mako
פרסומת

משפט של ילדה, אפליקציית חניה וטעות של פקיד: שלוש בגידות שנגמרו בגירושים

מנכ״ל אנבידיה הודה בבגידה, אבל רוב הרומנים הסודיים לא נחשפים במכתב רשמי. נסיעה משפחתית, תשלום בפנגו ומסירת רכב שהלכה לא כמתוכנן חשפו את מה שבני הזוג ניסו להסתיר

מיכל ברונר
פורסם:
אישה צעיר וגבר נכנסים לחדר בבית מלון
AI: mako
הקישור הועתק

ג׳נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, הודה השבוע במכתב לעובדי החברה כי בגד באשתו. ההודאה הגיעה בעקבות דיווח ב"ניו יורק טיימס" על קשר שניהל עם אשת עסקים שנחשדה כי העבירה מידע לבייג׳ינג, ודירקטוריון החברה פתח בדיקה עצמאית כדי לברר אם הואנג היה יעד למאמץ מודיעיני זר. כך הפכה בגידה לעניין שמעסיק לא רק משפחה, אלא גם חברה ששווייה נמדד בטריליונים.

אבל רוב סיפורי הבגידה לא מתחילים בשם שכולם מכירים. הם מתחילים בתחושה עמומה, בפרט ששובר את השגרה, ברגע קצר שאחריו אי אפשר לחזור למה שהיה קודם. עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מכירה את הרגעים האלה היטב.

"אנשים מדמיינים שבגידה נחשפת בסצנה דרמטית, עם חוקר פרטי ותמונות מוגדלות", היא אומרת. "במציאות זה כמעט אף פעם לא ככה. זה נחשף בגלל משהו קטן. משפט של ילד, חיוב בכרטיס אשראי, מסמך שמישהו שכח לבדוק. ומה שמעניין הוא שבהרבה מקרים החשד כבר היה שם קודם. הפרט הקטן רק נתן לו שם".

שלושת המקרים שהיא מספרת עליהם התחילו בנסיעה משפחתית, בתשלום על חניה ובמסירה של מכונית חדשה. בכל אחד מהם, מה שהתגלה באותו יום שינה את מה שאחד מבני הזוג חשב שהוא יודע על חייו.

השיחה שהוקלטה ברכב המשפחתי

האב ובתו יצאו מוקדם באותו בוקר לטיול של כמה שעות. בדרך הם עצרו לאכול, וכשחזרו למכונית היא התיישבה לידו והביטה מהחלון. בשלב מסוים הטלפון שלו צלצל. הוא ענה, דיבר בקול נמוך וסיים את השיחה כעבור זמן קצר. מבחינתה, אבא דיבר בטלפון כמו שעשה לא פעם בנסיעות. השיחה הייתה עוד פרט קטן בדרך, כמו המקום שבו עצרו לאכול או הנוף שחלף בחלון.

רק בערב, כשחזרו הביתה ואמה שאלה איך היה, הילדה סיפרה איפה עצרו ומה אכלו, ובאמצע הוסיפה כבדרך אגב: "ואבא דיבר בטלפון ואמר I love you".

האם לא דיברה עם בעלה באותו יום. היא גם לא זכרה מתי בפעם האחרונה הוא אמר לה את המילים האלה, באנגלית או בעברית. באותו ערב היא השכיבה את הילדים לישון, התיישבה בסלון וחשבה על מה שסיפרה לה בתה.

"זה משפט שילדה אומרת בלי לחשוב פעמיים", אומרת שקלרז הורוביץ. "היא לא הבינה מה היא אומרת. אבל לאמה המשפט הזה לא נתן לישון".

המשפחה נסעה ברכב סיני חדש, ומערכת המולטימדיה בו שמרה הקלטות של שיחות שהתנהלו דרכה. האם ידעה על ההקלטות, אבל עד אותו ערב לא היה לה צורך להאזין להן. היא ירדה לחניה, נכנסה לרכב ועברה על השיחות מאותו יום עד שמצאה את זו שבתה שמעה.

פרסומת
מציל נדקר בגלל ויכוח על שימוש בטלפון בעבודה
כל שיחה יכולה לחשוף | אילוסטרציה: Shutterstock | By Svitlana Sokolova

כשהאזינה להקלטה, הבינה עם מי בעלה דיבר ומה טיב הקשר ביניהם. מהדברים שנאמרו בשיחה היה ברור לה שהרומן נמשך כבר זמן מה. "מה שהכי הכאיב לה לא היה רק הרומן עצמו", מספרת שקלרז הורוביץ. "אלא שזה קרה כשהילדה ישבה שם".

מבחינת האישה, ההקלטה ענתה על השאלה מה קרה. בהליך משפטי עולה שאלה אחרת: אם ובאילו תנאים אפשר להשתמש בה. התשובה תלויה בין השאר באופן שבו הוקלטה השיחה ובנסיבות השימוש בה. "ברגע שאישה שומעת דבר כזה", מוסיפה שקלרז הורוביץ, "השאלה המשפטית היא לא הדבר הראשון שמעסיק אותה".

פרסומת

היה לה מקום חניה בעבודה. למה היא נכנסה לחניון אחר?

החשד נבנה בהדרגה. האישה חזרה הביתה קצת יותר מאוחר מהרגיל, ענתה לו קצת פחות, והטלפון שלה היה מונח על השולחן כשהמסך כלפי מטה. כשהוא שאל, היה לה הסבר: ישיבה שהתארכה, פקק בדרך, חברה שעבר עליה יום קשה. הוא רצה לברר אם יש בסיס לחשד לפני שיאשים אותה, ולכן שכר חוקר פרטי.

