"לא היה לי ראש ללימודים ולצבא, כל מה שרציתי זה להיות אימא"

"האמת שתמיד רציתי להיות אימא צעירה", אומרת אושר אלקיים (21). "ככה גדלתי בבית שלי. ההורים שלי מאוד צעירים, אימא היום בת 37 ואבא בן 40, וגם סבא וסבתא שלי היו צעירים. לא היה לי ראש ללימודים ולצבא, כל מה שרציתי זה להיות אימא צעירה, פשוט ייחלתי לזה".

אושר ובעלה אשר הכירו דרך חברים משותפים כשהייתה תלמידת י"ב בתיכון בקריית אתא. מכיוון שהחוק בישראל אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, הם עברו תלאות עד שקיבלו אישור להתחתן מהרבנות והרשויות. באוגוסט 2023, לפני שמלאו לה 18, היא עמדה מתחת לחופה.

היא נכנסה להיריון מרצון, ילדה את בנה הבכור בינואר 2024 כשהייתה בת 18, ואת השני באותה שנה כשהייתה בת 19. היום, שנתיים וחצי אחרי החתונה, היא אימא לשני פעוטות בהפרש של 11 חודשים – אימרי-אברהם ומאורי-יצחק – ובהיריון מתקדם בחודש השביעי עם בת.

"תקשיבי, אני לא מרגישה את הילדה שבי", היא אומרת. "שלא תביני לא נכון, אני כן ילדה, אני פתוחה, מלאת אנרגיה וצוחקת. אבל כשזה מגיע לילדים שלי, אני אימא כמו כל אימא אחרת. כולנו אותו הדבר ואף אחת לא למדה בשום גיל להיות אימא. אני חושבת שאני אימא מצוינת".

"ממש לא הרגשתי שאני מפספסת כלום", היא מוסיפה. "אני חושבת שזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי ואני לא מרגישה אפילו טיפה חרטה. סיימתי תיכון עם בגרות מלאה, את הבגרויות עשיתי כשאני בהיריון מתקדם. אף פעם לא הייתי טיפוס של חברות ויציאות, לא התחברתי לזה. תמיד הייתי יותר משפחתית, זוגית, ביתית".

עם זאת, יש לה חלום שלא ויתרה עליו: "אני מאוד רוצה ללמוד משפטים, זה משהו שתמיד עניין אותי. כרגע אני מאוד טוטאלית באימהות, בבית, בהיותי אישה לבעלי – ואני לא ממהרה, כל דבר בעתו. אני יודעת שלא אצליח כרגע לשלב לימודים אקדמיים, אבל אולי בהמשך, כשהם יהיו יותר גדולים ועצמאיים".

199 לידות מתחת לגיל 18

היריון בגיל הנעורים הוא תופעה שהולכת ויורדת בעולם, אך עדיין משמעותית. לפי ארגוני UNICEF ו-WHO, שיעור הלידות בקרב נערות בגילאי 15-19 עומד על כ-41.3 לידות לכל 1,000 נערות. מדי שנה בעולם כ-21 מיליון נערות בגילאי אלה נכנסות להיריון, מתוכן כ-12 מיליון יולדות.

בישראל התמונה שונה לחלוטין. לפי משרד הבריאות, שיעור הפריון בקרב בנות 15-19 ירד באופן דרמטי בעשרים השנה האחרונות: בשנת 2000 היו כ-3.4% מכלל הלידות לנערות בגילאי אלה, ובשנת 2020 הנתון ירד ל-1.5% בלבד. לפי נתוני World Bank, בשנת 2023 עמד שיעור הילודה בישראל על שש לידות בלבד לכל 1,000 נערות בגילאי 15-19.

בשנת 2024 היו בישראל כ-181 אלף לידות, מתוכן רק 119 לנערות מתחת לגיל 18 – רובן המוחלט מהמגזר המוסלמי והבדואי. הפיזור הגיאוגרפי מעיד על כך: 34.5% באזור הדרום, 28.6% בירושלים, ו-18% בצפון.

