משפחתו של אלקנה בוחבוט חושפת מה עבר עליו בחטיפה: "לא יודעת איך הוא שרד"

מוקדם יותר השבוע שוחרר שורד השבי אלקנה בוחבוט מבית החולים כשאלפים קיבלו את פניו ביישוב מבשרת ציון בו הוא מתגורר. רבים מאלו שהגיעו לברך את פניו התעטפו בדגלי ישראל, חגגו ושרו לבוחבוט שנראה נרגש במיוחד.

בריאיון התייחסה אימו רוחמה לרצון של אלקנה לטרוף את החיים וחשפה מה ששמעה ממנו על יום החטיפה. "שמעתי ממנו סיפור אחד על 7 באוקטובר, היו לו 55 ימים ראשונים שם שאני לא יודעת איך הוא שרד אותם. הוא היה קשור בעיניים, בכפות ברגליים ובידיים", תיארה ב"חדשות הבוקר". "הוא עבר התעללות קשה והרגשתי אותו. הוא סיפר איך היה בטנדר עם אביתר, גיא ובר. הוא היה מעליהם וחטף מכות של החיים שלו בעזה. הילדים פצועים נפשית, זה יהיה כתם על חייהם, אנחנו נרגיש את זה בהמשך החיים אבל כרגע אנחנו לא שואלים על מה שעברו".

"אלקנה רוצה הכל, הוא רוצה לעוף ממקום למקום. יש לו עדיין שיקום, הוא צריך עזרה ולנחות. הוא לא האמין לכל מה שקורה כאן, הוא ראה טלוויזיה שם, ראה אותי כשהשובים קראו לו לראות אותי", המשיכה. "אלקנה רוצה הכל, אבל לאט-לאט". 

הייתה בתחילת השבוע מסיבה במבשרת ציון.
"בראשון בערב הוא השתחרר והיה מסע חזרה הביתה. לקח לנו הרבה זמן נסיעה וזה היה פשוט מטורף. ציפיתי מתושבי מבשרת ציון לעמוד במדרכות אבל זה היה הרבה יותר מזה. אלקנה אמר שזה 'טרלול גדול'".

הוא חזר מדהים.
"יש לי כיסא ושולחן קטן במרפסת, בכל יום הייתי יושבת גם בשעות הקטנות של הלילה עם עצמי. הרמתי את הראש לשמיים וביקשתי 'די, המרפסת חייבת להיות שמחה'. כל הזמן תיארתי והזמנתי את זה, היה לי קשה לדמיין את זה כי עברנו הרבה בשנתיים האלה. זה הגיע, וכשזה קרה ביום ראשון בערב התחלתי לכעוס על הלכלוך וזה ששברו לי את הבית. איזה בלגן, איזה כיף של בלגן".

היו רגעים שבינך לבין עצמך חשבת שזה לא יקרה?
"היו רגעים אבל לא נתתי לעצמי להיכנס לזה. הייתי אומרת לעצמי לא לחשוב על זה, הזכרתי לעצמי שאלקנה יחזור ולא רציתי לשקוע במחשבה".

הוא ראה קטעים שלך מהשנתיים?
"אני לא יודעת, הוא הרבה עם רבקה. אני מתארת לעצמי שהיא הראתה לו, וגם לא היה לי הרבה זמן לשבת איתו בבית החולים. המעטפת של שיבא, הרופאים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים, אין לי מילים לתאר אותם. ראם מסביבו כל הזמן, הוא בעננים. אתמול אלקנה ליווה אותו לגן והחזיר אותו מהצהרון בפעם הראשונה".

בוחבוט הדגישה כי עד שלא יוחזרו כל גופות החללים שמוחזקים בשבי, השמחה שלה לא תוכל להיות שלמה. "עד שאחרון החטופים לא חוזר אני לא סוגרת הפינה הזו. אני רוצה להיות הכי שמחה בעולם אבל כולנו משפחה אחת גדולה. ראינו מה העם עשה בשנתיים האלה, אנחנו צריכים להישאר צמודים למשפחות שיקיריהן עדיין שם", חתמה.