זאת התשובה לשאלה שכל ההורים שואלים

לפעמים שאלה אחת קטנה מצליחה לתפוס את התחושה של דור שלם של הורים. זה מה שקרה כשאמילי גרוס ביילי, יוצרת תוכן אמריקאית ואם לילד אחד, העלתה סרטון קצר שבו היא מביטה למצלמה ושואלת בתמיהה: "איך אנשים עושים את זה?".

תוך זמן קצר הסרטון גרף כמעט חצי מיליון צפיות. בקליפ בן פחות מדקה, דבריה אמילי על הרשימה הבלתי אפשרית של כל מה שהורים אמורים להספיק ביום אחד – עבודה, ארוחות, סידורים, ניקיונות, חברים, ואיפשהו באמצע גם קצת שינה: "יש לי רק ילד אחד ובעל תומך", היא אמרה. "מה לעזאזל קורה פה? איך אנשים מצליחים לעשות את זה?".

התגובות לא איחרו להגיע. "תודה שאמרת את זה בקול", כתבה אחת. "חשבתי שאני היחידה שמרגישה שאני נכשלת בזה". הורה אחר הוסיף: "לא מדובר רק בזמן - מדובר בעומס בראש. אני קם בבוקר עם רשימת מטלות שכבר עייפה לפני שאני מתחיל אותה". "אני מוצאת את עצמי נרדמת תוך כדי סיפור לפני השינה ומרגישה אשמה על זה", כתבה עוד מישהי ואחרת הוסיפה: "בעלי אומר שאני שוכחת דברים - ברור, הראש שלי כמו חמ"ל". לא מעט הורים אמרו שהצחוק של אמילי גרם להם לבכות, פשוט כי הוא שיקף את חוסר האונים שלהם.

אמילי אולי דיברה בהומור, אבל מאחורי השאלה שלה מסתתרת אמת לא פשוטה: שום תכנון, אפליקציה או לוח שנה לא באמת מסוגלים להפוך יממה של 24 שעות למה שהורות דורשת. יש את המשימות הברורות - להכין סנדוויצ’ים, לשלם חשבונות, להוריד כביסה, לרוץ לעבודה. אבל יש גם את הנטל הבלתי נראה: לזכור, לדאוג, לתאם, לצפות מראש, מה שמכונה "העומס המנטלי".

המחקר שמאשר את מה שכולנו מרגישים

ואכן לפי נתוני משרד הבריאות ושירותי הרווחה של ארצות הברית 41% מההורים מדווחים שבחלק גדול מהימים הם כל כך לחוצים שהם לא מצליחים לתפקד.48% אומרים שהלחץ היומיומי שלהם "גומר אותם לחלוטין". לשם השוואה, בקרב מבוגרים שאינם הורים – מדובר רק ב-20% ו-26% בהתאמה.

הנתונים הללו מסבירים את השחיקה, אבל הסרטון של אמילי תפס משהו עמוק יותר - את התחושה הרגשית. את חוסר האמונה שההורות המודרנית, עם כל הדרישות, באמת ניתנת לביצוע.

ואולי זה המסר האמיתי של הסרטון: אולי אף אחד לא באמת "עושה את זה". אולי הרעיון שאפשר להיות גם הורה מעורב, גם עובד מסור, גם בן זוג נוכח וגם בן אדם מאושר – פשוט לא תואם למציאות. העייפות, הבלגן, התחושה שאנחנו כל הזמן מאחור – אלה לא סימנים לכישלון, אלא אולי תוצאה טבעית של ניסיון לעמוד בציפיות שאף אחד לא באמת עומד בהן. או כמו שכתבה אחת הגולשות: “אולי הגיע הזמן שנפסיק לשאול איך כולם עושים את זה - ונתחיל לשאול אם בכלל צריך".