״אנחנו רואים במקלטים איומים ושיימינג, קללות ומכות פיזיות"

בימים שבהם טילים מאיימים עלינו, לא מעט ישראלים מגלים איום חדש - אלימות מילולית ואף פיזית בתוך מקלטים משותפים. מסכסוכים על כניסה למקלט, דרך אי הסכמה להכנסת בעלי חיים ועד למאבקים סביב שמיעת חדשות בקול - המתח והסטרס יוצרים מהמקלטים בישראל לזירת אלימות כשלעצמה.

מקרי סכסוך ואלימות במקלטים מתרחשים בכל רחבי הארץ בשבוע האחרון. במקרה אחד המשטרה עיכבה שלושה חשודים במעורבות בקטטה במקלט בשכונת שפירא בתל אביב. במקרים אחרים, אנשים תועדו כשהם חוסמים בגופם אנשים מכניסה למקלט בבניין שלהם, כשברקע נשמעת המולה.

בעקבות מקרי האלימות בשבוע האחרון, משרד הרווחה והביטחון החברתי יזם מענה חירום של תוכנית גישורים, שבמסגרתה אלפי מגשרים מתנדבים בכל רחבי הארץ מסייעים בפתרון. מדובר בתכנית הפועלת גם בשגרה בנושאים שונים.

״אנחנו רואים מקרים חמורים במקלטים, מאיומים ושיימינג, דרך קללות ובסוף גם אלימות פיזית כמו מכות וזריקת כיסאות. באחת הערים המעורבות הגיע אלינו מקרה שבו תושבים ערבים שגרים בבניין שבו אין מקלט רצו לבניין ליד עם מקלט, אבל לא נתנו להם להיכנס. לדבריהם זה נובע מגזענות, ומבחינתם לא נתנו להם להיכנס כי הם ערבים. הודעה על כך רצה בקבוצות וואטספ״, מספרת מיכל קון אורובנו, רכזת בתוכנית גישורים של השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בניהול עמותת מוזאיקה. ״במקרה נוסף, אנשים מהפזורות הבדואיות הגיעו עם אוטובוסים לערד כדי להתמגן, וזה יצר בהלה בעיר. במקרה אחר, מאלף כלבים ירד למקלט עם עשרה כלבים. זה יצר מתח מול אנשים שמפחדים מבעלי חיים״.

לדבריה, הסכסוכים מתעוררים בעקבות טריגרים שונים: אנשים מחוץ לבניין שרוצים להיכנס ולהשתמש במרחב המוגן, סגירת הדלת בזמן האזעקה, סכסוכים ישנים בין דיירים שמתלקחים במפגש במקלט, מחלוקות על רקע תרבותי כמו שמירת שבת במרחב או לינה של גברים ונשים יחד, ועד לסכסוכים על רעש של ילדים,, הנגשת המקלט לאנשים עם צרכים מיוחדים, ושימוש במרחב המקלט סביב ציוד, מים, חשמל ועוד.

"אם בשנתיים האחרונות אנשים הסתפקו במיגון בחדר מדרגות, בחזית החדשה מול איראן תושבים צריכים למצוא את המקלט הקרוב לבתיהם, שלפעמים ממוקם בבניין פרטי משותף. וכאילו זה לא מספיק, המלחמה עם איראן מחייבת את כולם לשהות יחד במרחב קטן במשך זמן ממושך יותר. שילוב של כל מרכיבים אלו הוביל ליצירת סיר לחץ במקלטים המשותפים, שמתבטא לעיתים גם באלימות".

בעקבות מקרי האלימות בשבוע האחרון, משרד הרווחה והביטחון החברתי יזם את תוכנית גישורים, שבמסגרתה אלפי מגשרים מתנדבים בכל רחבי הארץ מסייעים בפתרון. ״את הדיווח על המקרה בעיר המעורבת קיבלנו מהרשות המקומית והמשטרה. המגשרת פנתה לבניין עם המקלט והבינה שמדובר על עניין של חוסר מקום פיזית במקלט ולא בגזענות. היא מצאה מקלט אחר קרוב שאפשר לתת באמצעותו מענה ופתרונות מתאימים, והם שמחו לארח אותם״, מספרת קון אורובנו, ״יש פה שאלה של דיני נפשות. כמובן שיש כאן עניין של סולידריות. צריך להכניס אנשים למקלט, וצריך למצוא פתרונות כשאין מקום. בסוף המטרה היא שאף צד לא ירגיש סכנה, ולמצוא פתרון שייתן מענה לכולם בצורה נגישה ובטוחה״.

״יש במקלטים שילוב בין משפחות צעירות ואנשים מבוגרים, והפער בין הגילים, למשל, נוכח. מבוגרים רוצים את החדשות, להיות בשליטה, ולעומתם הורים לילדים רוצים לשמור על צנזורה ולתת תחושה נעימה לילדים. במקרה במקלט בבית ספר שבו טיפלתי זה יצר ממש בלאגן״, היא מספרת, ״ישבנו במעגל וחיפשנו פתרון משותף. החלטנו בסוף לחלק את המרחב המוגן לחדרים, עבור המשפחות והילדים ועבור המבוגרים. זה הצליח״.

לדבריה, ״כל סכסוך לא מטופל יכול להגיע לאלימות פיזית. אנשים בעל כורחם נמצאים במרחב מוגן במשך שעות ללא ידיעה ובפחד. אחרי שנתיים של מלחמה זה רק מוסיף לטראומה. אנשים בסוף רוצים להיות בביטחון״, היא מוסיפה, ״כשאתה יושב במקלט עם כל הרעש של החדשות זה יוצר סטרס שאם לא נדע לנהל אותו יהיו עוד ועוד מקרי אלימות. אנחנו מנסים לפעול לפני שזה מגיע לזה. אנחנו במשימת שליחות, 24/7, כדי שהסכסוך יהפוך לחוסן ולא לאלימות״.

בעקבות הקונפליקטים הרבים במקלטים, תוכנית גישורים חידשה את הקו החם שלה, ומאז שהוא נפתח ביום רביעי האחרון, הגיעו אליהם כבר יותר מ-50 פניות. "הקו החם קיים מאז הקורונה, ובכל פעם אנחנו סוגרים ופותחים אותו כשצריך. אנחנו שמים לב שכל פעם שיש פיק – בין אם בגלל הקורונה, ה-7.10, הרפורמה המשפטית או המלחמה הנוכחית – יש מתיחות. רואים שאנשים יותר קצרים ומגיבים בצורה יותר אלימה. הם רוצים צדק עכשיו ופתרון מיידי. לכן המענה שאנחנו נותנים הוא גישורי. לשמחתנו אנחנו רואים שזה מצליח. יש לנו מומחים לכל נושא, בין אם לענייני שכנות, משפחה ועד מוגבלויות. המענה חינמי ונגיש באופן מקוון, בטלפון וגם בוואטספ, ובכל השפות. אנחנו זמינים גם להדרכה".