"מאז ה-7 באוקטובר הילדים שלי רגישים לכל רעש חזק ופתאומי. זה יכול להיות אמבולנס, כבאית, מכונית משטרה או אופנוע שעובר. הרעש מקפיץ אותם, ישר רואים עליהם שהם מרגישים שמשהו רע קורה והם סותמים אוזניים וקופאים במקום. אני לא רוצה לתאר לעצמי מה יקרה אם בפורים הקרוב נלך ברחוב ויהיה רעש פיצוצים של נפצים מכל עבר", אומרת סלי פלג, אם חד הורית לשלושה ילדים בגילאי 7,5 ו-3, מהרצליה. ואכן פורים השנה מביא איתו לא מעט רגישויות, הן להורים והן לילדים. "הכל מאוד טרי ולא עבר מספיק זמן כדי שמהערכת הרגשית והחושית של הילדים תחלים מהטראומה. אם עד היום זו הייתה המסורת הרגילה של פורים אז השנה הילדים לא יעמדו בזה".
לדבריה, היא החליטה השנה, עקב המצב לערוך עם הילדים שיחה לקראת החג. "אני עדיין מתלבטת עד כמה זה נכון לציין או לחגוג את החג", היא אומרת, "אולי עדיף לחגוג פחות או לא להשמיע מוזיקה, או מצד שני להתעלם מהמציאות לגמרי בפורים השנה למרות הכל?. ואז אני חושבת שהם בכל זאת ילדים, וזו החוויה שלהם, ויש להם הזדמנות לשמוח ולהיאחז ברגעים הטובים שהמציאות מביאה לנו. אז כנראה שכדי לשמור על האיזון אני אתרגל איתם רעש חזק של רעשנים בבית, שיקבלו תחושה שזה בסדר, ואסביר להם שיש ילדים שמשחקים בזיקוקים שהם לא רק בשמיים והרעש הוא דומה".
גם בחירת התחפושות היא אומרת, השנה שונה. "כשהילד הגדול שלי ביקש להתחפש לנינג'ה אני ידעתי שאני לא מצרפת לו חרבות, בתקופה הזו כשיש המון שיח על אלימות ועל רצח ומוות, צריך עד כמה שניתן להפחית באביזרים כאלה. יש לציין שגם בכל הקבוצות של המסגרות ביקשו למתן את התחפושות השנה ובתי הספר הוציאו הנחיה שאוסרת תחפושות מסוכנות ומפחידות. יש לי ציפייה מאנשי החינוך להתחשב במצב וגם בילדים שיכולים להיות נפגעי מעגל שני או שלישי ולדבר על זה".
ואכן החג השנה הוא מורכב יותר. לדברי פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, דיקנית בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן "חג פורים ייחגג השנה בצל מלחמה מהקשות שידענו, מזה כחמישה חודשים אנחנו נמצאים בשגרת מלחמה ובטראומה מתמשכת שבה כלום לא נראה ומרגיש אותו דבר. יחד עם זאת גם בשגרת מלחמה יש צורך להיטען ולהמשיך כמה שיותר בשגרה מתוך הבנה שזה לא יהיה חג רגיל".
מצד אחד, היא אומרת, אולי היה קל לוותר על פורים. "לא בכדי יצאה קריאה ממשרד החינוך להימנע מתחפושות מפחידות, נפצים ועוד שלל אביזרים ופירוטכניקות שיכולות לייצר בהלה. ופה בהחלט נדרשת זהירות, רגישות והרבה מודעות וחשיבה 'מה מתאים למי?' ומה מתאים או לא מתאים עכשיו. יחד עם זאת החלופה לא לחגוג את החג, לא נכונה בעיניי. פורים שנמנה על החגים השמחים יותר, הוא גם הזדמנות להיטען, לתת תקווה וכוחות. זו הזדמנות לשלב בתחפושות דמויות גיבורי על, שילוב של גלימות ומוטיבים מחזקים ומעצימים דרכם אפשר לתווך לילדים את חשיבות החיים ואת הכוחות שיש לנו".
במקביל, מוסיפה פרופ' קלומק, "זה הזמן לעדן את סוג התחפושות. אבל אני לא חושבת שנכון לשים וטו על כל תחפושת שמעט מאתגרת אותנו. בעולם הטיפולי אנחנו קוראים לזה חשיפה, ואנחנו רוצים לעודד חשיפה ולא הימנעות תוך שאנו מתווכים את המציאות לילדים. העיקרון הזה חשוב, כי אין לנו שליטה מלאה על כל תחפושת ותחפושת, כך שגם אם יהיו תחפושות מפחידות, חשוב שההורים יערכו מראש להתמודד עם זה, לתווך את המציאות עבור הילדים, ולהכין אותם".
סוגיה נוספת מורכבת לא פחות היא כמובן החטופים שנמצאים בעזה. האם באמת אפשר לחגוג כשאנחנו יודעים שמשפחות שלמות עדיין מחכים ליקיריהן שיחזרו: "רגשות אשם הן טבעיות בסיטואציה כזו, אנחנו מכירים את זה במונח המקצועי של 'אשמת הניצול', מאוד נפוץ שאנשים ירגישו אשמה על כך שהם חוגגים את החיים. ויחד עם זאת, האם נכון לבטל חג שהוא שמח לילדים?. התפקיד שלנו כמדינה, וכל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו, היא לחשוב ולייצר לנו דרך לחגוג את פורים בצורה הכי טובה שאפשר, לחשוב מה אנחנו משדרים לחמאס? איך נחגוג כך שזה ייתן כוח לחיילים שלנו בגזרות השונות כשאנו בעורף מייצרים שגרה בריאה, כך, שמבחינתי, ברמה הלאומית נכון לחגוג את החג. כן לגלות רגישות, כן להתחבר למצב, כן לפנות למשפחות החטופים ולהבין מה נכון להם. דרושה פה התאמה מיוחדת, בכל קהילה, בכל משפחה, באופן כזה שכל אחד יבנה את הפורים שמתאים לו".
במקביל, לא מעט ערים ביטלו השנה את העדלאידע. "אם הייתה עדלאידע בעיר שלי, כנראה שהייתי הולכת כדי לנרמל את המציאות הקיימת", אומרת פלג, "אני מרגישה שבפער הזמן שנפתח מאוקטובר ועד היום קצת חזרה תחושת הביטחון בתוך העיר לפחות, אבל הייתי מעדיפה שהתקהלות כזו היום תהיה בתוך מתנ"ס ולא באמצע הרחוב. התקופה הזו מעצבת אותם נפשית לאורך שנים, ומה שבונה את החוסן זה לדעת שהסביבה שלהם בטוחה וזה המסר שצריך להמשיך לשקף להם במידת האפשר - כן להסתובב וכן לשמוח וכן לנהל שגרה".
"חג פורים זו הזדמנות לחגוג ולשמוח, אבל גם להתבונן במהות החג", היא מוסיפה, חשוב להדגיש את המסר החיובי והמלכד. למשל להקריא את המגילה שמספרת את סיפור הגבורה של היהודים, לחלק משלוחי מנות ולהדגיש את עקרון הערבות ההדדית והקהילתיות. וכמובן להדהד את עקרון הנצחיות של עם ישראל שידע תקופות קשות, אך תמיד נשאר אופטימי".