"אף פעם לא נתקלתי בנערה חילונית מתחת לגיל 17 שילדה"

ד"ר נטלי קורן, רופאת נשים בכירה במרכז הרפואי מאיר ומומחית לגינקולוגיה של נערות ומתבגרות, מספקת פרספקטיבה רפואית: "היריון בגילאי 15-19 נחשב להיריון בסיכון על פי חוק, וישנם הרבה יותר סיכונים רפואיים. מדובר בסיכונים אימהיים שכוללים יותר אנמיה, רעלת היריון, לידות מוקדמות, ניתוחים קיסריים, ויותר דימום וזיהומים לאחר לידה. גם לעובר ולילוד יש יותר סיכונים: משקל נמוך, לידות פג, זיהומים, מומים מולדים ותמותת תינוקות".

לדבריה, בגילאים אלה מעקב ההיריון לרוב אינו אופטימלי. "ברוב המקרים ההיריון מתגלה מאוחר יחסית, תוך פספוס בדיקות חשובות של הטרימסטר הראשון והשני".

האם הסיבוכים קשורים לגיל ברמה הפיזיולוגית? "ככל הנראה יש קשר לתזונה לא טובה של הנערה, משקל גוף נמוך והעדר נטילת תוספי תזונה", אומרת ד"ר קורן. "בהחלט גם יש קשר למעקב היריון דל וגילוי מאוחר. אני מאמינה שאם הנורמה בעולם הייתה לידה בגיל 15, היה גילוי היריון בזמן, מעקב מסודר, התאמת תזונה ותוספים – וחלק מהסיבוכים היו נמנעים".

ד"ר קורן מוסיפה נתון מפתיע: "בכל שנותיי כרופאה, כשאני עובדת בשני בתי חולים במקומות שונים בארץ – לא נתקלתי בנערה חילונית מתחת לגיל 17 שילדה". לדבריה, הנתונים מראים שבישראל רוב ההריונות בגילאי 15-19 הם של נערות מהמגזר המוסלמי, כשהריונות ולידות אצל יהודיות חילוניות נדירים. גם נערות מהמגזר החרדי יולדות בגילאים צעירים, אך בדרך כלל בגילאי 18-20.

"כמות הלידות של נערות בישראל קטנה בחצי ביחס לארה"ב ודומה בכמותה למערב אירופה", היא מציינת. "מספר הלידות בגיל צעיר קטן משמעותית בעשורים האחרונים, ואפשר בהחלט לומר שבשנת 2000 ילדו פי שתיים נערות מתחת לגיל 19 מאשר בשנת 2024".

"יש ימים פחות טובים, כמו אצל כולם"

כששואלים את אושר על הרגעים הקשים, היא לא מתכחשת: "ברור שיש ימים פחות טובים. יש לפעמים מחשבות של איפה יכולתי להיות היום, או אם יכול היה להיות לי טוב יותר – אבל בכל דבר בחיים יש פלוסים ומינוסים. אני שלמה עם עצמי ומעריצה את הדרך שעשיתי".

היא מדגישה שלא מוותרת על שום דבר: "יציאות, טיולים, מסעדות, בילויים. ברור שלא מתאים לצאת למסיבה כל הלילה ולשתות אלכוהול, אבל אנחנו מבלים ונהנים כמה שאפשר. בעלי אשר הוא אלוף ומושלם, הכול מתאים לו, הכול זורם לו, הוא בן אדם נוח וקליל שעובד המון ובחריצות. הוא אבא ובעל מושלם".

גם כשיש רגעים קשים היא לא נשברת: "הילד היה חולה ואחריו האחר, שבוע שעבר היה קשה מאוד, אבל זה מה שבחרתי. אני עושה את זה הכי טוב שאני יכולה".

"אמא לא הייתה איתי בחדר לידה"

מה עם החברות? "יש לי המון חברות, אבל החברות הקרובות הן גם בגילי, חלקן עם ילדים. יש לי גם חברות מהילדות שסיימו צבא ואנחנו עדיין בקשר. הן עוזרות לי מאוד, באות לשחק עם הילדים, מסייעות לי במטלות הבית, שוטפות כלים". היא מחייכת: "אותי זה מצחיק – הייתי איתן בכיתה, ישבנו מול אותה מורה, והיום הן עוזרות לי עם הילדים".

