"אנחנו בשבי בידי ראש ממשלה, בני ערובה של שלטון. שחרר אותנו"
לאחר הזיהוי של אחיו איציק הבוקר במכון לרפואה משפטית, דני אלגרט קרא לציבור הרחב להמשיך להיאבק: "קורא קריאת השכמה למדינת ישראל, בואו נתעורר ונחזיר את המדינה למסלול כי אנחנו על סף תהום"

לאחר שגופתו של איציק אלגרט הושבה הלילה (בין רביעי לחמישי) וזוהתה על ידי אנשי המכון לרפואה משפטית, הודיע קיבוץ ניר עוז על הירצחו בשבי. עוד לפני כן פרסם אחיו, דני, שיר בחשבון ה-X שלו שכותרתו הייתה "נכשלתי".
בשיחה האחרונה ביניהם ביום החטיפה אמר איציק לדני שזה הסוף. "הגיעה ההודעה המרה אתה מופיע ברשימה לא תחזור מהשבי הסדיסטי פוליטי הוקרבת על מזבח פוליטי. זה לילה האחרון ללא מידע והאחרון ללא דאגה יש הכנות להלוויה. נבחרה כבר החלקה נקבע מקום השבעה המאבק נחל תבוסה כשלתי במאבק ההצלה נחטפת פצוע מהמקלט ניצחו אותי 'ניצחון מוחלט'. סלח לי ולכל המדינה לא עשינו מספיק לא עמדתי בהבטחה להחזיר אותך בבטחה להצילך", כתב לו בשיר.
בריאיון ליואב לימור התייחס דני לתחושות הקשות. "זה לילה קשה שקיבלנו את הבשורה הקשה שאיציק כבר לא איתנו, קיבלנו את הילדים שלו בנתב"ג שחזרו מקנדה והם היו צריכים לשמוע את הבשורה מקציני צה"ל. זה היה אחרי יום לא פשוט עם לווית משפחת ביבס, זה הרבה יותר קשה. אנחנו אחרי 510 ימים מטורפים, אנחנו רוצים להתעורר ולהגיד 'די, שחרר אותנו'", הפציר בריאיון.
לשחרר אתכם ממה?
"שחרר אותנו מהשבי שאנחנו בו 510 יום בידי ראש ממשלה, אנחנו בני ערובה של שלטון ומשפט שמתנהל. אנחנו בני ערובה שלו שלא רוצה להקים ועדת חקירה ולהחזיר מנדטים. אלו מטרות המלחמה שלו ואנחנו מבקשים שחרור".
דני אתה אחד מהקולות הכי מזוהים עם המאבק לשחרור חטופים. תמשיך?
"אני לא נאבקתי רק בשביל להחזיר את אחי, הוא אחד מ-252 חטופים ואלפי הרוגים. אני נלחמתי למען מדינת ישראל, כל חיי עשיתי את זה. במשך 24 שנה קמתי להסתכל למטעני החבלה בעיניים ולא עשיתי את זה רק כדי לחזור בשלום. אנחנו נלחמים למען מדינת ישראל, גם אם איציק לא היה חטוף הייתי עושה את אותו מאבק. אנשים צריכים להצטרף אלינו. נכשלתי לשכנע את ראש הממשלה ואת הציבור שאין פה מאבק אישי".
בריאיון הוסיף אלגרט כי המחווה אתמול במסע הלוויה של בני משפחת ביבס הייתה מכבדת אבל "הציבור חלק כבוד לאנשים שיכול היה להציל", לדבריו. הציבור צריך להישאר ברחובות ולהפגין. "זה נותן לאנשים להראות שהם עושים פעילות, אבל אחרי שיצאו לרחובות הם היו צריכים להישאר שם עד שכל הסיפור הזה נגמר. חייבת להיות התקוממות, לא מזיזים דיקטטור בזה שיוצאים פעם בשבוע וחוזרים הביתה".
מה הלקח?
"אתמול בלילה, עם ההודעה, קיבלתי זריקת מרץ. עכשיו המאבק יהיה כפול, אעשה יותר ממה שעשיתי. מסתבר שלא עשיתי מספיק".
תוכל לספר על איציק?
"איציק היה 'הכי אחי'. היינו מאוד קרובים, זה אדם שכולו נשמה אחת גדולה, נתינה בלתי רגילה. ישבנו במרפסת יום אחד והוא קיבל קריאה להגיע כי יש לה בעיה בגז בבית בקיבוץ. הוא ממש רצה לנסוע לקיבוץ, זה היה הדבר הכי דחוף מבחינתו. כל מה שהוא עשה הוא עשה מתחושת שליחות. הוא נשאר ילד נצחי למרות שהיה מבוגר ממני. הוא אהב את החיים והחיים אהבו אותו. איציק יהיה חסר לנו מאוד".
בסוף דבריו קרא בשנית לציבור לצאת לרחובות. "אני רוצה להודות למי שהולכים איתי שכם לצד שכם, ליבי יוצא אליהם. אני רוצה שנשכפל אותם כמה שיותר. אענה לכל האלפים שפונים אליי, אני מעביר להם חיבוק ענק. קורא קריאת השכמה למדינת ישראל, בואו נתעורר ונחזיר את המדינה למסלול כי אנחנו על סף תהום", חתם.