הילדים שלי היו בגן זוועות. מדברים על חטופים בעזה, אז הם היו חטופים בגן

מעון לוצ'יק באריאל נסגר ביום שלישי שעבר בצו מנהלי. באותו יום נעצרו מנהלת המעון נטליה קיסלבסקי והגננות אנה פגלסקי ודרינה (דשה) חלופה בחשד להתעללות בפעוטות ופגיעה בחסרי ישע. תחילה דיברה המשטרה על 36 אירועים של פגיעה בפעוטות – לרבות חניקות, טלטולים, סטירות ומכות – ביום אחד בלבד. בדיון בהארכת מעצרן של שלוש החשודות, שהתקיים ביום שני השבוע בבית משפט השלום בפתח תקווה, נציג המשטרה כבר דיבר על מאות. אמש (רביעי) הוארך שוב מעצרה של מנהלת המעון, ונכנסה לתוקפה החלטת בית המשפט להתיר את פרסום שמותיהן ותמונותיהן של שלוש החשודות. השופט קבע כי קיימת תשתית ראייתית משמעותית הקושרת אותן למעשים.

בין ילדי לוצ'יק – משמעות המילה ברוסית, אגב, היא "קרן אור קטנה" – היו גם אימרי בן ה-3, שעזב בקיץ אחרי שנתיים וחצי ועבר לגן עירוני, ואחותו אייר, שחגגה השבוע שנתיים. היא הייתה בגן שנה וחצי עד שנסגר במפתיע. השניים הם ילדיהם של חבר הכנסת לשעבר אורן חזן ואשתו רינת.

כשאני מגיעה השבוע לבית המשפחה ופוגשת לראשונה את חזן, הפער בין מי שהכרתי מרחוק כסוג של ליצן פוליטי ובין הגבר המרוסק שמולי – בין הח"כ שעשה סלפי עם דונלד טראמפ לאב מוכה התדהמה והזעם שפעם אחר פעם נשבר ובוכה – הוא כמעט בלתי נסבל. "התחושה היא שאני יושב שבעה", הוא אומר. "הפחד הכי גדול של בן אדם, בעיקר בחברה הישראלית, זה מהדפיקה בדלת שתבוא על אובדן בן משפחה. אצלי תמיד היה פחד נוסף: שיודיעו לי שהתעללו בילדים".

זה לא התחיל בדפיקה בדלת, וגם לא בהודעה על התעללות. "ביום חמישי לפני שבועיים הודיעה מנהלת הגן בקבוצת הוואטסאפ שהגיעו מהמשטרה לקחת את המצלמות שמתעדות את המקום", מספר חזן. "התקשרתי אליה כדי להבין מה קורה, והיא אמרה שאין שום דבר, שאולי השכנים ראו איזה משהו אבל אף אחד לא עשה כלום. למחרת הכל באמת התנהל כרגיל, וגם בראשון ושני. חשבנו שאם ביום חמישי לקחו מצלמות ועד עכשיו לא הודיעו שום דבר, אז הכל בסדר. אבל ביום שלישי רינת הורידה את אייר בגן, וראתה שהגננת אנה לא נמצאת. היא שאלה איפה היא, ונאמר לה ש'לקחו אותה'. כשרינת סיפרה לי את זה התקשרתי למפקד תחנת המשטרה, שאלתי מה קורה, והוא אמר שמוציאים צו סגירה לגן".

איך הגבת?
"עדכנתי את כולם בקבוצת הוואטסאפ והצעתי שיתארגנו בזריזות על סידור לילדים. עוד לא עיכלתי מה קורה. אפילו לא חשבתי על זה שהבת שלי הייתה כמעט האחרונה שיצאה מהגן באותו יום, רק היא ועוד ילד אחד נשארו שם עם הגננות".

חזן נושם רגע ומתקן, "המפלצות".

