לאחר החלטת בית המשפט: איריס חיים חושפת את כמות הפניות שקיבלה
בית המשפט אישר להוריו של יותם חיים ז"ל, שנחטף לעזה ונהרג מאש צה"ל, להשתמש בזרעו. בריאיון סיפרה אמו של יותם, איריס, על המסע שעברה המשפחה - ועל הפניות שקיבלה מאז: "נשים רבות רוצות אבא שהוא דמות שאפשר לספר עליה"

בית המשפט אישר בסוף השבוע להוריו של יותם חיים, שנהרג בשוגג מאש צה"ל לאחר שנמלט משבי חמאס בדצמבר 2023, להשתמש בזרעו לצורך הפריה. בהחלטה נכתב כי בית המשפט התרשם מ"רצונו המשוער של יותם היה כי ייעשה שימוש בזרעו" גם לאחר מותו, וכי ההחלטה התקבלה על בסיס עדויות ההורים בנוגע לשיחות עם בנם בעבר.
"יותם שלנו באמת רצה להיות אבא, והוא דיבר על זה, הוא היה בן 28. הוא דיבר עם אבא שלו ואיתי על זה, ושלמחתנו גם היו לנו דברים כתובים. הוא כמובן לא תכנן ולא חשב אי-פעם שהדבר הזה יקרה כשהוא עצמו לא כאן, אבל הוא כן דיבר על זה", אמרה אמו, איריס חיים, בריאיון ב"אולפן שישי".
הבוקר (ראשון) סיפרה חיים לעדי זריפי ב"חדשות הבוקר" על המסע שעברה המשפחה - ועל הפניות הרבות שקיבלה מנשים מאז שיצאה לדרך. "פתחנו את הנושא הזה לפני שנה, ופנו אליי הרבה נשים מדהימות. שואלים אם נביא ילד יתום, אבל נשים פונות כי הן רוצות אבא שהוא דמות, שאפשר לספר מי היה. זאת בניגוד לבנק הזרע שאין אבא שאפשר לדבר עליו, יש חוסר. זרע מאדם מת שיש לו דמות, משפחה, הכל גלוי ורוצים לדבר על אבא, הרבה נשים רוצות את זה", הסבירה.
בשורה מרגשת בעבור המשפחה, תוכלי לשתף במסע שעברתם עד הנקודה הזו?
"זה באמת מסע, אנחנו לא בסופו עדיין. המסע התחיל ביום שיותם נהרג, ישבנו בבית בשוק טוטלי, לא הבנו מה אמרו לנו. הבן שלנו מת, לא נראה אותו יותר, זה נורא. החושך נהיה ענק, אין רגש תקווה – אבל אחת הקצינות לחשה שיש אפשרות לקצור זרע ליותם. זה היה מאוד חדש אז, רק תחילת המלחמה, שי-לי עטרי הצליחה להעביר חוק זמני שלא צריך לקבל אישור מבית משפט. עשינו את זה, ואז לא עסקנו בזה שנה כי היינו עסוקים בריפוי. אחרי שנה פגשנו את עו"ד נילי שץ שהציעה לעזור בתהליך. הדרך נמשכה שנה ורבע, זה מסע מרתק, מרגש, מחבר, עם הרבה אהדה מכל הכיוונים. הפרקליטות נתנה כתף, בית המשפט בבאר שבע, בשישי קיבלנו את הפסיקה והיא מאוד מרגשת בעצמה. השופט כתב אותה בצורה אנושית ורגישה, כזו שמכבדת את הסיפור".
זה עניין שנוגע בנקודות הכי רגישות. יש הזדמנות לתת המשכיות ואור בסיפור שרובו חושך.
"לפני הדברים, החוק עדיין לא חוקק ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, הדבר היחיד שמניע כיום את בתי המשפט להחליט הוא מה רצה האדם. מתחשבים רק בזה, זה הדבר היחיד שעומד בפני בית המשפט: האם מקיימים את צוואת הילד? אני לא חושבת שזה צריך להיות שיקול יחיד, אבל עד שיחוקק חוק שידבר גם על הזכות של הורים להיות סבים לאחר מות הילד שלהם גם אם הוא לא רצה. יותם לא יהיה אבא, אבל אנחנו נשארנו כאן ונשארנו עם כאב וחלל גדול. הנכד לא יהיה במקום יותם, ויש גם קולות שמבקרים את הדבר הזה. יש גם מילים פחות נעימות בשיח, צריך לשים לב למה שכותבים. עברנו כמשפחה אסון גדול, קשה לנו עם כמה שאני חזקה ומחייכת. משפחה שבחרה לעשות צעד משמעותי אל העתיד שלנו, וזה צעד לא קל, אז צריך לפרגן רק על עצם הצעד".
זו אות קלון למבקרים.
"כן, חלקם עושים זאת ברשעות. הילדים שלי חשופים לזה, זה פוגע בהם. אני לא חושבת שמישהו היה רוצה להתחלף איתי, יותם לא יחזור לחיים אף שזה מה שהייתי הכי רוצה. אני קוראת לחשוב, להיות רגישים, לא להגיב על כל דבר. בחרנו לפרסם את זה כי אני יודעת כמה זה יכול לעזור לעוד משפחות. הרבה משפחות זקוקות לזה, ואפשר לתת להן את האפשרות הזו. הטכנולוגיה התקדמה, למרות ההלכה, ויש פתיחות. צריך לאפשר לי לפעול בלי המילים הרעות".