ה"קנס" על פרק ב׳ נגמר: אושר חוק שמבטיח לבני זוג שהתאלמנו קצבת שאירים גם אם הם נישאו מחדש
עד היום, לא מעט אלמנות ואלמנים של משרתי קבע וגמלאי צה״ל גילו שהחיים החדשים באים עם תג מחיר: נישואים מחדש יכלו לקטוע קצבה, וקיזוזים "אכלו" זכויות שהיו אמורות להישאר אצל המשפחות. אתמול (ד') זה השתנה: החוק שעבר מבטל את האובדן האוטומטי של הקצבה, מפסיק קיזוזים בין סוגי תגמולים, ומרחיב את הזכאות גם למי שנחסמו בעבר בגלל גיל


יש חוקים שעוברים בכנסת ונשארים טכניים. ויש חוקים שמתקנים משפט אחד שאמר במשך שנים לאנשים בזמן השבר הכי גדול שלהם: "אתם יכולים להמשיך הלאה - אבל תשלמו על זה". אחרי מאבק ממושך של ארגון אלמנות ויתומי צה״ל, אושרה אתמול הצעת חוק "קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם". על פניו, מדובר בעדכון חקיקתי בעולם הפנסיות והתגמולים. בפועל, זה תיקון של מציאות: אלמנות ואלמנים של משרתי קבע וגמלאי צה״ל לא יאבדו עוד את קצבת השאירים שלהם בעקבות נישואים מחדש.
עד היום נוצר מצב שבו מי שבחרו לבנות פרק ב׳, להקים בית חדש, לנסות להתייצב אחרי האובדן, היו עלולים לגלות שהקצבה נעצרת. מה שבעבור רבים, זו לא הייתה רק שאלה של כסף, אלא מסר: "אל תתקדמו קדימה".
אבל זה לא נגמר שם. מעבר לסוגיית הנישואים, החוק מתמודד עם מנגנון שהטריד משפחות במשך שנים: קיזוזים בין קצבאות. בפועל, קצבת השאירים (פנסיית החלל) קוזזה מול תגמולים נוספים שמגיעים בגין האובדן, כך שהמשפחה לא באמת קיבלה במקביל את כל מה שמגיע לה. התיקון שאושר היום מבטל את מנגנון הקיזוזים ומאפשר לשאירי משרתי קבע ועובדי שירות המדינה לקבל יחד גם את התגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או חוק נפגעי פעולות איבה - וגם את קצבת השאירים המלאה.
"אחרי שנים של עוול ומאבק מתמשך, סוף סוף נעשה צדק, אומרת עו״ד זהבה גרוס מידן, יו״ר ארגון אלמנות ויתומי צה״ל". היא מדגישה שמבחינת המשפחות זה לא רק מאזן כספי שמסתדר, אלא הכרה: "זהו לא רק תיקון כספי, אלא הכרה אמיתית בכאבינו. החוק משקף הכרה בחשיבות היכולת שלנו לצמוח מתוך משבר ולבחור מחדש בחיים לאחר האובדן, מבלי לאבד את זכויותינו".
החוק כולל עוד שני תיקונים משמעותיים. הראשון: תיקון לתקרת הקצבה: עד היום נקבעה תקרה של 70% מהמשכורת הקובעת, וכעת במצבים מסוימים ניתן יהיה לקבל גם 100% מהמשכורת הקובעת. השני: ביטול הסדר זכאות לפי גיל, שבפועל יצר "חור שחור" לנשים צעירות. כלומר, אלמנות מתחת לגיל 35 ללא יתומים, שבעבר נמצאו מחוץ למעגל הזכאות, אמורות כעת להיכנס פנימה.
שלומי נחומסון, מנכ״ל הארגון, תיאר את המהלך כתיקון שהמדינה הייתה חייבת לעשות מזמן: החוק, לדבריו, "מחזק את הוודאות והיציבות הכלכלית של האלמנות והאלמנים ומבטא את מחויבותה של המדינה למשפחות השכולות". והוא גם מציין מי היו שותפים לסיום המהלך בכנסת: יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ בועז ביסמוט שיזם את ההצעה, יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ וח״כ גלעד קריב.
ביסמוט עצמו לא הסתיר את ההיבט האישי והסימבולי: "זו הצעת החוק הראשונה שהגשתי כחבר כנסת, והיום נעשה צדק עם מאות אלמנות צה״ל שקצבאותיהן קוזזו לאורך השנים. זה המעט שאנו חבים למי שאיבדו את היקרים להם מכל בהגנה על המולדת".
ואם תהיתם למה זה עולה עכשיו - התשובה נמצאת גם במספרים. ארגון אלמנות ויתומי צה״ל, שמייצג ומלווה מעל לכ-18 אלף אלמנות, אלמנים, יתומות ויתומים של חללי צה״ל וכוחות הביטחון, אומר שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מעגל השכול התרחב משמעותית: כיום מדובר ב-354 אלמנות ואלמנים, מתוכן 45 אלמנות בהיריון ו-895 יתומות ויתומים חדשים. מאחורי כל מספר כזה יש בית אחד שמנסה להחזיק כלכלית, רגשית, משפחתית - ולפעמים גם להסביר לילדים למה "מגיע לכם" אבל לא באמת מקבלים.
החוק ייכנס לתוקף ב-1 לחודש שלאחר פרסומו ברשומות. ואז, לפחות על הנייר, נעלם אחד העיוותים הכי כואבים במפגש בין שכול למערכת: האפשרות לבחור בחיים - בלי שהמדינה תעניש על זה.