יום הולדת נוסף בשבי: "אני כל כך אוהבת אותך, אתה חסר לי"

"רוצה אותך פה, אתה כל כך חסר": היום מציין אריאל קוניו שחטוף ברצועת עזה מזה 615 ימים את יום הולדתו ה-28. גם דוד, אחיו הגדול של אריאל, חטוף ומוחזק בידי חמאס. בריאיון התייחסה אימם סילביה לגעגועים העזים. "פפיטו שלי אני כל כך אוהבת אותך, אני רוצה אותך פה. אני רוצה לחבק אותך, תהיה חזק בשביל ארבל ובשבילנו", אמרה לנסלי ברדה. 

סילביה שיתפה כי הבוקר (חמישי) התעוררה בשעה מוקדמת במיוחד, בשעה שבה נולד אריאל לפני 28 שנה. "אריאל החמוד שלי נולד, קטנצ'יק, חשבתי שיהיה יותר גדול. הלידה הייתה קצת מצחיקה כי נתנו לי טשטוש. אמרתי למיילדת: 'תני לי קצת טשטוש, לא הרבה כי אני רוצה להיות ערה בלידה'. בשלב הלחיצות כנראה התאוששתי ואמרתי לה 'טשטשת את סבתא שלך'. עד היום היא זוכרת לי את זה", נזכרה בחיוך.

משהו העיר אותך בשעה שילדת.
"חשבתי על זה שאני רוצה לחבק ולנשק אותו. אני רוצה אותו איתי כמה שיותר מהר".

את מרגישה שזה קרוב יותר?
"אני מרגישה שמתקרבים אליי, שאוטוטו הם יהיו איתי. אני רוצה לחבק אותם, להיות איתם ולבשל להם. זה כמו כל אמא שרוצה את הילדים שלה".

אמש נפגש נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בישראל עם שורדי שבי, נפגעי 7 באוקטובר ומשפחות חטופים בעלי אזרחות ארגנטינית. "לפגוש אותו זה כבוד, הוא מאוד רגיש. הוא סיפר שהוא עושה כל מה שהוא יכול לעשות, וזה מחמם את הלב. לא בכל יום פוגשים נשיא", שיתפה על המפגש והתייחסה גם להנהגה הישראלית: "לא נפגשנו לאחרונה, אני מבקשת שיורידו את האבן מהלב ויתנו חום למשפחות".

הרבה דמעות את מורידה על החיילים שנופלים בעזה. איפה את במתח שבין תמרון צבאי לעסקה?
"עדיפה עסקה, שיפסיקו את הלחימה שלא מגיעה לשום מקום. הייתי רוצה לדעת איזו מטרה יש להם, חבל על הילדים האלו שנפלו והסיכון של החיילים שלנו. הם ילדים שעוד לא חיו את החיים שלהם. זה נכתב ככה, והם לא יכולים להמשיך לחיות. זה כואב לי כל כך".

איך תעבירו את יום ההולדת של אריאל?
"עושים משהו משפחתי, משחק כדורגל כי זה משהו שהוא מאוד אוהב. יהיו המשפחה והחברים שלו מכל מיני מקומות, ויש לו הרבה".

רק לפני שלושה שבועות היה יום ההולדת של דוד, האירועים השמחים הופכים להיות פוצעים.
"זה באמת קשה, אפילו שאנחנו נפגשים אז חסרים לנו שניים. היינו רוצים למלא את המקום הזה איתם ולחבק אותם. היינו רוצים לצחוק ולהיות ביחד כי אנחנו משפחה שכל הזמן ביחד, עושים הכל ביחד. עובדה שהילדים שלי חיו בקיבוץ ולא התפזרו בארץ".