שני ההורים ישבו בכלא, הבת מתנדבת בשב"ס

שרי שריקי, בת 19 מאילת, גדלה במציאות משפחתית מורכבת. הוריה התמודדו עם התמכרויות וריצו תקופות מאסר עוד לפני שנולדה וגם במהלך ילדותה. למרות נקודת הפתיחה הקשה, היא מסיימת בימים אלה שנת שירות לאומי משמעותית בשירות בתי הסוהר במסגרת "האגודה להתנדבות", ורואה בכך סגירת מעגל אישית ובחירה בדרך אחרת.

שרי הוצאה מהבית בגיל צעיר עם אחותה התאומה והשתיים גדלו בפנימייה. שם בילתה חלק גדול משנות ילדותה ובנתה לעצמה מסגרת יציבה. "הקשר עם אבא שלי היה מאוד רופף בשלב מסוים, כי הוא היה בבית סוהר", היא מספרת.

נקודת מפנה משמעותית התרחשה כשהיתה בכיתה ז'. אביה נעצר פעם נוספת, אך היא גילתה זאת רק לאחר שלא הגיע לאסוף אותה מהפנימייה. "הייתי אמורה לנסוע הביתה לסוף השבוע ואבא שלי לא ענה לטלפונים. אמא שלי לא סיפרה לנו. בסוף מנהל הפנימייה אמר לי שאצטרך להתחיל לנסוע לבד כי אבא עצור. לא ויתרתי על הבית, אז התחלנו לעשות את כל הנסיעות הארוכות לאילת באוטובוסים. זה היה שלב קשה בהתבגרות".

בגיל 18 קיבלה שרי פטור משירות צבאי, אך החליטה שלא לוותר על שירות משמעותי. "ניסיתי להילחם בפטור, אבל בסוף קיבלתי אותו. אמרתי לעצמי שאני לא אשב בבית. רציתי ללבוש מדים, לתרום ולתת מעצמי למדינה. כך הגעתי לשירות הלאומי בשב״ס".

לדבריה, אנשי "האגודה להתנדבות" ושירות בתי הסוהר בחרו לבחון אותה לפי יכולותיה ולא לפי עברם של הוריה. "הם הפרידו אותי ממה שקורה להורים שלי בחיים, כי ראו שיש כאן הזדמנות. ביום הראשון שלבשתי את המדים בכיתי. היה לי מאוד קל ללכת בדרך הסמים או ההתמכרות, אבל בחרתי בדרך ההפוכה. היום אני יכולה להסתכל במראה ולהגיד לעצמי שבחרתי נכון".

הכניסה הראשונה לבית סוהר במסגרת המיונים לשירות היתה עבורה רגע מטלטל. "מעולם לא הייתי בבית סוהר. כל מה שהכרתי היה רק מסרטים. כשהגעתי למתקן, הבנתי עוד יותר כמה אני שמחה שבחרתי בדרך אחרת".

שרי משרתת במסגרת מסלול "תמורה" של "האגודה להתנדבות". המסלול מיועד לצעירים המוכרים לשירותי הרווחה ומעניק להם ליווי אישי לצד השירות. המשתתפים נפגשים אחת לשבוע ליום קבוצתי הכולל תמיכה רגשית, הכנה לחיים עצמאיים ושיחות בנושאים כמו התמכרויות, מיניות והתנהלות כלכלית. "הצעירים האלה זקוקים למעטפת מותאמת. מעבר לשירות עצמו, המפגשים הקבוצתיים נותנים להם כלים לחיים ומקום בטוח לשתף ולהתמודד עם האתגרים שלהם. הם גם יוצרים קבוצת שווים משמעותית", אומר אדיר טמיר-סעדה, רכז המסלול של שרי.

כיום היא כבר מתכננת להמשיך לשנת שירות נוספת בשב"ס, ובהמשך להשתלב במערכת הביטחון. כשמבקשים ממנה לחשוב על הילדה שהיתה, היא מבקשת להעביר מסר לבני נוער במצבים דומים: "אני כבר לא אותה ילדה. גם אם החיים קשים ויש סביבכם דברים שליליים, אפשר לבחור אחרת. אפשר להפוך את הקושי לצמיחה ולא להישאב אליו".

"סיפורה של שרי ממחיש את מטרת המסלול", אומר ירון לוץ, מנכ"ל "האגודה להתנדבות". "מסלול 'תמורה' נועד להעניק לצעירות ולצעירים מעטפת, כלים ואמונה בעצמם. שרי הוכיחה שאפשר להפוך את אתגרי העבר למנוף של עשייה, תרומה למדינה וצמיחה אישית".

"כארגון ביטחוני המשלב עובדים ועובדות מאוכלוסיות מגוונות, אנו רואים חשיבות במתן הזדמנות שוויונית לכל אדם", אומרים בשירות בתי הסוהר, "אנו מאמינים כי לכל אחת ואחד יש יכולת לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, והכוח האנושי הוא מקור העוצמה של הארגון".