מה השיער של האם אומר על הקשר עם הילד?

ההורמון אוקסיטוצין, המוכר כ"הורמון האהבה", קשור ליצירת קשרים חברתיים, אמפתיה ותחושת קרבה רגשית. הוא ממלא תפקיד מרכזי ביכולות החברתיות של בני אדם, ובמיוחד בהתפתחות החברתית-רגשית של ילדים ובקשר בין הורה לילדו. מחקרים קודמים, שהתבססו על מדידת אוקסיטוצין ברוק, כבר הצביעו על חשיבות הסנכרון הביולוגי בין הורה לילד - אך בדיקות אלו משקפות בעיקר שינויים קצרי טווח ברמות ההורמון.

מתוך ההבנה שדווקא המרכיב היציב והמתמשך בקשר בין הורה לילד הוא בעל חשיבות מיוחדת להתפתחות הילד, נערך מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר התקיים במעבדה לביו-אמפתיה שבמחלקה לפסיכולוגיה, בהובלת פרופ’ פלורינה יוזפובסקי, יו"ר שותפה במרכז דואט לגיל הרך, ובשיתוף צוות חוקרות וחוקרים ממרכז דואט. קבוצת המחקר כללה את ליאת זליקוביץ'-מויאל, תמר קדוש-לאור, ד"ר לור סולטן וד"ר ליאת ישראלי-רן, כולן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

החוקרים הציעו שיטה חדשנית למדידת רמות אוקסיטוצין: בדיקת שיער במקום בדיקת רוק. מאחר ששיער הראש צומח בקצב של כסנטימטר אחד בחודש, בדיקה של שלושת הסנטימטרים הקרובים ביותר לקרקפת משקפת את רמות ההורמון לאורך כשלושה חודשים. כך מתקבל מדד ביולוגי יציב יותר, שמאפשר לבחון את הקשר המתמשך בין האם לילד.

במחקר השתתפו 28 זוגות של אימהות וילדיהן, בגיל ממוצע של ארבע וחצי, כאשר כ-40% מהילדים היו בנות. מכל אחד מהמשתתפים נלקחה דגימת שיער, שנבדקה באמצעות שיטת ELISA - שיטה מעבדתית מקובלת למדידת ריכוז של חלבון מסוים.

לצד המדידה הביולוגית, החוקרים בחנו גם את איכות הקשר בין האם לילד. ההערכה נעשתה במהלך משחק חופשי בן 20 דקות, שבמהלכו נבדקה הזמינות הרגשית בקשר: עד כמה האם רגישה לצורכי הילד, עד כמה הילד מעורב באינטראקציה, ואיך נראה הקשר ביניהם בפועל. כל אחד מהמרכיבים דורג בסולם של 1 עד 7.

הנתונים העלן מתאם מובהק בין רמות האוקסיטוצין בשיער של האם לבין הרמות שנמצאו אצל הילד. נמצא כי רמות אוקסיטוצין גבוהות אצל האם ניבאו זמינות רגשית גבוהה יותר בקשר, בעיקר כאשר רמות האוקסיטוצין של הילד היו בינוניות או נמוכות. נתון זה מצביע על כך שכאשר לילד אין רמות גבוהות של ההורמון, האחריות הביולוגית לאיכות הקשר עוברת בעיקר לאם.

לעומת זאת, כאשר גם אצל הילד נמצאו רמות אוקסיטוצין גבוהות, הקשר בין רמות ההורמון של האם לבין איכות האינטראקציה כבר לא היה מובהק. במילים אחרות, במצבים כאלה איכות הקשר אינה נשענת על צד אחד בלבד, אלא נוצרת מתוך דינמיקה ביולוגית ורגשית משותפת של האם והילד.

המחקר מציע סמן ביולוגי חדש להערכת איכות הקשר בין אם לילד: רמות האוקסיטוצין בשיער. "התוצאות מדגישות את התפקיד המורכב של אוקסיטוצין אצל האם והילד בתהליכים רגשיים דיאדיים", אומרת פרופ' יוזפובסקי. לדבריה, "מהמחקר עולה שיש סמן ביולוגי יציב להתנהגות האם והילד ולקשר ביניהם, והוא מדגים את השימוש במדד חדשני - אוקסיטוצין בשיער - להבנת קשר אם-ילד".

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר ראשוני בלבד, המספק הוכחת היתכנות. זהו המחקר הראשון בעולם שבוחן אוקסיטוצין בשיער של ילדים, הראשון שעושה זאת במדידה דיאדית של אימהות וילדים, ואחד היחידים שמודדים אוקסיטוצין בשיער בכלל. בשל המדגם המצומצם ואופיו המתאמי של המחקר, הממצאים דורשים תיקוף ושחזור במחקרים רחבי היקף.

בשלב זה המחקר מתמקד בעיקר בהבנה תיאורטית - כיצד הביולוגיה משפיעה על הקשר בין אם לילד. עם זאת, בעתיד הרחוק מציינים החוקרים, ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בביו-מרקרים כדי להעריך את הצלחתן של התערבויות לשיפור יחסי הורים-ילדים. אבות לא נכללו במחקר הנוכחי, אך צפויים להיבדק במחקרי המשך שמתקיימים בימים אלו.

המחקר יוצג בכנס דואט הרביעי של מרכז דואט לגיל הרך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, העוסק השנה בנושא "קנאה במרחב הביתי־הטיפולי".