מה קרה אחרי הוצאת צו הסגירה?
"באותו ערב דיברתי עם כמה שוטרים, הם ניסו להרגיע אותי. הם אמרו לי, 'אל תדאג, זה לא כרמל מעודה'. ונרגעתי, באמת שנרגעתי. ניסיתי להיאחז בדברים שיוציאו אותי מהטירוף הזה, ואמרתי לעצמי, 'אז הם קיבלו מכה פה ושם, הכל בסדר'. רציתי להאמין שהילדים שלי לא חלק מהאירוע, שהם חזקים, שמי ייגע בהם. היום אני יודע שמדובר במקרה כרמל מעודה על סטרואידים, באופן עקבי, כלפי כולם. אף אחד לא חמק מציפורני הטרף. אף אחד".

אני מדמיין איך חונקים לי אותה

24 שעות לאחר הסגירה נחשף חזן לראשונה לפרטי הפרטים שתועדו במצלמות המעון. "התחילו להזמין את ההורים לצפות בסרטונים, השוטרים הדליפו לי מידע, והבנתי שאני במגה-פיגוע", הוא אומר. "לאט-לאט, תוך כמה שעות, הבנתי שהילדים שלי חיו בסיוט, בגן זוועות. שכל בוקר כשהם באו לגן פשוט רצחו אותם, יום-יום ושעה-שעה. מדברים על החטופים בעזה, אז הם היו חטופים פה בגן".

מה זה עשה לך רגשית, נפשית?
"השבר הראשון שלי היה בבית המשפט, בשבוע שעבר, בהארכת המעצר הראשונה של אנה. נכנסתי לדיון כמו גיבור, היו איתי עוד ארבע אמהות וחיזקתי אותן. אבל אז נכנסתי לדיון, וברגע שהתובע התחיל עם התיאורים – הסדיזם, האכזריות, הקשירות, החניקות, הדפיקות של הראש בקיר, ההרעבות – פרצתי בבכי. פעמיים יצאתי מהדיון כי לא רציתי לבכות מול כולם".

היו דברים ספציפיים שנאמרו בבית המשפט ושזעזעו אותך?
"התובע סיפר שקשרו את הילדים בתוך חיתול. ששמו להם יד על האף, על הפה ועל הצוואר, וחנקו אותם עד אובדן הכרה. אני שומע את התיאורים ומדמיין את הבת הקטנה שלי, איך חונקים לי אותה. אני שומע שמדברים על זה שהגננות דפקו לילדים את הראש בקיר, ואני נזכר שהקטן שלי פתח את הראש וחשבתי שהוא פשוט נפל. אני שומע שסגרו ילדים בחדרים חשוכים, איך התעללו בהם, ואני נטרף. אני אומר לעצמי, מה עשיתי לילדים שלי?".

אתה מאשים את עצמך?
"עד עכשיו אני נאבק כדי שלא לצלול לתוך האשמה עצמית, לתוך הלקאה עצמית. ולכל איזה חכם שיבקר אותי אני אגיד, אל תהיו במקומי. אי אפשר לדעת. אף אחד מההורים לא אשם, אף אחד מההורים לא פגע בילד שלו, ואני לא אומר את זה כדי לתרץ לעצמי. אני לא אטום ואני לא חרא של אבא. אני גם לא אעיד על עצמי שאני אבא טוב – על זה תשאלי את הילדים שלי – אבל זה יכול לקרות לכל אחד".

מעון לוצ'יק הוא "גן בפיקוח", כלומר מעון שקיבל רישיון הפעלה ממשרד החינוך לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות מ-2018. הרישיון מחייב עמידה בתנאים, ואחד מהם הוא "חוק המצלמות" שאושר בכנסת בדצמבר 2018; החוק מחייב כל מעון שבו שבעה פעוטות ומעלה להתקין מצלמות שמתעדות את המתרחש בכל שעות הפעילות, בכל החללים חוץ מהשירותים, ולשמור את התיעוד 30 יום לפחות. למרבה האירוניה המרה, חזן עצמו היה ממוביליו. מי שהגישה את ההצעה היא ח"כ יפעת שאשא ביטון, והוא עבר בסוף כהונתו של חזן בכנסת, אבל לדבריו, "אני יזמתי את החוק והובלתי אותו. הוא לא היה עובר אם לא אני הייתי צועק עליו ונלחם עליו".

