mako
פרסומת

כ-70 אחוז מרוצחי הנשים ב-2026 עדיין חופשיים

יותר ממחצית ממקרי הרצח על רקע מגדרי השנה מיוחסים לבני זוג של הנרצחות, וכמעט חמישית לבני זוג לשעבר. שיעור הפענוח אצל נשים ערביות עומד על 17% בלבד, לעומת 71% אצל נשים יהודיות, ו-14 מתוך 21 מקרי הרצח טרם פוענחו: "ללא השקעה במניעה, בחינוך ובזיהוי נשים בסיכון, אי אפשר יהיה לעצור את הרצח הבא"

מיכל ברונר
פורסם:
אישה מוכה
אילוסטרציה | צילום: OndroM | shutterstock
הקישור הועתק

כשבוע לפני יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, מפרסמת שדולת הנשים בישראל את נתוני מעקב הנרצחות לשנת 2026. מתחילת השנה נרצחו בישראל 28 נשים, 21 מהן על רקע מגדרי. מתוך 21 מקרי הרצח האלה, 14 עוד לא פוענחו – כלומר, כ-67% מהמקרים. גילן הממוצע של הנרצחות הוא 38. כל אחת מהן הותירה אחריה שני ילדים בממוצע.

נתוני המעקב מצביעים גם על פער משמעותי בשיעורי הפענוח בין נשים יהודיות לערביות. מתוך שבעה מקרי רצח של נשים יהודיות על רקע מגדרי, חמישה פוענחו – שיעור של כ־71%. אצל נשים ערביות, לעומת זאת, פוענחו שניים מתוך 12 מקרי רצח בלבד, כלומר כ-17%.

הנתונים ממחישים גם את מקומם של בני זוג ובני משפחה במקרי הרצח. ב-52.4% מהמקרים החשוד הוא בן זוגה של הנרצחת, וב-19% נוספים הוא בן זוגה לשעבר. ב-14.3% מהמקרים החשוד הוא אחיה של הנרצחת, וב-9.5% נוספים – בן משפחה מהמשפחה המורחבת.

גם אמצעי הרצח מופיעים בנתוני המעקב: ביותר משליש מהמקרים, 38.1%, נעשה שימוש בכלי ירייה, וב-28.6% מהמקרים נעשה שימוש בסכין.

"המאבק באלימות נגד נשים מתחיל לפני הרצח. הוא מתחיל בהשקעה תקציבית ממשלתית במניעה ובחינוך וביכולת של המדינה לזהות נשים שנמצאות בסכנה ולהבטיח להן הגנה בזמן", אומרת טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, "התופעה הזאת חייבת להיפסק. לא ייתכן שהמקום הכי מסוכן לנשים הוא הבית שלהן והן צריכות לחשוש מהגברים הקרובים להן ביותר. כל ממשלה שלא תקום חייבת להציב את המאבק באלימות נגד נשים בראש סדר העדיפויות, להקצות את המשאבים הנדרשים ולוודא שהמדיניות מתורגמת לצעדים ממשיים שימנעו את הרצח הבא".