"אני מדמיינת שגלי וזיוי יוצאים יחד"

מאז ה-7.10 ולאחר שחולצו מכפר עזה, טליה ודורון - הוריהם של התאומים גלי וזיוי ברמן -  מתגוררים בבית גוברין לצד אחותה של טליה, מכבית מאייר. מאז שנחטפו התאומים ועולמם התהפך, מאייר עסוקה כל כולה, עם המשפחה המורחבת, במאבק לשחרורם של אחייניה משבי חמאס.

הטבח הנורא בשבת השחורה גבה מחיר אכזרי מקיבוץ כפר עזה, שבו נרצחו באותו היום 64 חברים ו-19 נחטפו, בהם גלי וזיוי, שנחטפו באכזריות משכונת "דור צעיר", כשהם רק בני 26, וכיום הם האחרונים מהקיבוץ שטרם שוחררו. הם נחטפו כשהם ביחד, ברכבה של אמילי, ומהמידע שיש בידי המשפחה הם בחיים, מוחזקים בשבי בנפרד, בתת תנאים ובמצב מסכן חיים.

מאייר היא אישה חזקה ורהוטה, ולא בכדי בחלוקת התפקידים שנעשתה במשפחה מאז האסון, היא ולירן, אחיהם הגדול של התאומים, בחרו לעמוד בחזית המאבק בתקשורת: "כל המשפחה המורחבת רתומה למאבק. אנחנו מאוחדים לטובת המטרה וכל אחד לקח על עצמו תפקיד אחר. לדוגמה אני 'שרת החוץ' ומתנהלת מול התקשורת עם לירן. אחי ניר הוא 'שר המודיעין' ומתנהל מול המדינה והצבא, אחותי טליה היא 'שרת הפנים'".

"כמה ימים אחרי הטבח, הודיעו לנו שגלי וזיוי, שנחשבו נעדרים למעשה נחטפו", היא מספרת. "למרות שאימם בוחרת שלא להיות בחזית המאבק חשוב לי לומר שמאחורי הקלעים היא הדמות שמנהלת את האירוע". מאייר משתפת שאחותה מתעקשת לשמור על שפיותה ולהתרחק ממה שמחליש אותה, לכן קשה לה לענות על שאלות העיתונאים, להכיל את התוכן ולדבר על הבנים שלה: "היא אישה חזקה וחכמה. משלב מאוד מוקדם היא בחרה מה נכון לה, לשפיות שלה, ולפרטיות שלה. היא מטפלת בדורון בעלה שמתמודד עם פרקינסון ובהורינו הקשישים, שמצבם הבריאותי החמיר עם חטיפתם של גלי וזיוי".  

"המטפלת ניצלה מהטבח ואמרה שלא תעזוב אותנו"

"דורון מתמודד כבר שנים עם מחלת הפרקינסון", מוסיפה מאייר, "וכשסיפרו לו על חטיפת בניו, מצבו התדרדר והיום הוא מוזן באופן מלאכותי. אנחנו מאוד מקווים שהוא ישרוד בחיים עד שהבנים ישוחררו. לפני שהם נחטפו הם סייעו בטיפול בו והיו מאוד מסורים אליו. למזלנו המטפלת הזרה שלו, הלנה, גם ניצולת הטבח, הבטיחה לנו שעד שגלי וזיוי לא יחזרו היא לא תעזוב אותנו". 

"אנחנו חיים בתוך תסריט מהגיהינום", כך היא מגדירה את מצב המשפחה, ומספרת שבאחד הימים האחרונים ראתה כותרת בתקשורת שהגדירה את הסטטוס שלהם: אלו שמות החטופים שנכון להיום עדיין בחיים: "תחשבי רק על סוף השבוע האחרון שעברנו, אנחנו נעים בין חיים למוות. בין ארונותיהם של עודד, שירי והילדים ז"ל שנרצחו באכזריות בשבי, לבין שחרורם של שישה חטופים חיים והשמחה הגדולה עבורם. זה תסריט הבלהות שלנו. אנחנו יודעים בידיים של איזה מפלצות הם נמצאים ועבורנו אותות החיים שהתקבלו הם למעשה אותות מצוקה".

כשמאייר מספרת על התאומים קולה נשבר: "לאחותי ארבעה בנים. לירן, עידן, והתאומים גלי וזיוי. הם החברים הכי טובים, עם אותם תחומי עניין, צמודים זה לזה מבחירה וכל היום מבלים יחד". מאייר מספרת שהם תמיד היו "מרכז העניינים" בכל מקום שאליו הגיעו, בחורים שמחים, מצחיקים ואהובים על כולם. "יש להם הרבה חברים משותפים גם מ'אשל', הכיתה האורגנית בקיבוץ שהיא בגדר משפחה לכל דבר, ו'חבורה' נוספת של חברים שאספו בתחנות שונות במהלך השנים". לפני החטיפה עבדו השניים בחברת ההגברה "סינקופה 2002", הם אוהדים שרופים של מכבי תל אביב וליברפול ואף שיחקו כדורגל בקבוצת שועלי כפר עזה: "החברים שלהם מדהימים. עוטפים ומחבקים את דורון וטליה, ברגישות מפעימה. עבורם החברים של גלי וזיוי הם עוגן משמעותי של שפיות, הם מגיעים פעם בשבוע לאחותי ולמרות שלא קל לה להיות עם אנשים מאז החטיפה, היא מרגישה הכי קרוב לגלי וזיוי כשהיא איתם. הם מצדם אומרים לנו כל הזמן שאם זה היה הפוך, גלי וזיוי היו עושים הרבה יותר למענם".

