"כולנו יהודים": גל אירוח ספונטני לישראלים שלא יכולים לחזור הביתה
מה עושים כש-150 אלף ישראלים לא יכולים לחזור הביתה ואין מענה ממלכתי? התשובה מגיעה מאזרחים כמו אלה מור מניו יורק, שפתחה את ביתה לזרים גמורים, או ח"כ טטיאנה מזרסקי שהקימה מערך סיוע מאולתר. שוב הישראלים לקחו את העניינים לידיים

שלושה ימים חלפו מאז סגירת המרחב האווירי הישראלי, ו-150-200 אלף ישראלים עדיין תקועים ברחבי העולם. בעוד המערכות הממלכתיות מתקשות לספק מענה, רשת סיוע אזרחית מרשימה החלה לפעול - תיירים, אנשי מקצוע, חיילי מילואים ושליחים מקבלים עזרה מישראלים ויהודים בכל רחבי העולם.
"כולנו יהודים, אף אחד לא מטפל בהם. הילדים שלהם נשארו לבד בבית והם תקועים פה. הפעם זה לא כסף, זה פשוט לתת חיבוק עד שיוכלו לחזור". כך מסבירה אלה מור, ישראלית המתגוררת ב-Rockaway שבניו יורק, את ההחלטה שלה לפתוח את ביתה לישראלים תקועים.
למור יש קשר אישי עמוק למתרחש. היא החליטה לכתוב את הפוסט ולהציע סיוע לאחר שנודע לה שבית דודתה בבת ים נהרס במתקפה. "כשאני בארץ אני מתארחת אצלה בדירה. הדירה הזו נהרסה לגמרי, היא בסדר והיא עברה למלון", היא מספרת.
מור, אחות במקצועה, פרסמה אתמול קריאה בקבוצת "ישראלים בניו יורק" והציעה אירוח חינם. התגובה הייתה מיידית - היא קיבלה אין ספור פניות לפוסט שפרסמה. "ברגע זה עושים את דרכם אליי 4 זוגות שנתקעו בניו יורק ללא יכולת לחזור", היא מספרת. "הצלחתי גם לשדך 2 בחורים צעירים לישון אצל בני בלונג איילנד".
הבחורים חששו בתחילה. "הם ביקשו לעשות איתי פייסטיים כי חשדו שאולי מדובר בתרגיל. ראו אותי במדים של אחות כי בדיוק חזרתי ממשמרת בבית החולים. אני יכולה להבין אותם הם חוששים והם במצב לא נעים בכלל. הסברתי להם שבעלי יבוא לאסוף אותם, שיביאו את עצמם ובגד ים כי הם מגיעים למקום קסום כמו סביון של ישראל".
מור לא הסתפקה באירוח בביתה ובבית בנה. היא הפיצה את הבשורה בקבוצת הוואטס אפ בשכונה בה היא מתגוררת בבקשה שיארחו ישראלים תקועים ללא יכולות לשוב לביתם.

השגרירות נסגרה - הרב נרתם לעזור
צביה גולדברג (61), ישראלית לשעבר המתגוררת בעיירה צ'אפקווה שמצפון לניו יורק, הצטרפה למאמץ. "גרה במקום מלא טבע וירוק, בעיירה של ביל קלינטון לשעבר", היא מתארת. "אני מארחת כמה זוגות בימים הקרובים והעברתי את הבקשות לקבוצת הישראלים בעיירה. כולם נרתמים".
בעיר במרכז אירופה, קבוצה גדולה של נערים חוו דרמה של ממש. באמצע הטיסה לישראל נאלצו לעשות פרסה ולחזור למקום ממנו המריאו. "אין מענה במשרד החוץ, במשרד החינוך לא יודעים מה לעשות איתנו", הם מספרים בתסכול. "אנחנו מרגישים מופקרים. המדינה נעלמה". השגרירות? סגורה.
אבל דווקא במקום הנטוש הזה, מצאו חברי המשלחת משפחה חמה. "הקהילה היהודית היא היחידה שעוזרת", הם מספרים בהתרגשות. "רב הקהילה לא מפסיק לדאוג לנו. הוא אירח אותנו לשבת, והקהילה נותנת תמיכה מלאה".
גם בדובאי קמו ישראלים רבים וגילו שפשוט אין להם איך לחזור הביתה. מי ששמע על כך מלקוחותיו ששהו בשדה הוא עומר פרץ, מייסד חברת הנדל"ן Realo Group. "כבר בבוקר שישי התחלנו לקבל טלפונים של ישראלים שנתקעו בדובאי, שהיו בשדה התעופה לגבי המתקפה באירן וביטולי הטיסות", סיפר פרץ. "התחלנו בשיחות ראשונות עם המשקיעים שלנו כדי לברר כיצד ניתן לסייע להם בטווח הזמן המיידי. היות ורובם ככולם חיפשו חדר או דירה, עלה הרעיון לחבר אותם עם המשקיעים שלנו, שלשמחתנו הסכימו ללא שום תנאי להעמיד את הנכס לטובתם".
לדבריו, "סייענו רבות גם לגבי רכישות בסופרים כשרים או כאלה שביקשו מזון מיוחד ועוד. אנחנו מקבלים כל הזמן פניות ומשתדלים לסייע היכן שאנחנו יכולים, ומקווים שאי הוודאות תסתיים בהקדם".

