"אחרי שנלחמנו בעזה, הבנו שמי ששלח אותנו נלחם בנו"

באחד הלילות הקשים של מלחמת חרבות ברזל, בעומק הלחימה בח'אן יונס, נפגשו לראשונה יצחקי גליק ומתן יפה – שני קצינים בדרגת רס"ן שחיים בשני עולמות: האחד, עורך דין דתי לאומי מהשומרון; השני, יזם חברתי חילוני, בוגר הרווארד מהשפלה. משהו בחיבור ביניהם, רגע לפני שיצאו לקרב בעזה, יצר ניצוץ מיוחד שלא כבה עד היום. "כבר שם, בלב הלחימה, הבנתי שאני לא יכול לחזור למה שהיה", מספר מתן יפה בשיחה עם mako.

יפה, חילוני (41), נשוי ואב לחמישה, גר בשריגים שליד בית שמש. בעברו הקים את פרויקט “כוכבי המדבר" לפיתוח מנהיגות בקרב צעירים בדואים, ואת “אחוות תורה" לשילוב חרדים בציבוריות הישראלית. הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד, שם גם ניהל מאבק תקשורתי ומשפטי מול האוניברסיטה בעקבות מקרה אנטישמיות מתמשך. "חזרתי לארץ באוגוסט 2023 למדינה שבורה. ואז הגיע ה-7.10, והבנתי שהכל חייב להשתנות".

גליק (40), תושב מזכרת בתיה, אב לחמישה, גדל בקרני שומרון. גליק, יוצא סיירת צנחנים, לוחם ומפקד בצה"ל, שתחת פיקודו יצאו לפועל מבצעים שהשתיקה יפה להם. בתפקידו במילואים הוא סגן מפקד יחידת הרפואה של חטיבת הקומנדו. הוא שירת כעורך דין במחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, והיום עוסק בנדל"ן ביהודה ושומרון. כשהוא מתאר את בוקר ה-7.10, עיניו מתמלאות רגש: "ב-08:30 בבוקר ראיתי את הסרטון הראשון של המחבלים כל הטנדר משדרות והבנתי שזה לא עוד מבצע - זו מלחמה על הבית", הוא אומר. "שם התחילה ההבנה שאנחנו, המילואימניקים, לא יכולים יותר להישאר בגדר צופים".

"חייבים להקים משהו אחר"

"ישבתי ליד יצחקי וראינו איך בצה"ל, ותוך כדי קרב – המפקד, למרות הקושי, מצליח לחבר את הקצוות בין כל הדעות, גם של אלו שלא חושבים כמוהו. זה מה שממש שונה מהמצב שהמדינה שלנו נמצאת בו: אין אמון, אין הנהגה. זה היה הרגע שבו החלטנו: חייבים להקים משהו אחר". כמה שבועות אחר כך, כשהקרבות עוד בעיצומם, החלט השניים להקים את תנועת “אל הדגל": תנועה ציונית חדשה שמבטיחה להחזיר את השפיות לפוליטיקה הישראלית.

מאחורי התנועה עומדים, כאמור, שני הקצינים שמאמינים שהציבור חייב להפסיק להפקיד את המדינה בידיהם של פוליטיקאים מנותקים. "אחרי שנלחמנו באויב בעזה, הבנו כשחזרנו שמי ששלח אותנו לשם, נלחם בנו במקום לעזור לנו", אומרים גליק ויפה. "זו תחושה קשה לראות איך שוב מעדיפים פוליטיקה על פני טובת המשרתים, ויותר מזה - על חשבון ביטחון ישראל. מדינת ישראל עומדת היום מול סכנה קיומית אמיתית, והקואליציה עסוקה בקידום חוקי השתמטות במקום לדאוג לצבא העם ולחוסן הלאומי".

למרות השוני הניכר ביניהם, גליק ויפה הבינו לאורך הדרך שהמשותף ביניהם גדול יותר. לשיטתם, הם מאמינים כי בית בטוח, יציב ומשגשג לעם היהודי יכול וצריך להתקיים כאן, ושזה חובתו של הדור הזה להחליף את דור המנהיגים שכשל. עבורם, זו לא עוד צעדה או עצרת, ולא מלחמת מחנות. לדבריהם, עכשיו זה הרגע שבו משרתי ומשרתות הציבור, הלוחמים, המילואימניקים, והאזרחים - צריכים לקחת את מושכות המדינה לידיים ולהנהיג. "אנחנו לא חלק מהמשחק הפוליטי. אנחנו באים לפרק את המערכת ולבנות אותה מחדש. אנחנו לא רוצה אחדות עם כולם, רק עם כל מי שמחשיב עצמו ציוני", אומר יפה.

"אם נגרוף מנדטים לא תהיה אפשרות לממשלה קיצונית"

בתחילת 2024 התחילו גליק ויפה לגבש קבוצת ליבה של אנשי מילואים, פעילים, אנשי חינוך ואנשי שלטון מקומי. המטרה הייתה ברורה: להקים תנועה ציונית-אזרחית רחבה שתביא ערכים נוספים לשדה הפוליטי. "כל צד עסוק רק בשנאת הצד האחר, אבל יש ציבור עצום, שפוי וציוני, ואותו אנחנו מעוניינים לייצג", אומר יפה.