על פי הוראת החוק, המצלמות במעונים רק מתעדות. הן פועלות במעגל סגור, ואף אחד לא צופה בהן באופן שגרתי. הצפייה מותרת רק למשטרה ולמפקחי משרד החינוך, ורק במקרה של חשד להתנהלות בעייתית. עד לתיקון שאושר לאחרונה ומאפשר צפייה מרחוק במעונות שבוחרים בכך, להורים לא הייתה כל אפשרות לראות מה קורה. בדוח שפרסם השנה מבקר המדינה נקבע כי משרד החינוך אפילו לא מוודא כראוי שהמצלמות הותקנו ושהן פועלות לפני שהוא מנפיק רישיון.

"היום אני כועס על עצמי", אומר חזן על החוק שבזכותו קיים תיעוד של מה שקרה במעון לוצ'יק – ושבגללו מרגישים ההורים שהכתובת הייתה על הקיר, אבל לא היה מי שיקרא. "למה הייתי עדין מדי בחקיקה? למה לא התעקשתי שהמצלמות יהיו אונליין? למה לא התעקשתי שהפיקוח יחייב לבדוק כל גן באופן רנדומלי, נניח אחת לשלושה חודשים?".

לא חשבתם להכניס מכשיר הקלטה לגן כדי לשמוע מה קורה?
"אנחנו לא הכנסנו, אבל גם אם מישהו היה מכניס מקליט, הוא לא היה שומע כלום. אי אפשר לשמוע בהקלטה איך חונקים ילד עד שהוא מאבד את ההכרה כדי להרדים אותו. אי אפשר".

הוא לא נפל, עזרו לו ליפול

חזן (45), שבעצמו גדל אריאל, זכור בציבוריות הישראלית כח"כ מטעם הליכוד במשך ארבע שנים סוערות, שבמהלכן שימש בין השאר סגן יו"ר הכנסת. הוא היה בן 33 כשנכנס לכנסת, וכיהן בה עד שב-2019 נבחר בפריימריז במקום לא ריאלי, עזב את המפלגה ורץ בראש מפלגת צומת, שלא עברה את אחוז החסימה. שנתיים אחר כך השתתף וניצח בריאליטי "האח הגדול VIP". ב-2024 התמודד על ראשות עיריית אריאל בתמיכת הליכוד והפסיד בסיבוב השני ליאיר שטבון. מאז הוא חבר אופוזיציה במועצת העיר. כיום הוא פאנליסט קבוע בתוכנית "הישראלים" ב-i24NEWS ומייעץ לרשויות ולחברות בנושאי התיישבות, ביטחון וניהול משברים.

את רינת קוטקובסקי, עובדת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, הכיר חזן כשכיהן בכנסת. בינואר 2017 הציע לה נישואים, וכעבור חודש הם התחתנו. לפני אימרי ואייר הם הביאו לעולם את אורי, כיום בת 9, ואת אילון (7).

חזן, שאת רוב חייו הבוגרים בילה בזירה הפוליטית, היה אמור להיות השבוע עסוק בענייני הבחירות. אבל בשיחה שלנו הפוליטיקה כמעט שלא נכנסת לחדר, והוא לא נראה לרגע כמו האיש שהכרתי דרך המסך. מי שנחשב לפרלמנטר ססגוני וקולני יושב עכשיו כפוף, מדבר בשקט, כמעט ברכות. כשהוא מגיע לתיאורי האלימות, הוא מגמגם. מדי פעם מבקש שנעצור. "אני מוכן לשאת עד יומי האחרון את כל הכתמים שניסו להדביק לי", הוא אומר. "הייתי מוכן לספוג הכל, את ההשפלות והביקורת הציבורית, שיקללו אותי מהבוקר עד הלילה, רק שהילדים שלי לא יעברו את מה שהם עברו".