אין מענה ממלכתי
ח"כ טטיאנה מזרסקי מ"יש עתיד" הפכה לכתובת מרכזית לישראלים תקועים. "ביום שישי התחלתי לקבל עשרות פניות", היא מספרת. "הבנתי שאין מענה ממלכתי והחלטתי להקים קבוצות ברשתות החברתיות. כרגע יש מעל 2,500 ישראלים בקבוצה בפייסבוק".
מזרסקי לא הסתפקה ברישות חברתי. היא טיפלה במקרים רפואיים דחופים, כמו אדם שעובר טיפול אונקולוגי וחייב לחזור לישראל. "חיברנו בין המוסד הרפואי בחו"ל לרמב"ם", היא מפרטת. במקרה אחר, אישה בפראג נזקקה לתרופה דחופה - "מצאנו מישהו שהביא לה".
"פרסמנו טלפונים וכתובות של בתי חב"ד בכל העולם", מספרת מזרסקי. "הם תמיד פותחים את הדלתות". בקפריסין, חייל מילואים שנתקע עם חבריו מספר: "כולנו קיבלנו צו 8 אבל לא מצליחים לחזור. אנחנו בדרך לבית חב"ד בפאפוס לחפש פתרון".

בין התקועים יש מקרים מורכבים במיוחד. טובה רבינוב מקריית ביאליק מצאה עצמה לכודה ברומניה עם מחסום בלתי צפוי - השפה. "אני לא מבינה אנגלית", היא מספרת בתסכול. "ניסיתי לדבר עם חברות התעופה ולא הבנתי כלום. אנחנו מרגישים נורא, תקועים כאן עד להודעה חדשה". בינתיים נאלצה לשכור דירה עד ה-22 בחודש, ללא כל ודאות מתי תוכל לחזור.
לירון מרסיאנו יצאה לחופשה חלומית באבו דאבי וגילתה שהחלום הפך לסיוט. "ביום שישי בבוקר התחילה התקיפה האיראנית. דיברנו עם השגרירות ולא היה להם שום מידע", היא משחזרת את הרגעים הראשונים. כשהמל"ל הציע לברוח למדינה קרובה, היא ומשפחתה יצאו למסע מפרך ללרנקה. "שדה התעופה היה מלא ישראלים", היא מתארת. "המחירים מטורפים, ואין צפי לחזרת טיסות. ניסינו לארגן חילוץ פרטי דרך הים - אבל פחדנו שיתפסו אותנו בלב ים".
משרד החוץ הקים טופס רישום לאיגוד פניות, אך רבים מדווחים שאינו זמין. המל"ל פרסם הנחיות כלליות אך ללא פתרונות קונקרטיים. "שוחחתי עם משנה למנכ"ל משרד החוץ", מספרת מזרסקי. "הבנתי שאין אפשרות לסייע כרגע - השמיים סגורים, הגבולות סגורים".
אפשרויות חזרה דרך גבולות יבשתיים עם ירדן או מצרים זכו לאזהרה חמורה מהמועצה לביטחון לאומי בשל סכנה לחיי הנוסעים.
בשיחות עם משרד החוץ הועלתה האפשרות לפתח מדיניות חילוץ מסודרת כיוזמת מדינה. "המטרה ליצור מערך שיאפשר לכל אזרח תקוע לקבל מידע, סיוע ומסלול חזרה", מסבירה מזרסקי.
בינתיים, הישראלים ברחבי העולם תלויים ברשתות החברתיות, בקבוצות סיוע ובקהילות המקומיות - ממתינים לרגע שבו יוכלו לחזור הביתה.