הטכנולוגיה שמשנה את החדרת ההתקן התוך-רחמי

לא מעט רגעים ברפואה הגינקולוגית מלווים בכאב כמעט מובן מאליו - ובמיוחד פרוצדורות כמו החדרת התקן תוך-רחמי, היסטרוסקופיות וביופסיות. הטנקולום, אותו כלי מתכתי ישן שמשמש להחזקה של צוואר הרחם, נמצא בשימוש כבר כמעט 100 שנה, ולעיתים גורם לכאב חד ודימום. כעת, חברה שווייצרית מציגה מכשיר חדש שעשוי לשנות לחלוטין את האופן שבו נשים חוות את ההליכים הללו.

Aspivix, חברת מכשור רפואי משווייץ, הודיעה כי בארצות הברית בוצעו לראשונה פרוצדורות גינקולוגיות - ובהן החדרת התקן תוך-רחמי - באמצעות ,Carevixמכשיר המבוסס על יניקה עדינה במקום תפס מתכתי. על פי הדיווחים הראשונים, ההליכים בוצעו ללא כאב וללא דימום, ובאופן שאפשר לרופאים לבצע את הפעולות במהירות וביציבות.

לדברי ד״ר תמר שלם, מנהלת מחלקת יולדות ב׳, המרכז הרפואי שערי צדק: ״המכשיר החדש מביא שינוי משמעותי בפרוצדורות מרפאתיות נפוצות. הוא מאפשר לבצע פעולות כמו התקנת התקן תוך רחמי, ביופסיות והיסטרוסקופיות בצורה מבוקרת ועדינה יותר, תוך שמירה על שלמות הרקמה והפחתת כאב למטופלת. משמח ממש שנוכל להציע למטופלות שלנו הפחתה משמעותית בכאב, בפרוצצדורות שכיחות אלו".

את ההליכים הראשונים בארצות הברית ביצעה ד"ר אליסה קונקלין, מרצה קלינית לגינקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה. ד"ר קונקלין מתארת הליך שונה לחלוטין מהנהוג עד היום: לדבריה המכשיר החדש סיפק יציבות מספקת, גישה טובה לצוואר הרחם והפחתה ניכרת באי נוחות: "היניקה היתה מדויקת וקלה לשימוש, גם בעמדה לא שגרתית של צוואר הרחם", היא אמרה. "לא היה דימום לאחר שחרור היניקה, ויכולנו לקצר את זמן ההליך בשל כך".

מטופלת שעברה ניסיון קודם עם ההתקן מסורתי דיווחה שזו הייתה חוויה טובה: "היא אמרה שהפעם כמעט לא היה כאב", מציינת ד"ר קונקלין. מטופלת נוספת סיפרה כי ההסבר שקיבלה על ההבדל בין הכלי הישן לבין התכנון החדש גרם לה להרגיש שהבחירה באמצעי החדש היתה נכונה: "העיצוב החדש שכנע אותי שאני בוחרת בטיפול מתקדם יותר".

"להפוך את ההליך לפחות טראומטי"

השימוש ב-Carevix בארצות הברית מתבצע במסגרת תוכנית בינלאומית הכוללת מרכזי מצוינות בארצות הברית, שוויץ, צרפת, גרמניה, שוודיה ואוסטריה, והיא מאפשרת לרופאים, מיילדות ואחיות לשלב את המכשיר בהליכים גינקולוגיים שגרתיים ולבחון את יעילותו ביחס לטנקולום. מנכ"ל חברת Aspivix, מתיו הוראס, מתאר את התוכנית כצעד משמעותי בקידום רפואה שממוקדת יותר ברווחת המטופלת: "אנחנו מחויבים לחדשנות ולהוכחת היעילות של המכשיר בתוך המרפאות עצמן, בעבודה של צוותים קליניים אמיתיים".

כמו כן, במחקר רשמי שהתקיים בבית החולים האוניברסיטאי בז'נבה, בשווייץ, על 100 נשים שעברו החדרת התקן תוך-רחמי, שנערך בשיטה אקראית ועיוורת חלקית, הוצגו נתונים משמעותיים: ירידה של עד 73% בתחושת הכאב וירידה של 78% במקרי הדימום - בהשוואה לטנקולום רגיל.

במקביל לשימוש הראשוני בארצות הברית, אוניברסיטת אינדיאנה החלה במחקר קליני נוסף, שבוחן את השימוש במכשיר בהליכים שונים: החדרת התקנים, היסטרוסקופיות, ביופסיות רירית הרחם וצילום רחם. המחקר בודק שלושה היבטים עיקריים: מידת הכאב המדווחת על ידי המטופלת, כמות הדימום, ורמת שביעות הרצון של הצוות המטפל מהאמינות והשליטה במכשיר.

בחברה מדגישים כי הטכנולוגיה אינה מיועדת רק לשיפור נוחות - אלא לשינוי עמוק יותר בתפיסה הרפואית. עבור לא מעט נשים, החדרת התקן תוך-רחמי או בדיקות צוואר הרחם הן חוויות שלעיתים משאירות סימן פיזי ורגשי. הטכנולוגיה החדשה שואפת להפוך אותן לנגישות, מהירות ובעיקר פחות כואבות.

הטנקולום, למרות היותו כלי בסיסי ויעיל, הפך עם השנים לסמל של הליך כואב ולא נעים. ההצלחה של Carevixבארצות הברית ובשווייץ מציבה שאלות רחבות יותר על שינוי עתידי בפרקטיקה: האם היתרונות של שיטת היניקה יגרמו לבתי חולים ברחבי העולם לזנוח את הכלי הישן? האם נשים יתחילו לדרוש את השיטה החדשה? והאם מעבר כזה עשוי להפוך להמלצה רשמית? התשובות יגיעו ככל שהמחקר בארצות הברית יתקדם. בינתיים, התוצאות הראשוניות והתגובות של מטופלות ורופאים מצביעות על שינוי שנראה ממשי - ומבורך.