לוצ'יק נחשב לאחד מהגנים הפרטיים המבוקשים באזור. מקום עם ותק של שש שנות פעילות ושובל של המלצות, שהורים מאריאל ומהסביבה משלמים אלפי שקלים בחודש כדי שילדיהם יפקדו אותו. כ-30 ילדים היו בו כשנסגר, הקטנים ביותר בני שלושה חודשים והגדולים בני 3. לטענת גורמים במשטרה, האלימות לא פסחה על אף אחד מהם. כולם עברו התעללות.

שני הגדולים של חזן לא היו רשומים שם, וגם אימרי הקטן הגיע אחרי תקופה בגן אחר באזור. "רינת רצתה להעביר אותו משם פשוט כי ההווי פחות התאים לה", מספר חזן. "כשחברה שלה המליצה לנו על לוצ'יק, הלכנו לראות והתרשמנו. שאלנו כמה שאלות, ובזה הסתיים האירוע. אחותי אמרה לי בזמנו לבדוק שאין בעבר של מנהלת הגן אירועי אלימות, אבל לא שמעתי על שום דבר. כל מי שהתייעצתי איתו החמיא לגן ולגננת".

שנה לאחר שאימרי נכנס לגן הצטרפה אייר, אז בת חצי שנה, לקבוצת התינוקות. "מיהרנו להכניס אותה לגן כי רינת הייתה צריכה לחזור לעבודה, ואנחנו סמכנו על הגננות. אני זוכר שההורים אמרו שהם מרגישים בטוחים 'כי אורן חזן איתנו בגן', אז כאילו מי יפגע בהם. מה אני יכול להגיד?".

חשדתם פעם שמשהו שם לא תקין?
"היו פעמים שרינת הרגישה משהו, אבל ישר הרגעתי אותה שהכל בסדר. בדיעבד אני מקשר הרבה דברים".

מה למשל?
"לא יכולת להיכנס לגן באופן חופשי. היית צריך לצלצל קודם באינטרקום ולחכות עד שיוציאו את הילדים".

אבל זה קיים גם במקומות תקינים לגמרי. היו עוד דברים?
"פעמיים כשהגעתי לאסוף את הילדה מוקדם היא לא הייתה בחדר עם שאר הילדים. אמרו לי שתכף יביאו אותה, והיום אני מקשר: ניקו אותה, סידרו אותה, סידרו לה את הקוקו. אולי אפילו איימו עליה".

באופן כללי, איך הילדים נראו בשעת האיסוף הביתה?
"תמונה מושלמת. הילדים חיכו בחצר לבושים, נקיים, רצים אליי. אז אתה מספר לעצמך שהילדים שמחים לראות את אבא, אבל הם רצו שמחים כי מישהו הציל אותם מהתופת".

וללכת לגן הם שמחו?
"חשבתי שכן. הם היו תינוקות, הם לא דיברו, לא הצלחנו להבין. כשאימרי התחיל לדבר, בקיץ האחרון, הוא היה אומר שהוא לא רוצה ללכת. זה היה ביולי-אוגוסט, והייתי מספר לעצמי שבסדר, חופש גדול, הוא רואה את האחים שלו בבית ורוצה להישאר איתם".

היו על הילדים סימנים פיזיים?
"לאורך שנתיים וחצי אימרי חזר כמה פעמים עם מכות בראש, בשפה, בגב. כל פעם היינו מקבלים הודעה, 'הוא החליק ונפל על הקיר', 'הוא קם משינה ונתקע בשולחן'. היום אני יודע שהוא לא נפל, עזרו לו ליפול".

פניתם לגן?
"פעם אחת הוא חזר עם בומבה בראש וסיפר שדחפו אותו. רינת התעמתה עם מנהלת הגן, והמנהלת אמרה לה, 'תעזבי את הגן'. ושוב, בסוף אין מספיק גנים טובים באריאל, וזה היה הגן הכי הכי נחשב".

אבא, אין גן

היו עוד סימנים, אבל כאלה שרק בדיעבד אפשר לראות. כשאני נכנסת לבית, אייר רצה לעברו של חזן בחיוך; כשהיא רואה אותי, היא קופאת במקום. "שמנו לב שהיא מאוד מפחדת מנשים", אומר אבא שלה. "גברים – יכול לבוא חבר שלי שהיא לא מכירה והיא תקפוץ לו לידיים, תשחק איתו. נשים – היא קופאת".