כלכלית, היא אומרת שמסתדרים: "בעלי עצמאי ויש לנו מספרה בקריית אתא. ברוך השם, אף פעם עוד לא יצא מצב שלא סגרנו את החודש. אני פזרנית, אבל אשר מחושב ומסודר, ואפילו קנינו בית לאחרונה עם משכנתא. בסך הכול אנחנו מסתדרים ולא נעזרים כלכלית מהמשפחה".

כשנשאלת על הרקע המשפחתי שלה, אושר מגלה פרט משמעותי: "אני ואימא שלי לא בקשר כבר כמה שנים. היא לא הייתה איתי בחדר לידה, לא הייתה לי דמות אימהית בילדות, ואבא היה זה שגידל אותי. כשההורים שלי התגרשו, היינו שלוש בנות בבית, והרבה מהאחריות נפלה עלי. אימא ציפתה ממני להמון, הרגשתי שאני צריכה את הילדות שלי וברחתי לאבא". אבא שלה, היא מספרת, מאוד אוהב את בעלה ודחף שיתחתנו.

ההשלכות של היריון בגיל צעיר

היריון בגיל צעיר משפיע על כמעט כל תחום בחיים. מבחינה פיזית, גופה של נערה עדיין לא סיים להתפתח, ולכן קיימים סיכונים מוגברים – הגוף פשוט עדיין לא בשל פיזיולוגית לעומס ההיריון. גם ההתאוששות אחרי הלידה יכולה להיות מאתגרת יותר, פיזית ומנטלית.

מהזווית המשפחתית מתפתחת לעיתים תלות גבוהה בהורים – כלכלית, לוגיסטית, רגשית ובדיור – מה שעלול ליצור חיכוכים ולחץ. לעיתים יחסי הזוגיות לא יציבים; רוב הזוגות בגיל 15-18 לא בנויים עדיין לשותפות מחייבת.

בתחום ההשכלה והקריירה, נערות רבות נושרות מבית הספר או מתקשות להשלים בגרויות מה שמשפיע על העתיד המקצועי, הביטחון הכלכלי והעצמאות האישית. ההוצאות גבוהות: חיתולים, מזון, בגדים, טיפת חלב, מטפלת, ציוד.

מעבר לכל אלה קיים העומס הרגשי והנפשי. אימהות בגיל צעיר מתמודדות עם רמות סטרס גבוהות, אחריות מסביב לשעון, וחוסר שינה. נערות בגיל זה עדיין מפתחות זהות, ביטחון עצמי וגבולות. כשמגיע תינוק, שלבים התפתחותיים רבים "מדלגים" עליהם.

עם זאת, יש נערות שמספרות על חיבור רגשי עמוק לילד, התבגרות מואצת חיובית, משמעות חדשה לחיים, ומוטיבציה להתפתח ולהצליח למען התינוק. בעזרת תמיכה נכונה, חלקן בונות חיים יציבים וטובים.

כשאימהות צעירה הופכת לטרנד בטיקטוק

גם אושר מתחזקת דף טיקטוק שבו היא חושפת לאלפי העוקבים את חייה כאימא צעירה. "כשהפכתי לאימא, זה לא היה טרנד כמו שאני רואה היום ברשתות", היא אומרת. "אצלי שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה, חשבתי על החיים שאני רוצה בהמשך, להתבגר ולגדול עם הילדים שלי, לראות את הנכדים בעזרת השם".

לגבי התגובות על התכנים שהיא מעלה היא אומרת: "יש תגובות לכאן ולכאן כמו בכל דבר, יש כאלו שאומרים 'למה לך? איך עשית את זה?' ויש כאלו שמבינים אותי".

היא לא לבד. בשנים האחרונות "טרנד האימהות הצעירות" תופס תאוצה ברשתות, כשאימהות צעירות מאוד הופכות למשפיעניות עם עשרות אלפי עוקבים. לפי דיווח במגזין "ווג", אימהות צעירות משתמשות בטיקטוק כדי לשתף את מסען ולייצר הזדמנויות כלכליות. מריקלייר מקלמרוק, למשל, נכנסה להיריון בגיל 15 וכיום מרוויחה בין 10 ל-30 אלף דולר בחודש מהפלטפורמה.

