אמה של חולת הסרטן: "אל תגזרו גזר דין מוות על הבת שלי"

"זאת ניב הבת שלי וים בעלה ויש להם עוד מלא חלומות יחד! הבת שלי בת 29, ובמדינת ישראל אומרים לה: אין לך זכות לקבל טיפול שיכול להציל את חייך", כך פתחה גלי שגיא, אימה של ניב, את הפוסט שהעלתה אתמול באינסטגרם.

ניב חיה חזן נלחמת כבר שנתיים וחצי בסרטן נדיר ואגרסיבי בצוואר הרחם בדרגה 4 (endocervical adenocarcinoma) ששלח גרורות לחלל הרחם שלה. מאבקה הקשה קיבל תפנית טרגית כאשר ניב פיתחה אלרגיה קשה לכימותרפיה המקובלת בישראל, מה שהכניס אותה לסכנת חיים. "אין היום שום טיפול בסל התרופות שניתן לתת לה", כותבת אימה בפוסט.

למרות המצב הקריטי, התרופה שיכולה להוות עבורה גלגל הצלה – טיבדק (Tivdak) – קיימת בארץ וזמינה, אך אינה כלולה בסל. "היא ניתנת רק באופן פרטי, במחירים בלתי נתפסים, כאילו חיי אדם הם מותרות", זועקת האם.

הסיפור החל כשהייתה בת 27, במקרה, בשיחת טלפון שקיבלה כשהייתה אצל בן זוגה, ים, שהפך מאז לשותף מלא למסע. ניב עברה טיפולים קשים: הקרנות, כימותרפיה, רכיתרפיה, וחמישה ניתוחים שבחלקם כרתו את החצוצרות והשחלות שלה. במהלכם חוותה גם את השבר העמוק של אובדן האפשרות להיכנס להריון, אבל נלחמה בעוז והמשיכה להביט קדימה.

כשהתברר שהטיפולים בישראל כשלו, ניב פיתחה אלרגיה לכימותרפיה שקיבלה בארץ, והסרטן שב עם גרורות, המשפחה גייסה סכום עתק והחלה במסע טיפולים במרכזים רפואיים מובילים בעולם, ביניהם MD Anderson ביוסטון ו-MSKCC בניו יורק.

לאחר חודשים בחו"ל, שכללו ניסיונות טיפול מגוונים, קיבלה ניב את הבשורה המשמחת: הביופסיה יצאה שלילית. "זה נתן לנו תקווה גדולה ואוויר לנשימה", כותבת אימה. לצד הבשורה החיובית, הרופאים הבחינו שהגידול גדל באותו מקום, היא קיבלה טיפול נסיוני ונלקחה ממנה ביופסיה נוספת. ארבעה ימים בלבד לאחר הנחיתה, הגיעה הבשורה הקשה מיוסטון: הסרטן שב.

הפנייה לוועדת החריגים

בפנייה נואשת לבית החולים, תוך הצגת המלצות מפורטות מרופאיה בתל השומר וממומחי הסרטן המובילים ביוסטון, פנתה האם לוועדת החריגים. היא הגישה את כל המסמכים, ודרשה להתחשב במקרה הקשה והחריג של בתה, ולאשר את התרופה שאינה נמצאת בסל לאור העובדה שאין חלופה רפואית. יום לפני ערב החג נודע לה כי הטיפול לא אושר.

"אני לא מבקשת רחמים. אני דורשת צדק רפואי. אל תגזרו גזר דין מוות על הבת שלי בגלל טבלה תקציבית", אומרת האם בכאב. "כל חיי שילמתי לקופת חולים כללית, מס בריאות, ביטוח לאומי. שבעת החודשים שלנו ביוסטון לא עלו להם שקל. ועכשיו, כשאני מתחננת להציל את חיי בתי הם עונים לי במספרים, במסמכים, ב'לא בסל'."

היא מסבירה כי כל מה שהיא מבקשת זה שייעשה צדק רפואי. "אני לא רוצה תשובות בירוקרטיות, אני דורשת מענה לחיים".