"החלטתי לצאת רק עם יהודים": כך אנטישמיות שינתה את חיי הדייטים של יהודיות צעירות בארה"ב

"בחיי הדייטים שלי החלטתי לצאת רק עם יהודים. כדי להימנע מאנטישמיות גלויה, וגם כדי להבטיח בסיס משותף", סיפרה אחת מ-514 הנשים היהודיות-אמריקאיות הצעירות שהשתתפו במחקר חדש על השלכות 7 באוקטובר על חייהן. רבע מהמשיבות (25%) דיווחו שעליית האנטישמיות מאז המתקפה פגעה בחיי הדייטים שלהן, ומתוכן 71% שינו את הקריטריונים לבן זוג.

המחקר, שפורסם בפברואר על ידי הארגון האמריקאי Jewish Women International (JWI) ובוצע על ידי חברת המחקר Sharp Insight, התבסס על סקר ארצי בקרב 514 נשים יהודיות-אמריקאיות בגילאי 20 עד 34, שגרות ב-35 מדינות ובוושינגטון הבירה. לצד הסקר התקיימו שתי קבוצות מיקוד עם 15 משתתפות. הנתונים נאספו בנובמבר ובדצמבר 2025. ממצאי המחקר נועדו לסייע לארגון לעצב תוכניות חדשות לקהילת היהודיות הצעירות בארה"ב.

מבין הנשים שדיווחו על פגיעה בחיי הדייטים, 56% שינו את הפרופיל שלהן באפליקציות ההיכרויות, 47% יוצאות פחות לדייטים, ו-18% הפסיקו לחלוטין להשתמש באפליקציות. 44% דיווחו על שיחות מתוחות עם בני זוג פוטנציאליים, ו-20% על ויכוחים ממשיים. בקטגוריית "אחר" המשיבות תיארו דפוסים חוזרים: בני זוג לשעבר שמטרידים אותן ברשת בעקבות השיוך היהודי, החלטה לצאת רק עם יהודים, והודעות פתיחה באפליקציות שכבר כוללות שאלות על עמדות פוליטיות ורקע.

"אני יוצאת באופן פעיל. אחד הדברים הגדולים שהשתנה אצלי הוא שלפני 7 באוקטובר לא הייתה לי בעיה לצאת לדייט עם מישהו לא יהודי ולנסות להכיר. עכשיו, פחות. אני פשוט לא רואה את זה הולך לאנשהו ולא רוצה לבזבז את הזמן של אף אחד", סיפרה אחת המשתתפות בקבוצת המיקוד.

שיחות שמתפוצצות בתוך זוגיות קיימת

הפגיעה אינה מוגבלת לדייטים מזדמנים. 12% מכלל המשיבות דיווחו על השלכות שליליות על מערכות יחסים זוגיות קיימות. מתוכן 75% תיארו שיחות מתוחות עם בני הזוג, 53% ויכוחים, ו-36% סיום מערכת היחסים.

"חלק מהסיבה שהפרטנר שלי סיים את הקשר היה הפער בעמדות שלנו לגבי הציונות. הוא חשב שאי-אלימות היא תמיד התשובה. אני מסכימה שאי-אלימות היא היעד, אבל גם שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ולעתים זה אומר להגיב לאלימות באלימות", כתבה משיבה אחת.

משיבה אחרת תיארה מתח בתוך מערכת יחסים שנמשכת: "ניהלתי הרבה שיחות עם בן הזוג שאיתי אני גרה. הוא חצי יהודי. מאז 7 באוקטובר היו לנו פערים על התפקיד של היהדות בחיינו. זה היה נושא לאורך כל הזוגיות, כי הוא תופס פחות מקום אצלו. יום השנה הראשון ל-7 באוקטובר הביא מתח לזוגיות".

הדייטים הם רק חלק מהפגיעה הרחבה יותר. שלושה רבעים מהמשיבות (75%) דיווחו שבריאות הנפש שלהן נפגעה מאז 7 באוקטובר. 74% דיווחו על פגיעה בחברויות, ומתוכן 80% צמצמו קשר עם חברים, 60% סיימו חברויות לחלוטין. 21% דיווחו על פגיעה ביחסים במשפחה.

במדד שבדק עד כמה האנטישמיות נוכחת בחיי המשיבות, בסולם של 0 עד 10, הדירוג הממוצע עלה מ-2.4 לפני 7 באוקטובר ל-5.9 אחריו. 88% דיווחו שחוו לפחות אירוע אנטישמי אחד מאז 7 באוקטובר: 72% נתקלו בהערות אנטישמיות או במיקרו-אגרסיות, 70% הרגישו לא רצויות במסגרות אישיות, אקדמיות או מקצועיות, 47% דיווחו שמוסד שעמו הן מזוהות חולל או הותקף סייבר, ו-38% חוו הטרדה ברשת.

