הטיפול החדש שמעורר תקווה אצל נשים עם אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שפוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפוריות ברחבי העולם. לפי ההערכות, כ-190 מיליון נשים מתמודדות איתה. במחלה זו צומחת מחוץ לרחם רקמה הדומה לרירית הרחם. היא יוצרת נגעים דלקתיים ועלולה לגרום לכאבי אגן כרוניים, לכאבי מחזור קשים, לכאבים ביחסי מין ולתסמינים במערכת העיכול והשתן. המחלה עלולה להשפיע גם על הפוריות.

אף שכיחותה, אבחון אנדומטריוזיס אינו פשוט. התסמינים משתנים מאישה לאישה ולעתים דומים לאלה של בעיות רפואיות אחרות. גם אפשרויות הטיפול הקיימות אינן מתאימות לכל המטופלות, וחלקן כרוכות בתופעות לוואי משמעותיות.

על רקע הקשיים האלה, צוות חוקרים מאוניברסיטת מדינת וושינגטון, מאוניברסיטת מישיגן ומאוניברסיטת פלורידה בארצות הברית בחן כיוון טיפולי חדש. במחקר נבדק השימוש בניקולסמיד (Niclosamide), תרופה ותיקה לטיפול בתולעים, שהועברה באמצעות ננו-חלקיקים לתאי חיסון הקשורים לנגעי האנדומטריוזיס. המחקר נערך בעכברים בלבד, אך ממצאיו מעלים אפשרות לפיתוח טיפול ממוקד שאינו הורמונלי.

במקביל להתפתחויות המחקריות, קופת חולים מאוחדת הקימה מרכז רב-תחומי במרפאת פנקס בתל אביב. המרכז, שהחל לפעול לפני כמה שבועות, מיועד למטופלות עם אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס וכאבי אגן כרוניים. הוא מציע מעטפת טיפולית הכוללת שירותי פריון ושימור פריון, פיזיותרפיה של רצפת האגן, ייעוץ תזונתי, רפואת כאב, תמיכה של עובדת סוציאלית, תמיכה נפשית ורפואה משלימה.

ד"ר ירון גיל, מומחה במיילדות ובגינקולוגיה ומנהל מרכז האנדומטריוזיס במאוחדת בתל אביב, מסביר מדוע המחלה עדיין מציבה אתגרים בכל הנוגע לאבחון ולטיפול. "אחד הקשיים באבחון הוא שהתסמינים לא תמיד ספציפיים", הוא אומר. "התסמין הקלאסי הוא כאבי מחזור, אבל המחלה יכולה להתבטא גם בכאבי בטן עליונה, בבעיות במערכת העיכול ובכאבים ביחסי מין. לעתים מופיעים גם כאבים עמוקים בזמן קיום יחסי מין, תפיחות בטנית, עצירות או יציאות רכות. חלק מהנשים חוות תסמינים שמזכירים דלקת בשלפוחית השתן".

לדבריו, גם בירור בעקבות קשיי פוריות עשוי להוביל לאבחון המחלה. "יש זוגות שמוגדרים כסובלים מאי-פריון ממקור לא ברור, ובהמשך מתברר שאחוז לא קטן מהנשים מתמודדות עם אנדומטריוזיס". האבחון עשוי להתבסס על ממצאים כמו ציסטות, נגעים והידבקויות. במקרים מסוימים נדרשות בדיקות הדמיה מתקדמות, כמו MRI, ולעתים נעזרים גם בבדיקת רוק.

ד"ר גיל מצביע על קושי נוסף: המודעות למחלה עדיין אינה מספקת, הן בקרב המטופלות והן במערכת הבריאות. "גם המטופלות וגם מערכת הרפואה לא תמיד מזהות את המחלה בזמן. עם זאת, המודעות הולכת ועולה. יותר נשים פונות לבירור מוקדם, וגם הידע הרפואי בתחום מתרחב, אך עדיין חסרים מרכזים ומומחים".