הם יצאו בקריאה להצטרפות אזרחית, ללא הבדל בין ימין ושמאל. בין מובילי התנועה, יחד עם מתן ויצחקי, אפשר למצוא גם את סא״ל (מיל׳) אלי מאירי ממושב ארבל ליד טבריה, מחנך מהבולטים בפריפריה הצפונית; ואת רס״ן (מיל׳) דוד שרז, יזם וקצין מילואים בסיירת מטכ״ל. להובלת התנועה הצטרפו גם נשים בעלות רקע עצום בעשייה חברתית ובתפקידים בכירים בשלטון המקומי ומשרדי הממשלה.

מאז התנועה הובילה אין ספור הפגנות, צעדות, גיוסי המונים ופעולות שטח. במרכז סדר היום עומדת הדרישה לחוק גיוס שוויוני. "אנחנו לא נלחמים בחרדים", מדגיש גליק, "אבל אנחנו אומרים: אי אפשר להחזיק מדינה בלי שותפות. בלי צבא העם אין לעם הזה עתיד". לאחר שבג"ץ פסל את מתווה הפטור, הם הובילו סדרת פעולות ציבוריות מול הכנסת, עם חיילי מילואים, הורים שכולים ובני נוער. “עבורנו זו לא דרישה פוליטית, זו דרישה קיומית", אומר יפה. "כשנהיה חלק מהקואליציה הדברים יהיו ברורים: אם לא תעבירו חוק גיוס, נדאג לפרק את הממשלה. אם נגרוף מנדטים לא תהיה אפשרות לממשלה קיצונית, אלא ציונית - שלא נסמכת על קצוות".

במקביל לפעילות הציבורית, תנועת אל הדגל מפעילה מספר מיזמים פרקטיים: מערך סיוע משפטי ללוחמים לפני טיסה לחו"ל, בשיתוף משרד הרצוג-פוקס-נאמן. בנוסף הם הקימו פרויקט שמסייע למאות מילואימניקים בעלי עסקים למצות את זכויותיהם מול הרשויות. "כל מי שנפל בין הכיסאות, קיבל מאיתנו גב", מספר יפה. התנועה גם הרימה קמפיין גיוס חירום לדרום, ומאז ה-8 באוקטובר 2023, הם גייסו שמונה מיליון ש"ח לרכישת ציוד עבור תושבי כפר עזה ואופקים.

עם זאת, ליצחקי וגליק חשוב להבהיר: "לעולם לא נסרב פקודה. נמשיך להתייצב, נמשיך להילחם, ונמשיך להגן על המדינה. זה הזמן של משרתי הציבור לקום ולומר את האמת. לא מדובר פה בכלל בעניין פוליטי ואסור להפוך אותו לכזה. זו סוגיה ביטחונית קיומית עבור עם ישראל".

בשונה מקבוצות אחרות, "אל הדגל" לא מסתפקת במחאה. השניים, יחד עם חבריהם לתנועה, כבר עובדים על הקמת מפלגה, וצפויים להתמודד בבחירות 2026. "חשוב להבין, זו לא עוד תנועה. זה צו 8 פוליטי", מצהיר גליק. "אם לא ניכנס לכנסת נפקיר את המדינה לאותם עסקנים שכשלו שוב ושוב". הם מכוונים גבוה ושואפים לעשרה מנדטים. "אנחנו רוצים להיות ה'גפני' של הציונות", אומר גליק. "בלי פשרות, בלי הנחות, רק אחריות ומחויבות לעם עצמו".

במקביל הם מדגישים שנשים משתלבות במרכז ההובלה: "אנחנו לא רצים בלי ייצוג נשי מלא. זו לא שאלה של צדק ואפליה מתקנת, זו שאלה של הנהגה", מבהיר יפה. "ב'אל הדגל' יש נשים עם רקע עשיר בשלטון המקומי ובחברה האזרחית שכבר מובילות חוגי בית, ניהול קמפיינים ופעילות שטח".

"לא נרפה ולא נשתוק", הם אומרים, "לא ניכנע לפוליטיקאים. נדרוש את מה שהמדינה צריכה". גם על אחדות העם המקרטעת יש להם אמירה ברורה: "אני לא צריך אחדות עם מי שיושב על הספה ומסרב לשרת בשם אידיאולוגיה", אומר גליק. "אני רוצה אחדות ציונית מלאה ומורחבת: גם בשדה הפוליטי וגם בשדה האזרחי". יפה מוסיף: "יש כאלה שאומרים ‘אם המדינה לא נראית כמו שאני רוצה - אני שובר את הכלים’. אנחנו פועלים בדיוק ההפך ומוכנים להקריב הכל כדי שהיא תמשיך להתקיים".

הם, כמו חלק גדול מהציבור, מחכים לבחירות שיגיעו כך או כך בשנה הקרובה, וממשיכים ללחום ולבנות תשתית ארגונית שכוללת גיוס כספים, חוגי בית וחשיפה ברשתות. "יותר ממה שפחדתי להיכנס לח'אן יונס, פחדתי לפתוח טיקטוק", אומר גליק. “אבל זה מה שנדרש היום כדי להגיע לציבור. אז אני לגמרי שם". היעד שלהם: להפוך את “אל הדגל" לכוח פוליטי משמעותי שיכניס ערכים אמיתיים למרכז הבמה. "יש מנדטים במדינה הזו שמחפשים בית. אנחנו נהיה הבית הזה", הם מבטיחים, כששניהם יודעים בדיוק מה הם לא מוכנים עוד לקבל: אדישות, השתמטות, קומבינות פוליטיות. "אנחנו לא גנרלים. אנחנו יזמים. אנחנו לא משחקים את המשחק, אנחנו משנים את הכללים", מסכם יפה. "אם אנחנו לא נקום - לא תהיה מדינה", אומר גליק.