אחיו של שורד השבי אבינתן אור על התוכניות שלו ושל נועה אחרי ההחלמה

אבינתן אור בן 32 מתל אביב התאחד בישראל עם משפחתו ועם בת זוגו נועה ארגמני שנחטפה איתו ממסיבת נובה ושוחררה במבצע ארנון. ממידע ראשוני שהתקבל בנוגע לשהותו בשבי חמאס עלה כי אור הוחזק לאורך כל התקופה הארוכה לבד ובמשך זמן רב לא היה ברור מה עלה בגורלו.

יותר משנתיים חלפו מההפרדה הקשה ברגע החטיפה, סרטון שהפך לאחד מתמונות היום הקשה ההוא, והבוקר (רביעי) סיפר אחיו של אבינתן, משה, על האיחוד המרגש בבית החולים - והתוכניות שאבינתן כבר מתכנן עם נועה. "לא ברור אם זה חלומות או תוכניות, אבל הוא רוצה לטוס לטייל עם נועה, לטוס לטייל עם חברים. הוא רוצה רכב, לפני שנחטף הוא ממש רצה לקנות ועכשיו הוא אמר שהוא חייב", סיפר משה ב"חדשות הבוקר".

"אבינתן אחד הקולים, תמיד ידענו שהוא חד במחשבה ובאופי וכשהוא חזר קלטנו כמה כל מה שחשבנו עליו זה רק עשרה אחוז ממה שהוא באמת", המשיך. "הוא חד עם דעה צלולה, הוא התחבר מיד לסיטואציה וישר רצה ליצור קשר עם חברים ומשפחה. זה מדהים לראות כמה שהוא חזר אלינו במצב מנטלי חד".

הוא היה לבד.
"כן, הוא עבר תקופה מאוד לא פשוטה עם אתגרים. זה שהוא היה לבד לא עזר לו, כל הסיפור שלו בלתי נתפס. אנחנו שמחים שהוא חזר אלינו, אחרי כל מה שהוא סבל ועבר, הוא פה בידיים של ההורים, החברים, הצוות הרפואי. אנחנו סומכים על אבינתן שהוא ירים את עצמו בחזרה, יהיה גרסה טובה יותר ממה שהוא היום. מזל שיש כאלה חברים, כזו משפחה וכזו מדינה".

מה יודעים מאז הסרטון הקשה של ההפרדה בין נועה לאבינתן.
"אנחנו לא יודעים יותר מדי, אבינתן רוצה לשמוע הרבה וגם לספר. זה הולך צעד אחר צעד, הוא מספר קצת. שמענו שהוא עבר שנתיים מאוד מאתגרות, זה לא היה חדר במלון וגם לא התנאים שהנוח'בות זוכים בבתי הכלא אצלנו".

ממה שאתה יודע, מה היה לו הכי קשה שם?
"היה לו מאוד קשה הניתוק, להיות רחוק מהמשפחה ודאגה גדולה לנועה".

הוא ידע מה קורה איתה מרגע הפיצול?
"לא היה לו מושג, לא נידבו לו מידע. במהלך השבי שלו הוא לא זכה לקבל מידע יותר מדי, לא היה מחובר לטלוויזיה. באופן כללי הוא לא קיבל עדכונים יותר מדי, היה מנותק".

סבתו של מתן אנגרסט: "עינו אותו; הוא הניח תפילין וקרא בתהילים"

מוקדם יותר סיפרה רינה אנגרסט, סבתו של חייל צה"ל מתן אנגרסט שהושב בתחילת השבוע, על המפגש המרגש בבית החולים. "התעוררנו מחלום רע של שנתיים, תודה לאל חיבקנו את הנכד שעומד על הרגליים. היינו כל הזמן בלחץ, לא ידענו מה קורה איתו. לא הייתה אינדיקציה וידענו שהוא פצוע. יש לו כוויות ביד, בכף היד, זרת מקופלת, אבל אלו דברים שאפשר לסדר. הוא רזה, אבל בטח בעוד חודשיים הוא יהיה בסדר", סיפרה לניב רסקין.

מה שלומו מבחינה רפואית?
"הוא עובר בדיקות, נקווה לטוב. בנוגע לפציעות אמרו שיחכו שיתאושש קצת ואז ינתחו אותו".

כמה הוא משתף במה שעבר עליו?
"הוא אמר שבהתחלה עינו אותו מאוד, ארבעה חודשים היו לו פציעות בפנים. הפציעה בכף היד הייתה עד לוורידים. כנראה שנשרפו לו קצת האצבעות בכף היד, אבל זה יסתדר. הוא אומר שזה בסדר".

רינה אנגרסט הוסיפה כי מתן "הניח תפילין, קרא בתהילים או בספר שנתנו לו. חצי שנה הוא היה עם עמרי מירן, עבר כמה מקומות ושהה במנהרות". סבתו של החייל פדוי השבי סיפרה ששלושה ימים לפני שידעו שהם משתחררים העלו אותם לבית. "הוא שמע את התמרון, את המטוסים שמפגיזים ופחד מזה מאוד. כשיצא הוא אמר שראה את כל הבתים הרוסים", אמרה.

הוא היה מודע למה שקורה בארץ ולמאבק שלכם?
"הוא ראה אותנו כמה פעמים אבל בחצי השנה האחרונה הוא לא ראה טלוויזיה. בחודשים שלפני הוא ראה מדי פעם, דקות בודדות בכל פעם. מתן ידע על המלחמה, על איראן. המחבלים שמחו שהופגזנו על ידי איראן, והוא ידע גם על נסראללה. הוא לא ידע על הביפרים".

אתם מעכלים שהסיוט נגמר?
"ממש לא, אני מדמיינת כאילו שישנתי שנתיים עם חלום רע, פתאום התעוררתי וראיתי אותו".