הוא לא עובד, היא משלמת הכול - ובלילה הוא נפגש עם אחרת
מחקר אמריקאי מצא שגברים התלויים כלכלית בנשותיהם בוגדים פי 4.5 יותר מגברים שמרוויחים סכום דומה לבנות זוגם. חוקר פרטי ישראלי: "הדפוס חוזר על עצמו גם אצלנו. הגבר לא מחפש צעירה יפה, הוא מחפש מישהי שתגרום לו להרגיש שוב גדול"

מחקר מקיף שפורסם בכתב העת American Sociological Review חושף תמונה שסותרת את הקלישאה המוכרת. לא הגבר העשיר והמצליח הוא הבוגד הסדרתי, אלא דווקא זה שיושב בבית בזמן שאשתו מביאה את הלחם. ד"ר כריסטין מוניש מאוניברסיטת קונטיקט ניתחה נתונים של אלפי זוגות נשואים, והגיעה למסקנה חד-משמעית: גבר שתלוי כלכלית באשתו יבגוד בה בסבירות של 15%. לשם השוואה, כשבני הזוג מרוויחים סכומים דומים, הסבירות צונחת ל-3.4% בלבד.
"הנתונים האלה די דומים למה שאנחנו רואים בישראל," אומר שמוליק ממן, מנכ"ל חברת קואנטין חקירות. "בתיקים רבים שאנחנו מטפלים בהם חוזר דפוס קבוע. כלפי חוץ זה נראה כמו 'פאוור קאפל'. אישה קרייריסטית, מצליחה, מנהלת קריירה דוהרת. אבל בבית יושב גבר שמרגיש שהכוח ניטל ממנו."
לדברי ממן, מדובר בסוג מאוד ספציפי של בגידה. "הגבר הזה לא מחפש בהכרח צעירה יפה," הוא מסביר. "הוא מחפש מישהי שתעריץ אותו. בבית, מול האישה שמנהלת את החשבונות ומקבלת את ההחלטות, הוא מרגיש שקוף. המאהבת היא הדרך שלו להרגיש שוב שולט, שוב חזק. זה פיצוי פסיכולוגי קלאסי."
ממן משתף מקרה שממחיש את התופעה. "הגיעה אליי לקוחה בת 39 מאזור המרכז, מנכ"לית בחברה גדולה," הוא מספר. "בעלה ישב בבית כבר שנתיים, 'מחפש את עצמו'. היא עסוקה בקריירה, והוא בינתיים נהנה מאשראי פתוח ורכב שטח חדש. עד שערב אחד היא ראתה הודעה שקפצה לו על מסך הנייד."
החוקרים שיצאו בעקבותיו גילו תמונה מפתיעה. "הוא לא הלך לבית מלון יוקרתי כפי שציפינו," מספר ממן. "הוא ישב בבית קפה שכונתי זול עם סטודנטית צעירה. בצילומי המעקב ראינו גבר אחר לגמרי. אם בבית הוא היה שפוף, כמעט מתנצל על עצם קיומו, שם הוא ישב זקוף ונפנף בידיים. בסוף הפגישה הוא שלף את כרטיס האשראי המשותף שלו ושל אשתו ושילם על הקפה. בחניה תפסנו אותם ברגע של מגע שלא משתמע לשתי פנים."
למה המפרנסת דווקא לא בוגדת?
המחקר חשף ממצא מפתיע נוסף, הפוך בכיוונו. ככל שאישה מרוויחה יותר ביחס לבעלה, כך הסיכוי שתבגוד דווקא יורד. ד"ר מוניש מכנה את התופעה "נטרול סטייה" (Deviance Neutralization). הרעיון: אישה שכבר "חורגת מהנורמה" בכך שהיא המפרנסת העיקרית, תפצה על כך בנאמנות מוחלטת בתחומים אחרים.
"היא נמצאת במלכוד," מסביר ממן. "היא כבר 'שוברת כלים' בכך שהיא המפרנסת. כדי לאזן, היא משקיעה יותר בבית, בזוגיות, ושומרת על נאמנות כדי לא לערער את ביטחונו של הבעל עוד יותר."
ממן מציג מקרה נוסף שממחיש את הפער. "הגיע אליי גבר בשנות ה-40 מאזור הקריות, עובד מדינה," הוא מספר. "אשתו הייתה עורכת דין שטסה בסולם הדרגות והפכה לשותפה בכירה במשרד יוקרתי. היא הרוויחה בחודש מה שהוא הרוויח בחצי שנה."
הבעל היה משוכנע שהיא בוגדת. "הוא אמר לי: 'היא לא חוזרת לפני חצות, כל היום בישיבות עם שותפים, נוסעת לכנסים. אין מצב שהיא לא מחזיקה מישהו מהצד'," מספר ממן. "הוא שילם על עשרות שעות חקירה. כסף של אשתו, כמובן."
צוות החקירות סרק כל כיוון אפשרי. מעקבים צמודים, אמצעים טכנולוגיים, אפילו חוקרת שנכנסה למשרד בסיפור כיסוי של לקוחה פוטנציאלית. התוצאה? כלום.
"מה כן ראינו?" אומר ממן. "אישה שעובדת סביב השעון. יוצאת מדיון מתיש בבית משפט, ובמקום לנשום היא ישר בטלפון עם המשלוחים של הסופר, מוודאת שהחלב הגיע כדי שהוא לא יתעצבן בבוקר. ראינו אותה יוצאת מהמשרד ב-23:00, גמורה מעייפות, עוצרת בתחנת דלק ונכנסת הביתה בחושך."
ממן מציע לשים לב לשלושה דפוסי התנהגות מחשידים אצל בן זוג שאינו המפרנס העיקרי.
הראשון הוא האשמות שווא. גבר שבוגד מתוך חוסר ביטחון נוטה להאשים דווקא את אשתו המצליחה בהזנחה או בחוסר נאמנות. ההגנה הטובה ביותר, מבחינתו, היא התקפה.
הסימן השני הוא צורך מוגבר בפרטיות. אם הטלפון הפך פתאום לכספת והיציאות ל"סידורים" לא ברורים התרבו, במיוחד כשהגבר לא עובד, יש מקום לחשד.
הסימן השלישי קשור להוצאות. גבר שתלוי כלכלית לא יוכל לממן חדרי מלון יוקרתיים, ולכן הבגידות יהיו "זולות" יותר. אבל משיכות מזומן קטנות או הוצאות דלק לא מוסברות עשויות לספר את הסיפור.
המחקר מוסיף עוד נתון מעניין: גם גברים שהם המפרנסים היחידים בוגדים בשיעור גבוה יחסית, כנראה כי יש להם את האמצעים ואת הכוח לעשות זאת. הקבוצה הבטוחה ביותר, על פי הממצאים, היא זוגות שבהם שני בני הזוג מרוויחים סכומים דומים. שם, אומרת ד"ר מוניש, יש שותפות אמיתית ולא מאבקי כוח סמויים.