לדברי ד"ר גיל, הצעד הראשון הוא ייעוץ מסודר, שבמסגרתו בוחנים את התסמינים, את הטיפולים שהמטופלת כבר ניסתה ואת התוכניות שלה לעתיד. אחד השיקולים המרכזיים הוא אם היא מעוניינת להיכנס להיריון. עבור נשים שאינן מתכננות היריון, הטיפול המקובל כולל בדרך כלל גלולות או התקנים הורמונליים. טיפולים אלה מסייעים לעכב את פעילות המחלה ולהפחית את התסמינים, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי. בין היתר, מדובר בשינויים במצב הרוח, גלי חום, ירידה בחשק המיני, תיאבון מוגבר, נפיחות בטנית ודימומים לא סדירים. "יש נשים שסובלות מתופעות הלוואי של הטיפול", אומר ד"ר גיל. "המטרה היא למצוא את השילוב המתאים לכל מטופלת. לפעמים משלבים התערבות ניתוחית עם טיפולים משלימים, כמו דיקור, פיזיותרפיה של רצפת האגן, עיסוי רחם וייעוץ תזונתי. לפעמים הטיפול המשלים הוא חלק בלתי נפרד מהמענה".

גם עבור נשים שמנסות להיכנס להיריון נדרשת תוכנית טיפול מותאמת. במקרה שלהן, הבירור נעשה בשיתוף יחידות הפריון. הצוות בודק אילו בדיקות כבר נערכו והאם יש צורך בבדיקות נוספות. הטיפול מתמקד בהשפעת המחלה על הפוריות ובהקלה על התסמינים, ובמקרים מסוימים נדרש גם טיפול תרופתי. ד"ר גיל מדגיש את החשיבות של פנייה למומחה שעבר הכשרה בתחום. "מדובר במחלה כרונית, אבל בהחלט אפשר לטפל בה ולהפחית את התסמינים. לפני 40 שנה אמרו לנשים שסבלו מכאבי מחזור לקחת אופטלגין ולחזור לעבודה. לפני 15 שנה הציעו בעיקר ניתוחים. היום אנחנו עובדים בגישה משולבת, עם ליווי ומומחיות בכמה תחומים". לדבריו, לעתים האבחון של דור אחד מוביל גם לגילוי המחלה אצל הדור הקודם. "אמהות שמלוות את הילדות שלהן אומרות שגם הן סבלו, אבל בזמנן אפילו לא ידעו ממה. הן פשוט לא קיבלו מענה. יש גם נטייה גנטית".

אחד הכיוונים המחקריים המסקרנים בתחום מבוסס כאמור על ניקולסמיד, תרופה ותיקה לטיפול בתולעים. החוקרים זיהו בה פעילות אנטי-דלקתית שעשויה לסייע בהתמודדות עם אנדומטריוזיס. ד"ר גיל מסביר כי אחד האתגרים במחקר היה למצוא דרך להעביר את התרופה אל נגעי המחלה. "עד היום המחקר היה בשלב מעבדתי, אבל החוקרים התקשו למצוא דרך להעביר את התרופה לנגעים עצמם. לכן הם פיתחו שיטה שמבוססת על ננו-חלקיקים. החלקיקים מובילים את התרופה ישירות לתאי חיסון הקשורים לנגעי המחלה, ומשחררים אותה בהדרגה".

במחקר שנערך בעכברים, מנה אחת של התרופה הפחיתה את מספר הנגעים ואת גודלם. החוקרים מצאו גם ירידה ברגישות לכאב. בנוסף, החומר לא הצטבר באיברים אחרים, כמו הכבד והכליות. עם זאת, מדובר במחקר ראשוני שטרם נבדק בבני אדם. העובדה שהתרופה כבר מוכרת בעולם הרפואה עשויה לסייע בתהליך הפיתוח, אך אינה מבטיחה שהטיפול יהיה בטוח או יעיל גם אצל נשים.

מתי הטיפול עשוי להגיע למטופלות?
"אנחנו עדיין לא מעבר לפינה. עכברים אינם מפתחים אנדומטריוזיס באופן טבעי, ולכן החוקרים בונים מודל ניסויי. לפני המעבר לבני אדם צריך לבדוק את בטיחות התרופה במעבדה, להמשיך בניסויים בבעלי חיים ורק לאחר מכן להתקדם לניסויים קליניים".

לדבריו, גם בשלב הניסויים בבני אדם יהיה צורך לקבוע כמה משתתפות נדרשות כדי לבחון את בטיחות הטיפול ואת יעילותו. למרות המרחק מהיישום הקליני, המחקר מציע כיוון טיפולי שונה מהאפשרויות ההורמונליות הקיימות: העברת תרופה ישירות לתאי החיסון הקשורים לנגעי המחלה. עד שיהיה אפשר לדעת אם הגישה הזאת יעילה ובטוחה גם בבני אדם, נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ימשיכו להזדקק למענה מותאם, המשלב בין כמה תחומי טיפול.