"הייתי מעדיפה שהיא תהיה חטופה, היא הייתה חוזרת אליי"

בשבעה באוקטובר, ניצן רחום ובן זוגה לידור לוי נרצחו במיגונית לאחר שנמלטו מפסטיבל הנובה. רבים מהמחבלים שלקחו חלק בטבח הנורא חוסלו, אך עם הימשכות המלחמה המשפחה הרגישה קושי לתת ביטוי לאבל הפרטי. ברקע הצהרת טראמפ ונתניהו על התוכנית לסיום המלחמה, אמה ואחיה של ניצן, רונית ועמרי, התייחסו בריאיון לנסלי ברדה הבוקר (שלישי) לתחושות שהגיעו בעקבותיה.

"הייתי מעדיפה שהיא תהיה חטופה", אמרה רונית והסבירה למה: "אם היא הייתה חיה, היא הייתה חוזרת אליי, פצועה, לא אותה ניצן, אבל הייתה חוזרת אליי". את התוכנית המתגבשת היא קיבלה ברגשות מעורבים: "מצד אחד הקלה, שאני יכולה סוף סוף להתאבל לבד ולא כל מה שקורה מסביב, מצד שני קנאה, אני מאוד מקנאה באלה שחוזרים".

עמרי, אתם עד היום בעצם לא ממש יודעים איך היא נרצחה, נכון?
"המיגונית שלנו 'למזלנו' מאוד מתוקשרת, מצולמת, אז יש לנו הרבה מידע לעומת אחרים. פיזית, איפה היא נפגעה, מה קרה לה, מה בדיוק היא עברה אנחנו לא יודעים. היא מצאה את מותה בפנים, בערך, לפי ההקלטות, חצי שעה אחרי לידור".

רונית, אתם ידעתם שהיא בהיריון?
"בטח, שבוע לפני זה הייתי איתה בסקירת מערכות, שם אמרו לנו שיש בן, ממש שבוע לפני. לא הייתה מאושרת ממני, אמרתי לה 'אני איתך, אני כל כך מצפה ומחכה', כי אני אחת שמאוד אוהבת ילדים ואין אחד שלא עזרתי לו".

ניצן ז"ל עסקה בחינוך והילדים איתם עבדה שמרו על קשר עם משפחתה: "יש משפחות שאיתנו בקשר עד היום, יש משפחה אחת שהילדה שלה היום היא בת 17, אמרה לי שניצן היא זו שלימדה אותה את הערכים, החינוך, הכל. היא עשתה לה בשבעה באוקטובר בשנה שעברה מיגונית וסיפרו את הסיפור של כל מי שהיה בה. לא מזמן היא פנתה אליי שהיא עושה עבודת גמר על ניצן, היא רוצה לעשות סרט, זה ממש ריגש אותי", סיפרה האם.

עמרי שיתף על הרעיון מאחורי פרויקט ההנצחה בפארק המקומי בפרדסיה: "ניצן כל החיים טיפלה בילדים ועם ההיריון היא הייתה בדיוק בדרך סוף סוף להביא אחד בשביל עצמה. זה התפספס בצורה הכי כואבת וטרגית שיש ואותנו זה משך ללכת לכיוון הזה. כשניסינו לחשוב ביחד עם ראש המועצה איך להנציח את ניצן ביישוב זה ממש התחבר לנו".