אך קיים גם ויכוח האם תוכן כזה "מייפה" את הרעיון של היריון בגיל צעיר. מחקר שפורסם ב-2025 בחן תכנים של נערות בהיריון ברשתות ומצא שהייצוג שלהן לעיתים מציג תמונה "מסוננת" – הרבה עריכה, סינון, בחירה מה להראות – מה שעלול לייצר אידיאליזציה או דימוי מעוות.

החוק והמציאות: מה קורה כשנערה נכנסת להיריון?

"במדינת ישראל היריון מסתיים באמצעות וועדה לסיום היריון, וכל וועדה תסיים היריון באופן אוטומטי לכל נערה מתחת לגיל 18 המעוניינת בכך", מסבירה ד"ר קורן. "הדרך לסיים היריון היא על ידי גרידה או כדורים. החוק מאפשר סיום היריון, באישור וועדה, באופן חסוי והחל מגיל 14".

התהליך מתבצע יחד עם ההורים ובליווי עובדת סוציאלית. "ניתן לעשות זאת ללא חובת יידוע הורים, במידה והנערה מפחדת ליידעם או מרגישה שיכול להיות איום על חייה ושלומה".

מה לגבי אמצעי מניעה מראש? ד"ר קורן מסבירה: "לכאורה, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קטינה אינה כשירה משפטית לקבל בעצמה החלטה על טיפול רפואי ללא יידוע והסכמת הוריה. עם זאת, בפועל נערות פונות לקבלת אמצעי מניעה ללא ידיעת הוריהן".

לדבריה, תיקון לחוק זכויות החולה מאמץ את עיקרון "הקטינה הבוגרת". "מהתיקון ניתן להסיק שאפשר לתת גלולות לנערה צעירה החל מגיל 14. כמובן שעל הגינקולוג לומר לנערה שכדאי שתיידע את אימא, אך אם היא אינה מעוניינת – הרופא יכול לרשום לה גלולות גם ללא הסכמתם ויידועם של ההורים".

מה יכולים הורים לעשות?

מורן ירושלמי דהרי, מדריכת הורים ומנחה למיניות בריאה לילדים ונוער, מציעה להורים גישה פרקטית: "אנחנו מלמדים את הילדים שלנו ללכת, לצחצח שיניים, איך ליצור חברים. מחנכים אותם לחגור חגורה, לשים קסדה ברכיבה. וכשזה מגיע לאחד הדברים הכי חשובים – איך לאהוב ולהיות נאהבים – אנחנו נאלמים דום. בעיקר כי מביך".

היא ממליצה להתחיל לדבר כבר מתחילת גיל התיכון, גם אם נדמה שהילד או הילדה לא בכיוון. בשלב הראשון, כדאי להיכנס לאתר קופת החולים ולהבין מה הם אמצעי המניעה הקיימים. בשלב השני, לשאול את הנער או הנערה אם הם מכירים אמצעי מניעה – אפשר להתחיל משאלה קלה יותר, למשל האם אחת מהחברות זקוקה לאמצעי מניעה. בשלב השלישי, להקנות ידע ולשתף מה הם האמצעים הקיימים.

להורים ביישנים יש אפשרות פשוט לקנות ספר ולהשאיר בחדר. הורים לבנים מתבקשים להסביר שהאחריות היא עליהם באותה מידה – אמנם הם לא יסחבו את התינוק בבטן, אבל יהיו אחראים בכל רגע שיגיע אחר כך.

"תזכרו", היא מסכמת, "אם אתם חושבים ששיחה עם הילדים שלכם על אמצעי מניעה היא מביכה, רק דמיינו את השיחה שיכולה להגיע אליכם – על ההיריון".

אושר מסכמת את הגישה שלה: "אין גיל לאימהות, אני עושה את זה הכי טוב שאפשר. אבל אני לא יכולה להגיד שכל ילדה בגילי יכולה להתמודד עם מה שאני מתמודדת אתו. זה תלוי באישיות – מי שרוצה את זה ומוכנה לזה, אין לזה גיל".