"עברתי תקופה של התקפי חרדה רבים אחרי 7 באוקטובר. לא חוויתי התקף חרדה קודם בחיי", סיפרה אחת המשיבות. אחרת תיארה: "מאז 7 באוקטובר יש לי סיוטים חוזרים על חטיפה על ידי חמאס או ארגון טרור".

הסתרת זהות יהודית בעבודה ובקמפוס

מבין המשיבות המועסקות (402 נשים), 39% דיווחו על לחץ להצניע את זהותן היהודית במקום העבודה, ו-18% הסירו תכנים הקשורים ליהדות מקורות החיים שלהן. 30% דיווחו על יחסים שליליים עם עמיתים, ו-13% הרגישו פחות בטוחות במשרה.

"חיי השתנו לחלוטין אחרי 7 באוקטובר. איבדתי הרבה חברים, הסרתי עמיתים לעבודה ממעקב ברשתות החברתיות, ושמרתי על שקט בעבודה לגבי ישראל ולגבי תמיכתי בה. הפסקתי ללבוש כל דבר שיזהה אותי כיהודייה ונמנעתי מעמיתים שאני יודעת שיש להם דעות שונות משלי, כדי לא להיכנס לוויכוח בעבודה", סיפרה משיבה אחת.

בקמפוסים הנתונים חריפים אף יותר. מתוך 240 הסטודנטיות שלמדו באוניברסיטה או בתואר שני מאז 7 באוקטובר, 68% דיווחו על ירידה בתחושת השייכות, 63% על פגיעה ביחסים עם חבריהן לכיתה, 48% על השפעות שליליות בכיתה ועם סגל ההוראה, ו-47% על פגיעה בתחושת הביטחון בקמפוס.

פרק נפרד בדוח מוקדש להכחשת הפשעים המיניים של 7 באוקטובר וקמפיין הדיסאינפורמציה שאחריו. 74% מהמשיבות על פרק זה הצהירו שהן מודעות היטב לקמפיין ההכחשה. 90% נתקלו בו ברשתות החברתיות, מול 69% שנתקלו בו במדיה המיינסטרים, ו-42% שנתקלו בו אצל עמיתים לעבודה או ללימודים.

84% דיווחו על תגובה רגשית לחומרים, 39% על קשיים בבריאות הנפש, 31% על תגובות פיזיות (כמו תשישות או מחלה), 22% חששו לבטיחותן האישית, ו-22% נוספים הרגישו טראומטיות או חוזרות לטראומה.

"הייתי צריכה לקחת הפסקה מרשתות חברתיות, במיוחד מאינסטגרם, כשהבנתי שהן מכניסות אותי למעגלי חרדה. נפגעתי מחדש גם כשראיתי את התגובות הלא-מעורבות של בני גילי לאלימות המינית נגד נשים ישראליות", כתבה משיבה.

הקשר ליהדות התחזק. הנכונות להפגין אותה ירדה

למרות הלחצים, 75% מהמשיבות דיווחו שהקשר שלהן ליהדות התחזק מאז 7 באוקטובר, ו-60% הרגישו קשורות יותר לישראל. 48% דיווחו על עלייה ברצון לטוס לישראל, ו-40% על הגברת הקיום הדתי. עם זאת, 54% דיווחו שהן מרגישות פחות בנוח להפגין את יהדותן בפומבי, למשל לענוד מגן דוד או חי. רק 22% דיווחו שהנוחות שלהן להפגין יהדות עלתה.

"הקשר שלי ליהדות גדל, והתחושה של שייכות לקהילה הזאת גברה, כי זה המקום היחיד שבו אני מוצאת אנשים שמבינים. מחוץ ליהדות אין לי הרבה אנשים במרחבי הצדק החברתי שמבינים את הקשר שלי לישראל", אמרה משתתפת בקבוצת המיקוד.

תת-קבוצה בקרב המשיבות הציגה תמונה הפוכה. 14 מהן תיארו ניתוק או ביקורת חריפה כלפי ישראל בעקבות מהלכי המלחמה, וחלקן הרגישו מנוכרות ממוסדות יהודיים שלא מאפשרים שיח ביקורתי. "אני מרגישה פחות מחוברת לישראל, כי אני לא יכולה להצדיק את הדרך שבה היא מנהלת את המלחמה. ופחות מחוברת למוסדות יהודיים שנראה שלא אכפת להם מאף אוכלוסייה אחרת מלבד היהודים", כתבה אחת מהן.