מה סבא וסבתא צריכים מכם במיוחד עכשיו?

שבת אחר הצהריים, לפני שהמלחמה עם איראן טלטלה את כולנו. השולחן המשפחתי עמוס קערות סלט צבעוניות, צחוק מתגלגל וקולות שמחים של ילדים ונכדים. אמא שלי יושבת לצד בני הקטן, מתעניינת בחייו בעדינות, מקשיבה לו בריכוז כאילו הוא היחיד בחדר. אבא שלי, כהרגלו, זורק בדיחה שגורמת לכולנו להתפקע מצחוק. הם מספרים על השבוע שלהם – טיול קצר בטבע, מפגש עם חברים ותיקים, ארוחה במסעדה, סרט שריגש אותם. אני מחייכת, מתפעלת איך הם, בגילם, מצליחים למלא את ימיהם בחוויות יותר מאיתנו, שצעירים מהם. בין המנות והשיחות, אני חושבת לעצמי - הזמן הזה, היקר כל כך, לא יימשך לנצח. אני רוצה למצות כל רגע.

בתקופה האחרונה, כשהמלחמה כפתה עלינו הסתגרות בבתים, לא מעט מהורינו המבוגרים מצאו עצמם לבד יותר מתמיד בגלל היעדרם של הילדים והנכדים, שהיו פעם חלק קבוע משגרתם. בגיל השלישי, בדידות וחוסר פעילות עלולים לפגוע לא רק בבריאות הפיזית, אלא גם במצב הרוח ובחוסן הנפשי. זוהי הזמנה לעצור לרגע ולהביט על הזקנה של הורינו לא כ"בעיה" שצריך לפתור, אלא כשלב עשיר בחוכמה, אהבה ושבריריות, שמלמד אותנו על החיים ועל עצמנו. איך נהפוך את השנים האלה למשמעותיות? אז איך נחזק את הקשר עם הורינו המתבגרים, נלמד מהם ונטמיע בילדינו את ההערכה לרגעים האלה?

סבים וסבתות הם עוגן של חום וחוכמה: הם לא רק משגיחים כשילד חולה או כשצריך הסעה מהחוג, הם עוגן רגשי, מקור לחום ולסיפורים שמחברים אותנו לשורשים שלנו. הם נושאים זיכרונות, מתכונים, שירים וחוכמת חיים שמזכירים לנו מאין באנו ולאן אנו שייכים. מחקר שפורסם ב- 2019מראה שמעורבות פעילה של סבים בחיי נכדיהם מגבירה את תחושת הסיפוק של כל המעורבים – הקשישים, ההורים והילדים. זהו קשר דו-כיווני: הילדים זוכים באהבה ללא תנאי, והסבים מוצאים משמעות מחודשת דרך הנכדים. הקשר הזה הוא דורש זמן, הקשבה וכוונה – מההורים שמתווכים בין ילדיהם לסבים, ומהסבים שמביאים סבלנות, חום וחוכמה.

לא רק נעורים: בחברה שמקדשת נעורים, זקנה נתפסת לעיתים כמשהו שצריך "להילחם" בו. תעשיות היופי מוכרות הבטחות לנעורים נצחיים, ובשיחות יומיומיות עולות לעיתים הערות על "חוסר רלוונטיות" של מבוגרים. אבל זקנה אינה בעיה. היא שלב עשיר בחוכמה, סבלנות והבנה עמוקה של החיים. דרך סיפורי הורינו, אנו לומדים על התמודדות עם אתגרים – מגבלות פיזיות, אובדן או כאב. בתרבויות כמו יפן והודו, שבהן כבוד לזקנים הוא ערך מרכזי, רווחה בין-דורית היא חלק מהדנ"א החברתי. לעומת זאת, בחברות מערביות, כולל בישראל, לעיתים נדחקים הקשישים לשוליים. המלחמה האחרונה הזכירה לנו כמה חיוני לשמור על קשר קרוב עם הורינו.

