אסור לשכוח את ה"מעגל השני והשלישי" של החטופים

הם לצדנו ואיתנו – בשכונה שלנו, במקום העבודה שלנו, במפגשים החברתיים שאנו משתתפים בהם. המעגל השני והשלישי של משפחות החטופים וגם "המשפחה הפסיכולוגית", כלומר החברים הקרובים, מצויים מזה שנה וארבעה חודשים בתוך משימה. הם תומכים במשפחה הגרעינית ומשתתפים במאבק להחזרת יקיריהם בתוך סיטואציה שנכפתה עליהם, ושמולה הם לא יכלו להישאר אדישים. הם נדרשים לתפקד ולהיות העוגן והמשענת עבור בני המשפחה מקרבה ראשונה, ולצד זאת הם נפגעים בעצמם וזקוקים למקום להניח את מכאובם. המתח הזה שבין המסוגלות והאיתנות לבין הכאב הפנימי המורגש כל העת, עלול להיות מאוד מאתגר ומבלבל, ולכן חשוב שכולנו נתייחס אליו ונכוון את הזרקור אל האוכלוסייה הזאת מתוך הבנה ש"לא לעולם חוסן". עלינו להבטיח את שימור המשאבים והכוחות של אותם בני משפחה מקרבה שניה ושלישית במקום הרגיש שבו הם נמצאים.

בני המשפחה מהמעגל השני והשלישי והחברים הקרובים חוו בחלקם טראומה מסוגים שונים סביב חטיפת יקיריהם. חלקם נכחו בקרבת מקום ושרדו בעצמם את הטבח, חלקם שמעו את האירוע בזמן אמת דרך הטלפון או אמצעי המדיה השונים, חלקם נחשפו לאירוע בעקיפין וחלקם אך דמיינו את שעובר על יקיריהם: הם מחברים את הקווים בין רסיסי המידע שיש בידיהם, ומעלים על דעתם את תרחישי האימה מהשבי. אלו שלושה סוגים שונים של טראומה (ישירה, משנית ומדומיינת) שרבים מהקרובים חווים בצורה זו או אחרת.

איך אנחנו יכולים לעזור להם?

חשוב להכיר בכך שגם עבור בני המשפחה מהמעגל השני והשלישי, וכן החברים הקרובים, החיים נעצרו. חלקם נקטו בעמדה אקטיבית, שלא עומדת מנגד, ועלינו להכיר בכך ולהוקיר זאת. אם הם זקוקים לחופש מהעבודה כדי ללוות את המשפחה או כי הם תשושים וזקוקים למרווח נשימה, חשוב לאפשר את זה.

כדאי להתעניין בהם, לשאול אותם מה שלומם ולדעת שהם עלולים לבטא את הקושי שלהם בדרכים שונות ומשתנות – עצב, תשישות, קוצר רוח, עצבנות, חרדה ועוד.

יש להבין אותם. לא לשפוט אותם על כך שאינם כתמול שלשום. לצאת מנקודת הנחה שיש להם תפקיד כעת והוא גוזל מהם לא מעט משאבים, ולקבל את העובדה שסדר העדיפויות שלהם השתנה. עלינו לגלות סבלנות וסובלנות, להציע עזרה ולשאול למה הם זקוקים כדי שיוכלו להמשיך בתמיכה ובעשייה שלהם.

לפעמים האנשים האלו לא מבינים עד כמה הם זקוקים לעין טובה וחומלת של האחר, וכאן כולנו נכנסים לתמונה: שנראה, שנכיר ושנוקיר על כל מה שהם עבור אחרים ועל ההתמודדות שלהם עצמם. עמותת מרכז אלה, בשיתוף נמל מבטחים מבית מכון מפרשים, האקדמית תל אביב יפו, מקיימת מפגשים עבור המעגל השני והשלישי של משפחות החטופים בעקבות חתימת ההסכם, וכן הוקמו קבוצות תמיכה עבור אוכלוסייה ייחודית זו. מטרת המפגשים וקבוצות התמיכה, שבה לקחו חלק כבר עשרות משתתפים היא לשים את המעגל השני והשלישי והמשפחה הפסיכולוגית במרכז. לתמיכה הזו יש חשיבות גם עבור הקרובים עצמם, גם עבור בני המשפחה מקרבה ראשונה וגם עבור כולנו כחברה. התרומה לחוסן החברתי תהיה ארוכת טווח ומשמעותית, היות שמדובר במעגלים רחבים מאוד. האנשים האלה הם גרעין החוסן הציבורי והאזרחי, ואם לא ניתן את הדעת על הסיוע, התמיכה והחוסן שלהם, נשלם על כך מחיר כבד כחברה בטווח הרחוק.