לראשונה: ליטא מעניקה פיצויים לניצולי שואה וצאצאיהם
אחרי עשרות שנים של מאבק ציבורי, ממשלת ליטא פתחה לראשונה מסלול פיצויים עבור ניצולי שואה וצאצאיהם - כמעט כולם תושבי ישראל. המענקים, בגובה של 20 אלף אירו לכל זכאי, משקפים הכרה באובדן הרכוש היהודי שנגזל בליטא בשואה ולאחריה. לצד הפיצויים האישיים, יושקעו עשרות מיליוני אירו נוספים בחיי הקהילה היהודית בליטא

בפעם הראשונה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, ממשלת ליטא העניקה בחודשים האחרונים מענקים בסך כולל של 7.5 מיליון אירו לכ-340 ניצולי שואה ובני משפחותיהם ממוצא ליטאי, חלקם הגדול תושבי ישראל. המענקים - בסך 20 אלף אירו לכל זכאי - משולמים כפיצוי על רכוש פרטי יהודי שנגזל במהלך השואה ולאחריה.
הצעד הזה התאפשר בזכות חוק חדש שעבר בסוף 2022, בעקבות מאבק ציבורי ממושך להרחבת הפיצויים גם ליורשים החיים מחוץ לליטא. הארגון היהודי להשבת רכוש (WJRO), שהיה שותף במשא ומתן, בירך על "רגע חשוב של הכרה". נשיא הארגון, גדעון טיילור, הדגיש כי מדובר בצעד סמלי "שואמנם לא יכול לפצות על העוול, אך מעניק מעט צדק".
את ניהול וחלוקת הכספים מבצעת קרן הרצון הטוב (GWF), שהוקמה במשותף עם הקהילה היהודית בליטא. עד סוף 2023 הוגשו לקרן כ-930 בקשות, ומתוכן אושרו 340 - מתוכן 240 של אזרחים ישראלים. בנוסף, התחייבה ממשלת ליטא להעביר 37 מיליון אירו נוספים במשך שבע השנים הקרובות למטרות חיזוק חיי הקהילה היהודית במדינה, ובפרט כהכרה בסבלם של יהודים שלא הותירו אחריהם יורשים.


יורם דוקטורי, אחד הזכאים הישראלים, מספר על רכוש משפחתי בעל ערך שנותר בליטא, ומדגיש: "זה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל יש משמעות לעצם ההכרה". לדבריו, הוא מתכוון להשתמש בכסף לשיקום מצבות משפחתו בבית העלמין היהודי בקובנה. "מאחורי כל תשלום עומד סיפור אישי שמשקף מורשת של אובדן," אמר הרב אנדרו בייקר, יו"ר משותף של הקרן. יו"ר הקהילה היהודית בליטא, פאינה קוקליאנסקי, הוסיפה: "לא מדובר רק ברכוש - אלא בזהות, צדק והכרה".
לפני המלחמה חיו בליטא כ־220 אלף יהודים - אחת הקהילות היהודיות המשפיעות באירופה. כ־95% מהם נספו בשואה, מהשיעורים הגבוהים ביבשת.