להבין את הזקנה: כדי לחזק את הקשר עם הורינו, כדאי להבין איך הם חווים את הזקנה. תיאוריית ההתנתקות  מציעה שמבוגרים נוטים לצמצם מעורבות חברתית ולהתמקד בקשרים משמעותיים, כמו משפחה. זו הסיבה שאמא שלי מעדיפה שיחה שקטה עם הנכדים על פני אירועים רועשים. לעומת זאת, על פי תיאוריית הפעילות מבוגרים שממשיכים להיות פעילים – בתחביבים, טיולים או לימוד – חשים סיפוק גדול יותר. אבא שלי, למשל, מוצא שמחה בצפייה בסרטים ובהופעות מוזיקה, וכשהמלחמה מנעה ממנו את החוויות האלה, הוא חש בחסרונם. תיאוריית ההמשכיות מוסיפה שמבוגרים משלימים עם סופיות החיים דרך שמירה על זהותם באמצעות זיכרונות וסיפורים. כשהוריי משתפים אותנו בסיפורי ילדותם, הם מעגנים את חייהם במשמעות. מי מגיע לזקנה עם השלמה? לעיתים אלה שחיו חיים מלאי משמעות – דרך משפחה, עבודה או תרומה לקהילה. תמיכה חברתית, כמו קשר חזק עם ילדים ונכדים, וחוויות של סליחה והכרת תודה, תורמות לכך. לעומת זאת, בדידות או חוסר תחושת מטרה עלולים להקשות, במיוחד בתקופות משבר כמו המלחמה האחרונה.

לשנות את השיח על זקנה: ספרו לילדיכם על הישגי הסבים, עודדו אותם לשאול על חייהם והדגישו את תפקידם כעוגן משפחתי. בבודהיזם, הזקנה היא מורה לארעיות, כפי שכתב תהיך נהאט האן: "אם נביט עמוק בזקנה, נגלה שהיא לא אויבת, אלא חלק טבעי מהחיים." כשאנחנו מעריכים את הזקנה, אנו מלמדים את ילדינו לקבל את החיים על כל גווניהם.

תמיכה מול כבוד: אנחנו צריכים לאזן בין תמיכה בהורינו לבין כבוד לעצמאותם. הורינו רוצים לשמור על שליטה בחייהם, גם כשאנו רואים שהם זקוקים לעזרה. החלטות כמו מעבר לדיור מוגן או הפסקת נהיגה עלולות להיות טעונות. חברה סיפרה לי על אמה בת 80: "היא לא רוצה שאחליט בשבילה, אבל מעריכה שאני מקשיבה ועוזרת לה להבין את ההתלבטויות שלה." מחקרים מראים שכבוד לאוטונומיה משפר רווחה נפשית בקרב מבוגרים.

לדבר: הזקנה מזמינה גם שיחות על מוות, נושא שנותר טאבו בחברה המערבית, ובמיוחד בישראל, שבה המציאות המורכבת מקשה עליו עוד יותר. "הילדים שואלים מה יקרה כשסבא לא יהיה. אני מנסה לענות בכנות, אבל זה לא קל," מספרת ענבל, אם לשניים. שיח פתוח על מוות בונה חוסן רגשי (Corr & Corr, 2013). משפט כמו "סבא מבוגר, ויום אחד ימות, אבל האהבה שלו והזיכרונות ממנו יישארו איתנו" יכול להפחית פחד ולפתוח מרחב לשיחות משמעותיות.\

לא להחמיץ את הרגע: כמה פעמים התווכחנו עם הורינו על דברים קטנים? "אני מצטער על כל רגע שבזבזתי על כעסים," אמר לי חבר לאחרונה. תקשורת פתוחה וסליחה מפחיתות חרטות (Merz et al., 2010). המשוררת אגי משעול כתבה: "יש דברים שאם לא תעשה אותם בזמן, לא תעשה אותם לעולם." זה הזמן להגיד תודה ולהעריך את הביחד.

הזדמנות לאהוב: הזקנה היא הזמנה לחיות את הרגע – עם כל האהבה, החוכמה והשבריריות. היא מלמדת אותנו לקבל את החיים כפי שהם ולבנות גשרים בין-דוריים.

טיפים לחיזוק הקשר עם הורינו:

• שאלו על זיכרונותיהם, תחביביהם או חלומותיהם.
• כבדו את עצמאותם והקשיבו לרצונותיהם.
• התקשרו, בקרו, שלחו פרחים או שוקולד אם אי אפשר להגיע.
• שמרו על קשר מרחוק בשיחות וידיאו או הודעות מחממות לב. היו נוכחים.

טיפים לתיווך הקשר בין ילדים לסבים:

• הסבירו לילדים על מגבלות הסבים בצורה רגישה וטבעית.
• ספרו סיפורים על ילדותכם עם הוריכם. הדגישו את תרומת הסבים למשפחה ולקהילה.
• עודדו פעילויות משותפות כמו משחקים או שיחות.
• הראו חמלה כלפי הוריכם כדוגמה לילדים.

הזקנה היא הזמנה לאמץ את הורינו בלב פתוח, עם כל המורכבות והיופי שבקשר הזה. זה הזמן להיות ביחד – באופן פשוט, אמיתי ומלא.

לפניות ולשאלות: osnathad@gmail.com אסנת גרתי היא פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, מחברת ספר ההורות על חיבוק וגבולות