"אחת הילדות ביקשה לקבל מנה לבד במסעדה כי היה לה קשה לחלוק בשבי"

כל המדינה מחכה בקוצר רוח לחתימה הסופית על העסקה ושהחטופים ישובו לביתם. לאורך המלחמה שוחררו מספר חטופים, ביניהם ילדים בגילאים שונים שחזרו אל מציאות מורכבת. על מנת לעזור להם ולבסס שגרת חיים חדשה, עמותת "להושיט יד" מלווה ועוזרת לשלב אותם במסגרות השונות וליצור סביבה בטוחה.

רותי סולימן וטליה מדמון הן שתי מתנדבות בעמותה שמשרתות בשירות לאומי ומלוות את הילדים שחזרו מהשבי. הבוקר (חמישי) הן סיפרו בריאיון ליואב לימור על המפגש הראשוני, על הפעולות השונות ועל הרגעים שבהם השבי צץ בשיח. "היינו במסעדה עם ילדה והזמנו כמה מנות. היא ביקשה לא לחלוק אותן ולקבל מנה לבד, כי כשהם חלקו אוכל בשבי אנשים התנפלו וזה קשה לה", סיפרה סולימן. "זה העלה בה את הזיכרון. צריך להמשיך כרגיל אבל היינו בהלם מהמשפט הזה, אין אוויר".

כחלק מעבודת העמותה, המתנדבות מלוות בפסיכולוגית ורכזת צמודה. "חיפשנו משהו משמעותי וזה המקום. ישר רצינו, לא יכולנו לסרב. אנחנו בקשר יום יומי איתם, מחזירות לשגרה. בכל יום אנחנו נפגשות עם משפחה אחרת בכל הארץ", אמרה סולימן על ההצטרפות לעמותה ומדמון סיפרה על העשייה: "אנחנו לא קולטות מה אנחנו עושות תוך כדי העבודה. אנחנו עובדות בערך עם כל הילדים שחזרו משבי החמאס והמשפחות שלהם. הכרנו אותם בטיול בקפריסין, שם היה המפגש הראשוני".

"זה היה מלחיץ, לא ידענו איך לגשת ולא ידענו מה הם עברו", אמרה סולימן על המפגש ומדמון המשיכה: "עכשיו אנחנו ממש כמו חברות שלהם, מרגישות בנוח בבתים שלהם. ארגנו חגיגת יום הולדת לאחת מהילדות, היא חזרה באורות וסיפרה למשפחה שהיה לה יום מטורף. הילדים רוצים שנבוא שוב ושוב".

בסיום הריאיון, המנחה יואב לימור נפרד מהן במילים חמות, ופנה אל ראשי המדינה: "אתן קודש, הוכחה שאפשר לשרת ולעשות למען המדינה ולא צריך להשתמט משירות. זאת ההוכחה לכל נבחרי הציבור שמקדמים כרגע חוק השתמטות, תסתכלו על שתי הבנות האלה ותחשבו שוב על מה שאתם עושים. עדיין אפשר אחרת".