איריס חיים על הטלת הצרכים בביתו של בנה: "זה כמו לחרבן בבית כנסת"

איריס חיים, אימו של יותם חיים שנחטף לעזה מביתו בבוקר ה-7.10, ונורה בשוגג על ידי צה"ל לאחר שהצליח לברוח. בתיעוד מקומם שפרסמה אתמול, היא חשפה שבזמן שהקיבוץ מנסה להשתקם, הבית שממנו נלקח בנה לרצועה הפך לשירותים. כשעובדים מאתר הבנייה הסמוך משתמשים בביתו ובביתם של חללים נוספים כמקום לעשות בו את צרכיהם. בריאיון ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין, היא הגיבה על המקרה ושיתפה בתחושותיה בעקבותיו.

לאחר התיעוד המקומם חיים שיתפה על המקרה: "הקיבוץ משתקם ויש שם הרבה פועלים, עובדת שם חברה קבלנית גדולה ויש להם קבלנים, יש להם פועלים ולמרות ששמו להם את כל האפשרויות ללכת לשירותים כמו שצריך זה עדיין קורה. הבתים האלה, הם בתים שהם פתוחים לציבור הרחב. אנחנו ביקשנו שאנשים יוכלו להיכנס לבתים האלה כדי להסתכל ולהבין מה קרה שם. רוב השכונה הזאת חסומה למבקרים, הבתים נעולים ולא נותנים להיכנס אליהם. אנחנו ביקשנו ושמנו שם תמונה של יותם והסבר על מה שקרה לו".

אימו של החטוף הוסיפה: "אני חושבת שיש פה תופעה שצריכה להקפיץ לנו ולכל מי שנמצא שם ואחראי שם דגל אדום. אני יודעת שהקיבוץ לא מתעלם מהתופעה, אני לא רוצה להגיד שלא אכפת לו. אכפת להם, זה חשוב להם, הם רוצים לפתור את הבעיה, אבל אני עכשיו נכנסתי לתמונה כדי להציף את זה ביותר גדול ולהגיד, לחברה שאם כבודה במקומה מונח, שהיא מקבלת תשלום ממדינת ישראל לא בשביל, לחרבן בתוך הבית של הבן שלי, אלא בשביל לטפל ולשקם את הקיבוץ".

עוד אמרה חיים על המקרה: "הם עושים את זה וזה לא מעניין אותם שהבן שלי היה חי שם ושהוא נחטף. אולי להפך, אולי בגלל זה הם עושים את זה, אבל אני לא נכנסת לספקולציות כי לא דיברתי עם אותם פועלים ואני לא יודעת מה הם עושים. פניתי למנכ"ל פורום תקומה, בועז ברזילי שהיה מזועזע ואמר לי שהוא 'מטפל בזה באופן מיידי'. פניתי אתמול גם לשר המורשת עמיחי אליהו ולשר אלקין ועדיין לא קיבלתי תשובה, אבל אני נותנת להם עוד זמן להגיב. אני רוצה לקרוא מפה לחברת 'אפשטיין', שאין אין לי שום דבר נגדם, שהם קודם כול צריכים לסלק את העובדים האלה מהעבודה, לא צריך לתת להם לעבוד במקום כזה. צריך לא לאפשר להם לעבוד שם יותר, עד שהם לא יעשו בדק בית איך הם מעסיקים ומי עובד שם. אולי אם הפרנסה שלהם תיפגע, אז אולי יתחילו לזוז שם דברים. הבית המקודש הזה, זה קודש הקודשים. זה כמו ללכת לבית כנסת ולחרבן בבית כנסת, זה מקום שאי אפשר להסביר כמה הוא קדוש, לא רק בשבילי, בשביל כולנו".

מתי בעצם שמעת לראשונה על המקרים האלו?
"המשפחה של ניראל זיני שנרצח ב-7 באוקטובר והבית שלו נמצא מול הבית של יותם, נמצאים שם כמעט כל יום. לפני כמה שבועות אח שלו שלח לי סרטון וסיפר לי את הסיפור הזה לראשונה לפני כמה שבועות. הוא גם אמר שהקיבוץ שם מצלמות, שהם מרימים ומנקים, ושמתי את זה בצד. אבל אתמול, הבנתי שהסיפור הזה בעצם לא נגמר והחלטתי להציף את העניין הזה".

איפה את עומדת בכל מה שקשור לעניין ההנצחה?
"אני דווקא נמצאת בקבוצה שדווקא חושבת שהשכונה הזאת צריכה לעמוד על תילה, ולא לשנות שם את המתווה. לא להעביר אותם, כי אני חושבת שהקונטקסט הוא חשוב מאוד. אנחנו הגשנו עתירה לבג"ץ על התוכנית להריסת השכונה. יש פעולות מול אנשי הקיבוץ בעניין הזה שבעצם החליטו על הריסה של הבתים. אני חושבת שצריך להשאיר את הבתים האלה ולהפוך אותם למוזיאון, ולאתר הנצחה המסודר. לא לעשות מה שעשו בבארי, לא להרוס אותם, זה יהיה כאב ובכייה לדורות אם הם באמת ייהרסו. לכל בית שם יש משמעות, לכל בית יש סיפור, והוא צריך להיות מסופר במלואו".