יש עוד התנהגויות שעכשיו אתם מבינים אחרת?
"אימרי ואייר לא הסכימו לישון עם שמיכה, לשבת קשורים באוטו או לתת לנו לעשות להם קוקו, והיום אני מחבר את הנקודות. אימרי היה קם באמצע הלילה וצועק, 'אבא, אין גן', וכשהעברנו את אייר לישון בלול היא הייתה מתעוררת ומבקשת לברוח".

במשטרה הועלה גם חשד להרעבה. זה משהו ששמתם לב אליו?
"כשהם היו חוזרים מהגן, הם היו קודם כל מבקשים מים באוטו. אייר הייתה אוכלת שמונה קציצות כל ערב, והיינו צוחקים שהיא אוהבת לאכול. באחת הביקורות בטיפת חלב עם אימרי, האחות כתבה שהוא לא גדל ושצריך לבדוק את התזונה בגן. אבל אין לך סיבה לחשוב שהילדים חוזרים הביתה רעבים כי לא נותנים להם אוכל בגן, אתה חושב שזה כי הם ילדים והם אנרגטיים. אבל אז אתה מגיע לדיון בבית המשפט, ומבין מהתיעוד שהרעיבו לך אותם בגן".

הפרשה החמורה נחשפה דווקא בעקבות אירוע שנראה שולי יחסית: מדריכת חוג שהחליפה את המדריך הקבוע, והגיעה לגן לצורך פעילות עם הילדים, הבחינה באחת הסייעות כשזו הכניסה פעוטה לחדר חשוך. בסיום הביקור החליטה להגיש תלונה במשטרה.

מרגע שהוגשה התלונה ועד שהמשטרה החליטה לאסוף את המצלמות עברו כמעט שבועיים, ועוד קרוב לשבוע עד שהגננות נעצרו. "הרבה הורים שואלים איך עבר כל כך הרבה זמן עד שסגרו את הגן, שואלים איך זה הגיוני שלקחו את המצלמות בחמישי וגרמו לנו לשלוח את הילדים לתוך התופת עד יום שלישי", אומר חזן. "אני משוחח עם ההורים ואומר להם שמרגע שהגננות נעצרו, מתייחסים לתיק הזה בחרדת קודש. לכן אנחנו לא מתעסקים בביקורת על המשטרה. כרגע מה שמעניין זאת החקירה, זה שלא תהיה מציאות שהמפלצות האלה ישתחררו".

אתה ח"כ לשעבר והיום במועצת העיר, יש לך קשרים. אתה נעזר בהם?
"אני עושה כל מה שאפשר כדי לעזור ולהפיץ. אני מנסה להתרחק מלבקר את העירייה או גורמים של המדינה כדי שלא יגידו שזה פוליטי, אבל אני באמת צריך את העזרה שלהם. ביום שישי גם התקשרתי לשר החינוך, יואב קיש".

והוא ענה?
"לשיחה הזו לא. אני והוא לא בסטיז, יש לי ביקורת עליו בהרבה מקרים. אבל אז שלחתי לו וואטסאפ, 'יואב, אני יודע שאנחנו לא חברים, אבל יש אירוע של אלימות קשה בגן שלי הילדים שלי. אני מבקש שתתעלה לגודל השעה ותתקשר אליי'. ייאמר לזכותו שהוא ישר חזר אליי".

השר קיש חיבר את חזן לראש אגף השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, והיא התגייסה לעזור. חזן ביקש שיצמידו פסיכולוג לכל משפחה ולכל ילד, ובינתיים נערכו למשפחתו שני מפגשים עם פסיכולוגים.