החקירה נמשכה ועלתה לו לא מעט כסף. בסופה לא היו תמונות או תיעוד של פגישות חשודות. החוקר אמר לו שייתכן שאין מה למצוא. "הרבה אנשים היו נרגעים בשלב הזה", אומרת שקלרז הורוביץ. "שילמת, בדקת, יצא נקי. אבל הוא לא הצליח להרפות".

היה פרט אחד בשגרה שלה שהמשיך להטריד אותו. לאשתו היה מקום חניה קבוע וחינמי ליד הבניין שבו עבדה, ובכל זאת הוא הבחין שהיא חונה בקביעות בחניון אחר. הוא ידע שהדפוס חוזר על עצמו, אבל עדיין לא ידע באיזה חניון מדובר.

פרסומת

כדי לברר איפה היא חונה, הוא שילם על החניה דרך אפליקציית פנגו. בהודעה שקיבל הופיעו שם החניון ומיקומו. בפעם הבאה שחנתה שם, הוא נכנס למכונית ונסע לשם בעצמו.

החניון היה גדול. הוא עבר בין השורות, קומה אחר קומה, עד שמצא את הרכב שלה. אשתו ישבה בתוכו, ולצדה הגבר שעמו ניהלה קשר.

"מה שחוקר פרטי לא מצא אחרי שבועות של מעקב, אפליקציית חניה מצאה בהודעה אחת", אומרת שקלרז הורוביץ.

טעות במסירת הרכב חשפה את הרומן

הבעל קנה שתי מכוניות, אחת לאשתו ואחת לאישה שעמה ניהל רומן. התוכנית הייתה שכל אחת מהן תקבל את המכונית בכתובת שלה. ביום המסירה חברת הרכב התבלבלה והביאה את שתיהן לבית שבו התגורר עם אשתו.

כשהאישה יצאה החוצה וראתה שתי מכוניות חדשות בכניסה, היא שאלה אותו למי מיועדת השנייה. הוא השיב שקנה אותה לבתם. באותו רגע ההסבר נשמע סביר, והאישה קיבלה אותו.

אבל השאלה נשארה איתה. ייתכן שזו הייתה העובדה שבעלה מעולם לא דיבר איתה על הרכישה, או האופן שבו ענה לה כשהמכוניות כבר עמדו בכניסה. כעבור זמן היא החליטה לבדוק את רישיון הרכב. הפרטים שמצאה בו לא התאימו להסבר שקיבלה. הם הובילו אותה לגלות עבור מי באמת נקנתה המכונית השנייה, ובהמשך גם מה טיב הקשר בין אותה אישה לבעלה. בני הזוג התגרשו.

"הוא תכנן את הכל חוץ מטעות של פקיד", אומרת שקלרז הורוביץ. "וזה מה שאני רואה שוב ושוב. מי שמנהל חיים כפולים צריך שכל פרט יסתדר, כל יום, כל הזמן. מספיק פרט אחד שלא".

האם בגידה עולה כסף?

אחת השאלות הראשונות שלקוחות שואלים אחרי שמגלים על בגידה, מספרת שקלרז הורוביץ, היא "זה ישפיע על חלוקת הרכוש?". כדי לענות, צריך להפריד בין כמה עניינים שנדונים לעתים במסגרת אותה פרידה. בבית הדין הרבני, לבגידה עשויה להיות משמעות בענייני גירושים, כתובה ומזונות אישה, בהתאם לנסיבות המקרה ולראיות. שאלת הזכויות ברכוש נבחנת לפי כללים אחרים.

ההבחנה הזאת עמדה במרכז התיק שנודע בכינוי "בג"ץ הבוגדת". המחלוקת עסקה בבית שבו בני הזוג חיו שנים, שנבנה על קרקע שהבעל קיבל לפני הנישואים. בית הדין הרבני הגדול קבע שלאישה אין זכויות בבית. בעתירה הראשונה לבג"ץ, רוב השופטים החליטו שלא להתערב בתוצאה. השופט יצחק עמית, בדעת מיעוט, הזהיר מפני הכנסת שאלת הנאמנות המינית להכרעה בסכסוכי רכוש.

פרסומת

בדיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, בית המשפט העליון הפך את התוצאה. בדעת רוב נקבע כי בנסיבות המקרה התגבש שיתוף בבית, וכי אי-נאמנות מינית כשלעצמה אינה עילה לשלול בדיעבד זכות רכושית שכבר התגבשה. ההבחנה המעשית: שאלה אחת היא מה הוביל לפירוק הנישואים, ושאלה אחרת היא אילו זכויות נוצרו במהלכם.

ומה עושים אחרי הגילוי? "הדחף הראשון הוא להתעמת, לצעוק, לשלוח הודעה, לספר לכולם", אומרת שקלרז הורוביץ. "זה מובן לגמרי. אבל ההחלטות שמתקבלות באותם ימים ראשונים משפיעות אחר כך על ההליך, על הכסף ובעיקר על הילדים".

היא ממליצה לעצור לפני שפועלים. "לא להסתיר דברים, לא למחוק ראיות, אבל גם לא להשתמש בכל מה שמצאתם בלי להבין מה המשמעות המשפטית. ובעיקר, לזכור שהילדים לא צריכים להיות חלק מזה".

בסיפור הראשון, הילדה חזרה מטיול וסיפרה לאמה מה שמעה בדרך. רק המבוגרים הבינו מה משמעות הדברים. "הדבר האחרון שהיא צריכה זה להרגיש שזו אשמתה", אומרת שקלרז הורוביץ.