למרות הדמיון, יש גם לא מעט הבדלים בין השניים: "אם תשאלי חברים או אנשים שעובדים איתם הם יאמרו שגלי מאוד חרוץ, 'הנדימן', שעסוק כל הזמן בפתירת בעיות שצצות, ואילו זיוי הוא 'נושא כליו', מגיע אתו לכל מקום ונותן את העצות מהצד. גלי חם מזג והוא גם יותר מופנם, הוא פחות משתף ושומר את חייו האישיים לעצמו, לעומת זיוי שהוא פתוח, קליל, זורם ומשתף. זיוי גנדרן, אוהב להתלבש, גלי פחות בעניין של אופנה, הרבה יותר 'זרוק'. שניהם מסורים למשפחה ובנים טובים להורים ולסבים, שהיו נעזרים בהם המון".  

"אנחנו משפחה חמה, קטנה ומלוכדת. היינו כל כך שמחים, אנשים פשוטים וצנועים, ואנחנו רק רוצים חזרה את השקט שלנו.  אני באופן אישי מבקשת מגלי וזיוי סליחה כל יום. אחרי התמונות מהשחרורים האחרונים ועדויות השבים, אנחנו נורא מפחדים. גם סבא וסבתא שלהם, יעל וגד, שבורים ועצובים ולמרות שהם מעל גיל 80, הם משתדלים ומגיעים לעצרות עם הפוסטרים של גלי וזיוי".

"אנחנו נאבקים בכל הכוח ורוצים אותם כאן, עכשיו, ובפעימה אחת שכוללת את כולם, את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה ראויה. גלי וזיו, שני אחים שנחטפו יחדיו, צריכים לחזור הביתה לאבא שלהם ולהספיק לראות אותו בחיים - אם זה לא הומניטרי, אני לא יודעת מה זה הומניטרי. זה מרגיש כאילו אנחנו בעולם בדיוני, כשאני מדברת אני לא מאמינה למה שאני אומרת, בא לי שמישהו יעיר אותי מהסיוט ויגיד לי שזה היה חלום רע. מדובר בשני בנים שהיו ברחם ביחד ונמצאים כרגע בגיהינום. מה הסבירות ששני אחים ייחטפו ביחד, עד כמה הסיפור הזה יכול להיות אכזרי?"

ידוע לכם משהו לגבי המשך העסקה?
"כרגע אין עוד מידע חדש. המסע האכזרי הזה הוא ארוך, ולמדנו כבר שלא להתייחס לכל כותרת או אמירה של פרשן בטלוויזיה. אנחנו משתדלים לקבל את מידע ממנהלת שו"ן, שמנוהלת על ידי גל הירש. יש לנו תקשורת טובה עם גל, והוא בדרך כלל מגיב לנו מיד ובכל עניין. המעטפת שמעניקה לנו המדינה היא מדהימה וכוללת את הקצינים שמלווים אותנו, נציגת הביטוח הלאומי ועורך דין צמוד. בנוסף, מטה המשפחות הוא עוגן חזק ומשמעותי. לפעמים יותר קל לי להיות במטה המשפחות מאשר בעולם המקביל שממשיך בתנועה, כי שם לא שואלים אותי מה שלומי".

על מה חשבתם כשיאיר הורן יצא לבד?
"אני חושבת שמדובר במשפט שלמה. יאיר ואיתן הורן היו יחד בשבי ואני לא רוצה לחשוב על רגע הפרידה, כשאחד משתחרר והשני נשאר. בגלל זה אני מדמיינת רק שגלי וזיוי יוצאים יחד, לא רוצה לחשוב אחרת". 

"העסקה הנוכחית הגיעה אחרי תקופה ארוכה של קיפאון", היא אומרת. "משפחת ברמן נותנת רוח גבית להמשך שלב א' של העסקה, הרכבת לא יכולה לרדת מהפסים, היא חייבת להמשיך לנסוע. יש לנו צבא חזק, עם מצוין ואת ארצות הברית שהיא בת ברית אנושית שמחויבת להשבת כל החטופים. הממשלה קיבלה החלטה להניע עסקה עם ממשלת ארצות הברית ואנחנו קוראים לממשלה להמשיך לפעול באחריות, באומץ ובמנהיגות, ולא מתוך נקמה, כי הכל שברירי ויכול להתנפץ ברגע ולגזור את דינם של הנותרים בעזה. גלי וזיוי הם אזרחי ישראל שנחטפו מביתם, הם חייבים לחזור בחיים, ואם יפתחו שערי הגיהינום לפני שנשיב אותם הם לא ישרדו".