כמה הטיפול באירוע הזה מושפע מהמקום שלך בפוליטיקה?
"אני פה בשני כובעים, גם אבא של קורבנות וגם איש ציבור, אז מצפים ממני להיות מדויק ולהתעסק בליבה, אבל אצלי הרגש מעורב גם ככה. אני מאוד נזהר, ואני בטח לא אעשה מזה עניין פוליטי, אבל האירוע פה הוא משימת חיי ואני מתכוון להיאבק איפה שצריך כדי שהמפלצות האלה יירקבו מאחורי סורג ובריח. גם אם זה אומר לחזור לפוליטיקה".

אותה רמת שנאה, אותה אכזריות

מהר מאוד מתברר שזה בדיוק מה שזה אומר. אומנם היו לחזן תוכניות אחרות, אבל עכשיו הוא מדבר במונחים של קאמבק פוליטי – ובדגש מאוד מסוים. "בבחירות האלה יכולתי לרוץ ולמצוא את עצמי בעוד שלושה שבועות בהשבעה לכנסת, אבל החלטתי לוותר בשביל להרים את אריאל. היו עוד אלף ואחת סיבות שלא הסכמתי לפני שידעתי מה אני הולך לעבור עם הילדים, אבל עכשיו אני מתכוון לחזור לפוליטיקה כדי לקדם עונש מוות לגננות המתעללות. אין הבדל ביניהן לבין מחבלי חמאס, זו אותה רמת שנאה ואותה רמת אכזריות. והאמת, את יודעת מה? הן יותר מתוחכמות. חמאס השאיר אחריו שובל של דם, הן השאירו ילדים עם חיוכים".

לרגע השיחה גולשת להתרחשויות הפוליטיות שברקע. "אני חושב שנתניהו אחראי על מלא לאירועי 7 באוקטובר, הוא הביא מדינה שלמה לשאול", מכריז חזן. "ואני אומר לך כמי שעבד איתו המון שנים: נתניהו תמיד אמר 'אחריי המבול'. בגלל זה הוא התנהל כמו שהוא התנהל – ניסה לדחות דברים, לא מיהר לפתוח מלחמות. הוא עשה את הכל במינימום הנדרש, באפס סיכון. אבל המבול הגיע ב-7 באוקטובר. בהקשר הזה אני חושב שהקואליציה שלו היא החטא שהוביל אותנו אל המבול, אבל באותה נשימה היא גם תיבת נח שלנו".

אני חייבת לשאול, אתה מבין למה בן כספית כינה אותך פעם "טלי גוטליב הבן"?
"יש הבדל מהותי ביני לבין טלי גוטליב, וזה לא בא לידי ביטוי בצעקות. מה שאני עשיתי בכנסת בארבע שנים, אנשים לא עושים גם ב-20 שנה. חוקקתי עשרות חוקים, העליתי את שכר החיילים, הובלתי רפורמות. מה ההשוואה? היא לא עושה כלום, היא רק צועקת".

אם באמת תחזור לפוליטיקה, המטרה שלך תהיה לחזק את החקיקה שנוגעת לפיקוח על גנים ומעונות?
"לא רק. חשוב גם לעשות הסברה להורים, כדי שהם ידברו אחד עם השני. רק היום, אחרי שהפרשה התפוצצה, גילינו שכל ההורים בגן עברו את אותו הדבר בדיוק. אם היינו מודעים לזה, אם היינו בתקשורת, ההתעללות הייתה נעצרת הרבה קודם. רק עכשיו, כשנפלו לנו האסימונים, אנחנו מעבירים בקבוצת הוואטסאפ את ההודעות שקיבלנו מהגננת בכל פעם שהילד קיבל מכה. זה אותו נוסח בדיוק, מילה במילה. גילינו גם שלכל ההורים אמרו בטיפת חלב 'לבדוק תזונה בגן'.

"זה בטח יישמע לך מוזר, אבל כנראה הייתי צריך להיות באירוע הזה. כנראה זה קרה למשפחה שלי כי בורא עולם רוצה שאני אהפוך את זה למשימת חיי, כי הוא מאמין שאני אדע לשנות דברים שאף אחד לא הצליח קודם. אני הולך להקדיש לאירוע הזה את החיים שלי, ואם אני אצליח להציל ילד אחד, אז עשיתי את שלי".