו את ילדכם שגם אתם בני אדם שטועים, שבוכים, שצוחקים, שמתקשרים. היו פתוחים לדבר איתם ולהסביר להם על החיים, על אהבת אדם לאדם ועל אהבה בכלל. בעוד אתם מדברים עם ילדיכם מבלי לשים לב אתם אומרים בקול רם דברים נפלאים גם לעצמכם.
10. שמרו על פתיחות ומודעות. מה שביניכם יותר חשוב מהמסגרת המקיפה אתכם. אל תתנו לחיים לעבור מעליכם בלא הנאה ומשמעות. אם אתם סובלים - טפלו בעצמכם. העלו את רמת המודעות שלכם כבר מהיום. גם במקרה הזה לגילוי מוקדם יש משמעות והשפעה על המשך המסע. גם אם תתעלמו ותדחיקו זה עדיין יארוב לכם שם. זה לא יעבור וישתפר לבד מעצמו. אז פעלו לשיפור, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה. אל תמצאו את עצמכם בעוד 20 שנה, מבכים את חייכם האבודים שהעברתם בסחי ומאוס.
>> בטור הקודם: חזרה איתו בתשובה, אחר כך בשאלה, עכשיו היא מתחרטת